מקווה טהרה בן 2,000 שנה ובמשקל של 57 טון שהתגלה במחלף המוביל שבגליל התחתון, הורם היום (שלישי) על ידי מנוף ונישא על גבי מוביל ציוד כבד בדרכו למיקום חדש אליו הועבר – קיבוץ חנתון.
המקווה, המהווה תגלית ארכיאולוגית חשובה המעידה על פעילותן של חוות חקלאיות יהודיות בגליל בימי בית המקדש השני, הועתק בסמוך למקווה הטהרה הפעיל של הקיבוץ, מכיוון שלא ניתן היה לשמר אותו במקום בו התגלה, זאת בשל בניית גשר גדול שנבנה במחלף, שאת אחת מרגליו היה צריך לעגן על ידי חפירת תעלות יסוד עמוקות בסלע במקום בו המקווה נחשף.
מנהלי החפירה, עבד אבראהים וד"ר ואליד אטרש מרשות העתיקות, ציינו כי "המקווה המפואר שנחשף בחפירה הוא מטיפוס קדום הקרוי 'ירושלים' – בעל כניסה צרה וגרם מדרגות רחב, המטויח בטיח המאפיין מקוואות מתקופת בית שני. החווה החקלאית, שהמקווה נמצא בתחומה, התקיימה עד שנהרסה ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה. היא שוקמה ונבנתה מחדש והמשיכה להתקיים לאורך התקופה הביזנטית, עד למאה השישית לספירה".
לדבריהם, קיומו של מתקן טהרה מעיד כי תושביה החווה היו יהודים ששמרו על אורח חיים מסורתי ודתי, שכן הם נהגו לשמור טהרה כפי שמצווה בתורה. חקלאי המקום נהגו לטבול במקווה לפני שייצרו את התוצרת החקלאית המקומית, כגון שמן זית ויין, כדי לשמור על הטהרה. "הגילוי משנה את מה שידענו על צורת החיים של יהודים בתקופת בית שנה. מכיוון שעד כה לא היו מוכרות חוות חקלאיות יהודיות בגליל, היה מקובל לחשוב כי היהודים בתקופה הרומית לא התיישבו בחוות מחוץ לכפרים או לערים", הוסיפו השניים.
מאחר שלא ניתן היה לשמר את המקווה באתר הבנייה, הועלה הרעיון לנתקו מהסלע ולהעבירו לאתר מוגן לתצוגה, לרווחת הקהל. רשות העתיקות, בשיתוף עם חברי הקיבוץ, נרתמו למבצע, שזכה לשם "מבצע מקווה", במהלכו נפתח קמפיין מימון המונים לטובת ההעברה.
תחילה נוסר המקווה מכל צדדיו. אחר כך, הוא נותק מבסיס והוקף בכלוב פלדה כדי לשמור עליו ולאפשר את הרמתו ואת העברתו –על רקע קולות השמחה של תושבי הקיבוץ. "כל כך מרגש אותנו ליצור קשר היסטורי ומסורתי עם השורשים שלנו בגליל", אמרו שלושה מתושבי הקיבוץ, שהיו פעילים ביוזמת העתקת המקווה. "לחדש את הישן ולקדש את החדש. זו זכות להיות חלק מהתהליך".