ניתוק סלבריטאי או אובדן שפיות: קניה ווסט ממשיך במרוץ שלו לנשיאות ארה"ב

לכל אמן ישנו הרגע בקריירה שבו הוא מבצע פנייה לא נכונה ומשלם על כך מחיר כבד. במקרה הנסבל מדובר בתפקיד מאכזב או אלבום לא מוצלח. במקרה הפחות רצוי, יהיה זה צילום לא מחמיא, חשיפת מידע בעייתי מהעבר או פליטת פה מביכה.

מהסוג שגבה מעריצים ובשנים האחרונות יכול אף לגרום לביטול מוחלט של הישגים אמנותיים לגיטימיים לגמרי. עבור קניה ווסט, מהמוזיקאים המוערכים והמהוללים בשני העשורים האחרונים ובעיקר בזה שחלף, הרגע הזה הגיע בנובמבר 2016. ווסט, עד אז אייקון תרבות שזכה לכרטיס יציאה מהכלא ומחילה אוטומטית גם על אקטים די איומים שביצע (דוגמת הרס נאום קבלת פרס של טיילור סוויפט), עשה את הבלתי נתפס על ידי הקהל שהמליך אותו. 

בעוד התקשורת והחוגים הליברליים בארה"ב מסרבים לעכל את הפסדה של הילארי קלינטון בבחירות, קורעים את הבגדים שעליהם וזועקים את מותה של האומה האמריקנית הגדולה, האיש המכונה "יאזי" הביע תמיכה במנהיג החדש. בספֶרה תרבותית שבה הבון טון הכתיב גינוי וסירוב מוחלט לקחת חלק בחגיגות הניצחון של הנשיא הנבחר, קניה ווסט לא רק שהודיע על תמיכה בדונלד טראמפ, הוא גם פגש אותו ואת רעייתו איוונקה לפוטו־אפ מתוקשר.

מעשה שהפך אותו למוקצה בעיני הקהל שלו ולאנומליה מוחלטת בקרב קולגות, שמיהרו לגנות אותו ולתהות על שפיותו. שפיות שהיתה אמנם מוטלת בספק שנים אבל כעת, כשסומן בצד הרפובליקני של המפה, השתנה מהותית האופן שבו סוקר האיש, ועימו גם הביקורת על האלבומים שהוציא. והנה לכם שיעור מהיר על עדריות ופוליטיקת זהויות. 

מהאלק הוגאן עד שוורצנגר

זו לא היתה הפעם הראשונה שווסט הוזכר בהקשרים פוליטיים. הוא עשה זאת בעצמו בטקס חלוקת פרסי MTV ב־2015, כשהכריז שירוץ לנשיאות בשנת 2020 (לאחר שהשורה "אתה הולך לרוץ לנשיאות" התיישבה לו טוב בשיר שכתב, כך סיפר לאחרונה). אחרי המפגש עם טראמפ, אמר הכוכב ששקל לדחות את מועמדותו ל־2024. הנשיא, מצידו, שמח על הבעת תמיכה פומבית נדירה מצד אייקון תרבות פופולרית, והתייחס ברצינות גמורה לרעיון ההתמודדות מולו בהמשך הדרך.

ווסט עם טראמפ // צילום: אי.אף.פי

"לעולם לא אגיד עליו משהו רע", אמר כשהתראיין על אודותיו. "אתם יודעים למה? כי הוא אוהב את טראמפ!" וכאחד שבעצמו פרץ מעמדת הקוריוז, לא שלל את האפשרות שהשניים יתמודדו זה מול זה והוסיף: "אולי בעוד כמה שנים אצטרך לרוץ נגדו... אז אחזור בי מדבריי". כשנשאלה על הנושא אשתו של הזמר, קים קרדשיאן, היא העידה שבעלה "תומך באישיות של טראמפ, אך אין לו כל הבנה במדיניות שלו", ומאז דאג ווסט להשאיר את הפלירט הנשיאותי שלו על אש קטנה. גם כשאמר בראיון ב־2019 לאישיות הרדיו זיין לואו כי הוא ללא ספק יהיה נשיא והצהיר שהוא לא מתכוון "לרוץ לנשיאות אלא ללכת אליה", הדבר התקבל בהדים של צחוק. עד הרגע שבו הבדיחה הפכה למציאות גמורה ומשונה מאוד. 

ב־4 ביולי האחרון, יום העצמאות האמריקני, הודיע קניה על כוונתו לרוץ לנשיאות. כמקובל, הוא עשה זאת בציוץ בטוויטר. ומה שהחל כאתנחתה קומית במבזקי חדשות תרבות, הפך עד מהרה לעובדה גמורה. ב־16 בחודש הגיש הראפר הצהרת התמודדות לוועדת הבחירות הפדרלית, והודיע ששותפתו לקמפיין תהיה אישה אנונימית למדי בשם מישל טידבול, מטיפה ומספקת שירותי לימוד תנ"ך אונליין.

חרף ניסיונות תקשורתיים להבין מי לעזאזל היא אותה טידבול, שככל הנראה משמשת יועצת וקואוצ'רית רוחנית עבור המוזיקאי, תפקידה בכוח לא ממש ברור, ויש הטוענים שהיא עצמה הופתעה מאזכור שמה בקונטקסט זה. ווסט אמנם איחר להגיש את מועמדותו לריצה בראש סיעה גדולה בכל 50 המדינות בארה"ב, ועם זאת המשיך והתעקש שמדובר באקט רציני לחלוטין. בטח לא טקטיקה לקידום אלבומו החדש, שתוכנן לנחות הקיץ אך מועד יציאתו נדחה.      

זה לא דבר חריג עבור הידוען האמריקני להכריז על מועמדותו לנשיאות ארה"ב כמהלך יחצני. בנובמבר 1998 אפילו האלק הוגאן הכריז בתוכנית הלילה של ג'יי לנו על כוונתו לרוץ לנשיאות בבחירות של שנת 2000 (ושנים מאוחר יותר הודה שלא היתה לו כל כוונה לעשות זאת). בהיסטוריה האמריקנית לא חסרים שמות מוכרים שראו בפוליטיקה אפיק קרייריסטי, אה־לה ארנולד שוורצנגר. אבל מעולם לא עשה ידוען יותר - לפחות במונחי השקעה בקמפיין, מאשר קניה ווסט בטריפ המגלומני שלו אל עבר נשיאות מדומיינת. על פי דיווחים, עד כה השקיע קניה כמעט 7 מיליון דולר מהונו הפרטי על הוצאות הקמפיין, וצבר תרומות בסכום של כ־11 מיליון ו־470 אלף דולר. עדיין משוכנעים שזו בדיחה?  

זהב לסרט מוקומנטרי

זה היה יכול להיות מהלך תקשורתי מבריק. הקמפיין של קניה ווסט מספק שלל רגעים קומיים־ביזאריים בין כל החדשות הכבדות. ביניהם ההכרזה על המולטי מיליארדר אילון מאסק כיועץ (עם הצעה לכהן כראש תוכנית החלל בממשל קניה) או הצגת דמותה של השחקנית קירסטן דאנסט על אחת מכרזות הקמפיין, ללא ידיעתה או אישורה. באמת אי אפשר שלא לצחוק נוכח יציאות מזן "אני רץ מטעם 'מסיבת יום ההולדת' (משחק מילים באנגלית בין המילים מסיבה ומפלגה; ע"פ), מכיוון שכשאזכה זה יהיה יום ההולדת של כולם!" או מצע שמשלב בין "הקמפיין של טראמפ והעקרונות של ברני סנדרס".

בתוך כל זה הספיק המועמד להיחסם מטוויטר לאחר שחשף את מספר הטלפון של עורך מגזין "פורבס", להאשים את התקשורת הלבנה בחיסול הקריירות של אמנים שחורים כמו ביל קוסבי, מייקל ג'קסון ואר. קלי וכן להורות לאנשי הקמפיין שלו להימנע ממין מחוץ לנישואים. בשבוע שעבר סיפק מסע טירופו של המלך קניה רגע קרינג' נוסף, כשווסט פרסם וידאו שלו משתין על אחד מפרסי הגראמי שבהם זכה, כאות למאבקו בחברות התקליטים "סוני" ו"יוניברסל רקורדס". באותה נשימה הוא השווה את תעשיית המוזיקה לספינת עבדים - השוואה בעייתית בימים שבהם נושא הגזע הוא אחד הטעונים על סדר היום האמריקני.   

באמת שזה היה יכול להיות זהב קומי לסרט מוקומנטרי שייצא בעתיד, אלמלא הוא לא היה נעשה בשיאה של התמוטטות עצבים פומבית. כזו שכללה עד כה כנס נשיאותי אחד ביזארי למדי, שבו הביע הזמר את התנגדותו להפלות ובכה בזעקות בעודו מספר על כך שכמעט שכנע את רעייתו להפיל את בתם.

בינתיים שחררה קרדשיאן הודעה פומבית באשר למצב בריאותו הנפשית של בעלה, ומקורבים אליה טוענים שהיא "בוחנת את האופציות" לגבי המשך חייה, לצד מי שבשלב זה אין ספק שזקוק לעזרה גדולה. בשיאה של אחת השנים הקריטיות בעיצובה של החברה האמריקנית, לרקע מחאת מיעוטים, משבר כלכלי ומגיפה עולמית - קניה ווסט הפך מאמן שחור מוערך לסמל לניתוק סלבריטאי במקרה הטוב. ובמקרה היותר חמור - לאובדן שפיות מוחלט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו