האשמנו כבר את כולם, את הפוליטיקאים, את אנשי המקצוע, את המדענים, את החרדים והערבים וכו'. אבל השאלה היא לאן פנינו מועדות עכשיו. קשה לדעת, אבל ללא שינוי מתמשך בסגנון החיים ובהתנהגות שלנו - של כולנו, לא רק של חלקים בעם - אין סיכוי לחזור לחיים הקודמים שלנו.
צריך שיהיה ברור - צמצום התחלואה מקורונה, בסופו של דבר, תלוי בכל אחד מאיתנו ובהתנהגות האישית שלו. תחשבו על הבעיה כבעיית "חופש הבחירה". רובנו אוהבים לחשוב שיש לנו החופש לבחור מה אנחנו עושים או לא עושים. מחקרים רבים עוסקים במושג הנקרא "מיקוד שליטה בבריאות", ומיקוד זה מחולק לשני סוגים של מקור השליטה: מיקוד שליטה פנימי - זאת אומרת שאנחנו מאמינים שיש ביכולתנו לשלוט על בריאותנו. המקור השני של שליטה הוא חיצוני - זו ההרגשה שהשליטה על בריאותנו נתונה בידי גורם חיצוני. אפשר לחלק את הגורם החיצוני לשניים - הגורם האנושי וגורם עליון כמו אלוקים או הגורל.
מצבים מסוימים אפשר לקרוא לזה גם פטליזם. רוב המחקרים מראים שאנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי בריאים יותר נפשית וגופנית.
אז בואו נתאים את התיאוריה הזו לתקופה שבה אנחנו חיים היום. יועיל לנו מאוד אם בשלב זה נאמץ את התפיסה שיש לנו חופש בחירה, ובידינו למנוע את התפשטות המחלה. יש לנו חופש הבחירה ללכת או לא ללכת למקומות שבהם אנחנו חושבים שיהיו התקהלויות, אז בואו נקבל החלטה אמיצה לוותר, להסתדר בלי.
יש לנו חופש הבחירה להשתמש במסכה בצורה הנכונה (על הפה והאף). חופש הבחירה בידינו, כל דבר הכולל התקהלות הוא לא עניין של חיים ומוות, אפשר בלעדיו, במדינות אחרות ובתרבויות אחרות חיים ללא ההתקהלויות החברתיות הגדולות שקיימות אצלנו, והם מסתדרים מצוין, אז גם אנחנו יכולים.
את הגישה של מיקוד שליטה חיצוני כבר ניסינו כאשר האשמנו את כולם, ולא הצלחנו להתקדם. אני לא אומרת שאין את מי להאשים, לצערי יש ועוד איך, אך השאלה היא כיצד ברגע זה אנחנו מתקדמים ומצליחים לצמצם תחלואה. אם קטיעת שרשרות ההדבקה לא בדיוק מופעלת כפי שהיינו מצפים, ואנשים רבים מדווחים שלא קיבלו פנייה לתחקור אף על פי שקיבלו תשובה חיובית לקורונה - עשו זאת בעצמכם, קיבלתם תשובה חיובית? צלצלו לכל מי שפגשתם ודווחו להם על כך, דאגו למנוע מצב שבו תוכלו להדביק אחרים. זו אולי דוגמה קיצונית. כל אחד צריך לחשוב בכל רגע על הבחירות שהוא או היא עושים. אולי לא נעים לשבת לאכול לבד במקום העבודה, אך אתם בהחלט מורידים את הסיכוי שלכם להידבק ולהדביק, וכך הלאה, לגבי כל מה שאתם עושים, לכם יש את חופש הבחירה.
נושא הבחירה החופשית פועל גם לכיוון ההפוך. זו גם קריאה לאינדיבידואליזם מוחלט, אני אעשה רק מה שטוב לי אישית, ללא התחשבות באחרים. אך אני רוצה להאמין שאנחנו לא כאלה. גורמים שונים מושכים בחוטים שלנו כאילו היינו בובות. לא נעים לחשוב על עצמנו ככאלה, אך, אני מוכרחה לומר שבזמן האחרון המדיה מצליחה לגרום לתחושה כזו.
האדרת ה"מתחכמים" למיניהם בתקשורת לפני החג ועכשיו מעבירה מסר מאוד בעייתי, מסר שאומר ש"אפשר להתחכם", הסגר הוא לאחרים ולא לנו. אנחנו נמצא דרכים להתחכם ולהמשיך לעשות מה שאנחנו רוצים. ברור שלא כולם מתנהגים כך, אך בהחלט שומעים קולות כאלה בציבור, והמקום שניתן לאנשים מסוג זה בתקשורת סולל את הדרך לאחרים ללכת בעקבותיהם.
אז תזכרו, יש לנו חופש בחירה. תבחרו נכון ותישארו בריאים, לא רק אתם אלא גם הסביבה שלכם. כך גם תרגישו טוב עם עצמכם ובשליטה.
הכותבת מכהנת בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה