הסגר לכל תקופת החגים על רקע משבר הקורונה צפוי להוביל לפגיעה בפעילות העסקית של חברות ועסקים בישראל, כך עולה גם מסקר מיוחד שביצעה חברת המידע העסקי CofaceBdi, המתפרסם כאן לראשונה. על פי ההערכות של חברת המידע העסקי, עוד לפני הסגר וכתוצאה ישירה ממשבר הקורונה החל מחודש מארס נסגרו כ־5% מהעסקים הפועלים בישראל.
71% מהעסקים צופים פגיעה בפעילותם, מתוכם 2% מהעסקים סבורים כי הפגיעה תביא לקריסה ולסגירה של העסק. 14% מהנשאלים השיבו כי צפויה פגיעה קשה, אך לא כזו שתוביל לסגירת העסק. 55% מהמנהלים השיבו כי צפויה פגיעה קלה או בינונית בעסק, ורק 29% השיבו כי לא תהיה השפעה מהותית על הפעילות.
קורונה עד מתי?
אחת משאלות חוכמת ההמונים שנשאלו המנהלים היא עד מתי הם מאמינים שמשבר הקורונה יימשך. 44% מהם השיבו שעד סוף 2021, 39% השיבו עד אמצע 2021, ו־7% העריכו שהמשבר יחלוף עד סוף השנה הנוכחית. השאלה הזו חשובה לא כניסיון ניבוי, אלא לידיעה לאיזה טווח העסקים נערכים להתמודדות.
הסקר נערך בקרב 235 מנהלי חברות בארץ בעקבות משבר הקורונה על מצב העסקים בישראל במהלך המשבר, ונועד להציג תמונת מצב עדכנית על היקף הפגיעה ועל היערכות העסקים להמשך תפקודם. עוד עולה מהסקר שרוב החברות והעסקים בישראל (87%) הסתגלו למציאות החדשה שהביאה הקורונה, ושהם מתאימים את עצמם למגבלות. 12% מהחברות צמצמו פעילות בחודשים האחרונים, ו־1% מהמשיבים טענו שנאלצו לסגור את החברה על רקע המצב. בסקר דומה בחודש אפריל, בשיא משבר הקורונה, 56% השיבו כי צמצמו פעילות ו־6% מהחברות נאלצו לסגור.
הגל השני של התפרצות הקורונה בישראל החל בחודש יוני, וההשלכות שלו על הפעילות העסקית הורגשו ביולי-אוגוסט. 35% מהמנהלים העידו כי הפעילות נפגעה בחודשים אלה, 44% השיבו כי לא חל שינוי בפעילות, ו־21% השיבו שדווקא חל גידול בפעילות. משיבים אלה הסבירו זאת, בין השאר, בשמיים הסגורים, שהובילו לרכישות בארץ ולא בחו"ל, ובהתגברות ההשקעה של הלקוחות בבתיהם, שבאה לידי ביטוי בגידול בענפי הגינון והשיפוצים.
הממשלה הכריזה על פיצוי עסקים בישראל בהיקף 80 מיליארד שקלים, אך בחברה מציינים כי נראה שרק חלק קטן מזה אכן הגיע בפועל לעסקים. 15% מהמנהלים שהשתתפו בסקר השיבו כי לא קיבלו שום סיוע בפועל אף על פי שהגישו בקשה, 27% כן קיבלו, והנתון המעניין הוא ש־58% מהעסקים כלל לא הגישו בקשה לסיוע. חלק מהמשיבים ציינו שהתקבל סיוע סמלי בלבד וזניח ביחס להיקף פעילות העסקים שלהם.
עיקר הסיוע הגיע, לדבריהם, מהלוואות בערבות המדינה וממענק להחזרת עובדים מחל"ת, וחלק מהמשיבים ציינו כי זה תרם במידה מועטה. 27% מהמנהלים השיבו כי הבנקים הישראליים הקשיחו דרישות והחמירו באופן משמעותי בתנאי המימון, מה שהחריף אצלם את הקושי. הם טענו כי הבנקים לא עזרו כלל, וכי לא היה עם מי לדבר. 61% מהמנהלים השיבו כי לא היה שינוי משמעותי בהתנהלות הבנקים בתקופה זו ביחס לתקופה שלפני המשבר, ו־12% ציינו כי הבנקים גילו הבנה והשתדלו לספק אשראי ראוי או הלוואות וריביות בתנאים טובים.
"מציאות חדשה"
58% מהמנהלים שהשיבו לסקר טענו כי נתקלו בקשיי גבייה מלקוחות, בצ'קים חוזרים או בדחיית תשלומים: מידת הפגיעה בקרב 9% מהעסקים היתה בהיקף 20%-50%, ואצל 24% מהעסקים מידת הפגיעה היתה בהיקף של 10%-20%.
לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBdi, "חברות ועסקים בישראל עדיין מתמודדים עם הקשיים מהסגר הקודם, אך הם כבר ביצעו התאמות חלקיות או מלאות למציאות החדשה, כולל צמצום בכוח האדם. לתפיסת החברות, לפני ההחלטה על הסגר המלא, הקורונה לא היתה אמורה להיות קטלנית, אולם עתה ההחלטה על סגר מלא משנה לחלוטין את התמונה".
