ממונה הקורונה, הפרופסור רוני גמזו התראיין לסוכנות הידיעות איי.פי ואמר כי הוא מודע לתסכול בקרב הציבור הישראלי מהמצב, אך במקביל טען כי ההתנהלות השגויה של חלק מהאזרחים תרמו להחלטה על כניסה לסגר.
יחד עם זאת לקח גמזו אחריות על ההחלטות שהתקבלו ועשויות להשפיע על אורח החיים והכלכלה של הישראלים. "יש אי ודאות רבה ואתה צריך לקבל החלטות שישפעו על ההרגלים של האנשים, על חיי החברה ועל העסקים. כל החלטה שתקבל היא לא רפואית – היא כלכלית חברתית", אמר.
עוד הוסיף כי ההחלטה על החמרת הסגר העמיקה את תחושת התסכול בקרב הציבור הישראלי שנפגעו קשות מהמשבר הכלכלי בעקבות הסגר הראשון ואמר כי חוסר ההחלטיות בהליך קבלת ההחלטות הותיר בלבול רב בקרב האזרחים. במהלך הראיון אמר גמזו כי למרות ששאר המועמדים לתפקיד ממונה הקורונה חששו כי לא יקבלו מספיק סמכות לקבוע את מדינות החזרה לשגרה, הוא היה בטוח כי הוא יוכל לבצע את העבודה במסגרת המגבלות.
את שלושת השבועות שעברו מאז פתיחת שנת הלימודים תיאר כ"סיוט", לאחר ששר החינוך יואב גלנט דחף לכך שבתי הספר יפתחו במועדם בעוד גמזו קרא לסגור את המסגרות החינוכיות בערים האדומות, מה שבסופו של דבר קרה.
לטענתו יש מספר סיבות לרמת התחלואה הגבוהה במדינה - העובדה כי הישראלים לא התייחסו ברצינות לנגיף וחזרו לשגרת חייהם במהירות עם הסרת המגבלות בתום הסגר הראשון, פתיחה מחודשת של מערכת החינוך, אותה הגדיר בתור "כישלון תחת חסותי" וההתנהלות הלא טובה של הממשלה.
כאשר נשאל על נתניהו תשובתו של גמזו הייתה עדינה: "אני מאמין שבאותה נקודה הוא, כמו רבים אחרים, לא הבין עד כמה חשוב שהיציאה לשגרת הקורונה תתבצע בזהירות ובהדרגתיות. יחד עם זאת, אף איש מקצוע בממשלה לא הניף דגל אזהרה, ולפעמים צריך שזה יקרה".
אף על כל התחזיות הקודרות צופה גמזו כי הסגר הקרוב יוביל לירידה בנתוני התחלואה בעוד כחודש. "זו עבודה קשה", סיכם. "אני חושב שלא צריך להכריז על ניצחון או כישלון. פשוט צריך להמשיך ולהילחם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו