ישראל כץ נלחם על "הלב הפועם של הכלכלה"

אחרי אישור תוכנית סיוע נוספת בהיקף של 10.5 מיליארדי שקלים, תחזיות האוצר מורות על גירעון של 13.4% השנה, בתנאי ששר האוצר יצליח לשכנע את קבינט הקורונה שלא לעצור את לב הכלכלה

שר האוצר ישראל כץ // צילום: אורן בן חקון // שר האוצר ישראל כץ

משרד האוצר פרסום היום (רביעי) את "עדכון מסגרת ההוצאה לשנת 2020", שנכתבה על בסיס הנחה של סגר חלקי ויציאה הדרגתית מהקורונה החל מהשנה הבאה. התרחיש הנוכחי מניח ירידה של 7.2% בתוצר בשנה זו וחזרה לרמת התוצר של 2019 כבר בב-2021; בשנתיים שלאחר מכן ההנחה היא של צמיחה ב-8% ב-3 השנים עד 2023. ספק אם התחזית הזו נכונה גם אחרי ההחמרה בהגבלות הסגר.

אחרי גיוסי כספים מוצלחים של האוצר בשוקי העולם מאז פרוץ המשבר, הלחץ של האוצר לשמור על משק מתפקד – מובן מאליו. הורגלנו למדוד את הגירעון כשיעור מהתוצר, כך זה נראה הרבה פחות רע מכפי שזה – האוצר צופה כעת גירעון של 13.4% מהתוצר בשנה זו, אבל גם 9.5% בשנה הבאה ו-5.7% ו-5.3% בהתאמה בשנתיים שאחרי – רחוק מרף שהכרנו עד כה -2.9%. ההתפתחויות השליליות המהירות מצד קברניטי הרפואה הציבורית מצביעים על כך שהאוצר היה מוכן כעת לחתום גם על הנתונים המאתגרים האלה, אך התרחישים הפסימיים יותר כבר משורטטים גם הם בתחזיות ונראים אימתניים עוד יותר.

שר האוצר גיבש תכנית לשימור העבודה במגזר הפרטי בתקופת הסגר, אותה הוא מבקש להעביר בקבינט הקורונה, שמה - "הלב הפועם של הכלכלה". עוד לפני שיצא לדרך הדיון על קבינט הקורונה בערב, אמר שר האוצר כץ: "בהתאם לסיכום עם רה״מ אציג בפני חברי קבינט הקורונה את התוכנית כדי לאפשר את המשך פעילות המגזר העסקי שאינו מקבל קהל גם בתקופת הסגר, תוך תגבור הנהלים, האכיפה והקפדה מרבית על תקנות הבריאות. תוכנית זו תאפשר לממשלה למקד את האכיפה במקומות הנדרשים ולקיים את הסגר ככל שיידרש, עד לירידה המתבקשת בהיקף התחלואה".

בבסיס הנחת העבודה בגיבוש תוכנית "הלב הפועם של הכלכלה" עמדה ההבנה כי ישנה חשיבות לשמירה על יציבות מקומות העבודה במטרה לאפשר למשק להמשיך לפעול גם בתקופות סגר, וכי פוטנציאל המעבר לעבודה מהבית בקרב המגזר הפרטי קרוב למיצוי. הנתונים המצביעים על כך שהתחלואה במקומות עבודה שאינם מקבלים קהל נמוכה תומכים בהנחה של משרד האוצר על פיה צמצום הפעילות במגזר הפרטי אינו נדרש, שהרי מקומות העבודה מקבלי הקהל החשופים לתחלואה, כבר נסגרו.

תכנית "הלב הפועם של הכלכלה" מתבססת על שלושה עקרונות מרכזיים שנועדו למזער את ההדבקה במקומות העבודה: הגברת אכיפה והסברה, חתימת אמנה מחייבת עם המגזר הפרטי, ותמיכה בהתאמות נדרשות.

במסגרת  עקרון האכיפה וההסברה מגובש מנגנון בעל שני רבדים. ראשית, יצירת מתווה לפיקוח עצמי במגזר הפרטי יחד עם המעסיקים, ושנית הקצאת תקציב ייעודי לעמותות ולסטודנטים על מנת לסייע בהסברה לשמירה על הנחיות התו הסגול, תוך שימוש בגופי האכיפה ככל שיידרש. כל זאת בנוסף למעל 800 פקחים בשלטון המקומי שכבר יועדו לצורך אכיפת ההנחיות והירתמות השלטון המקומי להגברת האכיפה במקומות העבודה במטרה לסייע בשמירה על פתיחתם.

כמו כן, נחתמה אמנת "הלב הפועם", במסגרתה ראשי המגזר העסקי התחייבו על הגבלות מחמירות יותר מהנדרש בתו הסגול, בין היתר במסגרת האמנה יגובש על ידי כל עסק נוהל אכיפה עצמית, ימונה קצין ציות לאכיפה עצמית בעסקים גדולים וכן תינתן אפשרות לעובדים מקבוצות סיכון להימנע מהגעה למקומות העבודה למעט מקרים חיוניים לאורך תקופת הסגר.

במקביל, יעודכן התו הסגול כך שיופחת מספר הנוכחים בישיבות לחמש בלבד, למעט ישיבות בראשות מנכ"ל או יו"ר בהם יתאפשרו עד עשרה נוכחים. לצד אלה, תינתן תמיכה בהתאמות נדרשות לסקטור העסקי דוגמת מעבר למשמרות, תמיכה באמצעים לחקירות אפידמיולוגיות עצמאיות וכן יינתן סיוע בתגבור מערכי היסעים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר