פתיחת כלל העסקים שאינם מקבלים קהל תביא לחיסכון של קרוב ל-3 מיליארד שקלים בשבוע ויהיה בה פוטנציאל לתרומה של כ-10% תוצר - כך קובע בנק ישראל בניתוח שערך לגבי ההשפעה הכלכלית של הסגר.
חטיבת המחקר של הבנק ערכה את הניתוח על סמך החלטות הממשלה שפורסמו ביחס לענפים הסגורים שלגביהם היא ערכה את הסימולציה. העסקים בניתוח כוללים פעילות בענפי תקשורת (ללא היי-טק), תעשייה, שירותים מקצועיים (דוגמת עורכי דין ורואי חשבון), שירותי תמיכה וניהול ותיקון מחשבים.
הניתוח בוצע גם לגבי עסקים קטנים שמעסיקים עד עשרה עובדים, שבסגר הנוכחי לא הותרה עבודתם. על פי האומדנים, עסקים אלו מהווים עד כ-4.5% מסך התוצר המשקי - כ-1.2 מיליארד שקלים לשבוע במונחי תוצר 2019, ורובם (3%) מגיע מענף השירותים המקצועיים.
המשקל בתעסוקה המשקית של העסקים שפעילותם צומצמה במעבר לסגר הנוכחי, ופעילותם אינה כרוכה בקבלת קהל, עומד על כ-10%, שהם כ-400 אלף עובדים. בפילוח של עסקים קטנים, שפעילותם חלקית כעת, משקלם בתעסוקה הוא 4.9% - כלומר כ-195 אלף מועסקים.
מגהצים פחות באשראי
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, ראש חטיבת המחקר של בנק ישראל, התייחס לניתוח בדיוני צוות היציאה מהסגר כדי להדגיש את חשיבות החזרת עסקים ללא קבלת קהל לפעילות בשל תרומתם לכלכלה, לצד סיכון התחלואה הנמוך בגין הפעלתם.
הבנק פרסם אתמול גם אינדיקטורים שונים לבחינת הפעילות הכלכלית במשק בזמן משבר הקורונה בתקופת הסגר הראשון - חודשים מארס-אפריל, לעומת התקופה שבין תחילת השנה ועד להופעת הקורונה. בשימוש בכרטיסי אשראי, אפשר להבחין בירידה ממוצעת של כ-30% בפעילות הכוללת בכרטיסי חיוב בתקופת הסגר.
מדובר על ירידה בהיקף עסקאות מכ-1.1 מיליארד שקלים ליום לפני ההגבלות ל-786 מיליון שקלים בממוצע בתקופת הסגר. זוהי ירידה כוללת של כ-10.4 מיליארד שקלים בהיקף העסקאות בתקופת הסגר.
גידול בניידות הציבור
בחודש אפריל הרכישות ברמה היומית בכרטיסי חיוב בענפי מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט ירדו בכ-50% בהשוואה לתחילת השנה; בענף הדלק והתחבורה נראתה ירידה של כ-60% ובענפי הפנאי, חינוך, מסעדות ותיירות נראתה ירידה של יותר מ-70% ברכישות בכרטיסי האשראי, בהשוואה לתחילת השנה. לעומת זאת, החל מההכרזה הראשונה על המגבלות ב-16 במארס, נרשמה עלייה של כ-25% ברכישות בכרטיסי חיוב ברשתות המזון.
בעקבות ההקלות ניכרה התאוששות בפעילות בחלק מהענפים, ובמחצית מאי ההוצאה בכרטיס אשראי היתה קטנה בכ-12% בלבד ביחס לתחילת השנה - זאת לעומת 17 באפריל, שבו ההוצאה בכרטיס אשראי היתה קטנה בכ-42% ביחס לתחילת השנה. "כאשר בוחנים את הוצאות לפי הענפים, אפשר לראות כי בענפי מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט סכומי ההוצאה שבו לרמות שלפני תחילת המשבר", מסבירים בבנק ישראל, "הגידול בהוצאה על דלק וכלי תחבורה ממחיש את הגידול בניידות של הציבור. קיימת מגמה חיובית גם בהוצאה על מסעדות, חינוך ופנאי. לעומת זאת, ההוצאה בתחומי התיירות השונים טרם התאוששה".
"להפחית את ההגבלות"
בתוך כך, נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין פנה אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו בהצעה להפחתה מיידית של הסגר כבר בתחילת השבוע הבא, עם תום החגים. לדבריו, ממידע המגיע מהשטח עולה כי הפגיעה במגזר המסחר היא אנושה והרסנית. ההצעה מבוססת על שלושה עקרונות: ביטול מגבלת מספר העובדים בשירותים שמוגדרים בתקנות כשירותים חיוניים, ביטול מוחלט של האיסור להפעיל עסקים שאין בהם קבלת קהל, ובעוד חמישה ימים מתום החג לאפשר פעילות עסקית גם בעסקים המקבלים קהל, בכפוף לעמידה בתנאי התו הסגול והתחייבות המעסיקים.
לדברי לין, "המגזר העסקי נמצא במצב חירום. המשך הסגר ימוטט את המשק. מספר דורשי העבודה הולך וגדל. אפשר להמשיך לקיים חיים עסקיים, לצד הקורונה, במגבלות ובזהירות הנדרשת".
על פי המצב החוקי כיום, אין לאפשר הגעה של עובדים למקומות העבודה, אלא על פי רשימה של חריגים, שאחד מהם הוא מה שמוגדר בתקנות כשירות חיוני.
לין אמר כי השאיפה למנוע התקהלויות מובנת וברורה. מה שלא ברור הוא מדוע אוסרים הגעה לעבודה במקומות עבודה שאינם מקבלים קהל. כך, למשל, לא כל חברות ההיי-טק בישראל עומדות בקריטריונים של חוק עידוד השקעות הון ונכנסות לחריג. מדוע למנוע מהן ומכל עסק שלא מקבל קהל, לעבוד? לדבריו, זהו נזק לאומי חמור שאין בצידו שום תועלת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו