בשעה שבתי החולים חדלים לקבל חולי קורונה ומפסיקים פעילויות לא דחופות, נחשפים הנתונים המדאיגים והמקוממים הבאים: מתוך 700-650 תקני רופאים שהובטחו לבתי החולים מתחילת המשבר, פחות ממחצית אוישו בפועל.
צילום: דוברות הכנסת
בעוד מחלקות הקורונה בבתי החולים עמוסות, וצוותי הרפואה והמנהלים חוששים משחיקת כוח האדם הקיים ומיציאת צוותים לבידוד, מאז מארס נקלטו בפועל בבתי החולים רק 251 רופאים חדשים - כך עולה מבדיקת "ישראל היום".
בסך הכל, היו אמורים להיקלט בבתי החולים, כאמור, 700-650 רופאים מתחילת המשבר. בגל התחלואה הראשון, בחודש מארס, ניתנה לבתי החולים תוספת של כ־300-250 תקנים; ב־20 ביולי הודיע שר הבריאות, יואל (יולי) אדלשטיין, על תוספת של 400 תקני רופאים נוספים, לאחר שביתה שקיימו האחים והאחיות.
המספרים הללו בעלי חשיבות רבה מאוד. איתנותם של בתי החולים, סף הספיקה שלהם ומוכנותם לקלוט חולים קשים עומדים בבסיס ההחלטה על צעדי הסגר, כך שתוספת התקנים לכוח האדם הרפואי עשויה להשפיע על חומרת הצעדים המושתים על הציבור. כך, למשל, בדו"ח מתחילת החודש של צוות מומחי "הברומטר", המייעצים לפרופ' רוני גמזו, נכתב כי "ניכרת עלייה בשחיקת הצוותים בחלק מבתי החולים ובחששם מפני גל התחלואה הגובר. באחדים מהמוסדות לא הוחלפו צוותי הקורונה כבר תקופה ארוכה". בדו"ח צוין בהבלטה גם מספרם הגבוה של החולים והמבודדים בקרב הצוותים הרפואיים, עלייה ש"תורמת משמעותית להתגברות העומס על הצוותים הרפואיים".
"משרד האוצר אשם"
נכון לאתמול בבוקר, נמצאים במדינת ישראל 772 אנשי צוות שאובחנו כחולים מאומתים בקורונה - מהם 167 אחים ואחיות ו־1,010 רופאים ורופאות. נוסף עליהם, 3,157 אנשי צוות נמצאים בבידוד, מהם 889 צוותי סיעוד ו־430 צוותי רפואה.
"זה מחדל בהתהוות", מזהיר יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר זאב פלדמן, "נתנו תקנים לבתי החולים, אך כרכו את האיוש שלהם באיוש של 250 תקנים שנתנו בפעימה הראשונה. זה מנגנון טיפשי של משרד האוצר, שרוצה לשלוט בכל ופוגע במערכת. הבעיה של משרד הבריאות היא לא כמה מכונות הנשמה יש, אלא הצוותים הרפואיים שקורסים. צריך לקלוט רופאים עוד היום ולהכשיר אותם, כך שיוכלו לטפל בחולים כבר בחורף".
מי שמתקשים במיוחד לגייס רופאים חדשים הם בתי החולים העצמאיים (שאינם ממשלתיים או בבעלות הכללית), ובהם שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ובתי החולים בנצרת.
"אין משמעות לתוספת התקנים בבתי החולים הציבוריים העצמאיים, כי אנחנו צריכים לממן בעצמנו את קליטת הרופאים ואנו לא מסוגלים לקלוט שום רופא", אומר מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, "אנחנו בקושי מצליחים לשלם משכורות. מדוע מנהלי בתי החולים צריכים להתחנן לכסף? לא קלטתי אף לא רופא אחד. בית החולים שלי נמצא בהסכם הבראה, ואני אפילו נדרש לקצץ בכוח אדם".
"ייקח עוד חודשיים"
כפי שפרסמנו ב"ישראל היום", דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מלפני כחודש, שהוכן לבקשת ח"כ עידן רול, מצא כי נוספו לבתי החולים 156 תקנים בלבד - כמחצית מהתקנים שהובטחו בגל הראשון.
ממשרד הבריאות נמסר כי "בסך הכל אוישו מתחילת מארס 251 תקני רופאים ו־1,275 תקני אחים ואחיות. כלל המוסדות מקיימים תהליכים משמעותיים לגיוס והשמה של רופאים ואחים, ונערכים לקליטה מנהלית ומקצועית של אנשי הצוות ולניהול הכשרות מקצועיות של כוח האדם שנקלט לעבודה. תהליכי הגיוס עתידים להימשך עוד כחודשיים לפחות, מכיוון שהם תלויים, בין השאר, במועדי בחינות הרישוי של הבוגרים".
מצב חירום במערכת
ובינתיים, המוסדות הרפואיים מתקרבים אל סף הספיקה: בתי החולים שערי צדק בירושלים ואסותא באשדוד הודיעו אתמול על הפסקת קליטת חולי קורונה. בשל עומסים, ובאישור משרד הבריאות, הם ביקשו שמד"א יפנה לבתי חולים אחרים חולי קורונה הזקוקים לאשפוז.
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הזהיר אתמול כי לנוכח שיעורי ההדבקה הגבוהים, יתווספו בתוך עשרה ימים 300-200 חולי קורונה קשים, מונשמים או קריטיים - עובדה שתביא את בתי החולים לקצה גבול היכולת. "אני מבקשכם ללא יוצא מהכלל להתייחס למצב זה כמצב חירום של מערכת הבריאות", כתב פרופ' לוי למנהלי בתי החולים והמוסדות הגריאטריים. הוא הזכיר כי כל בית חולים צריך לפתוח מיידית מחלקת קורונה חדשה אם הוא מגיע ל־80% תפוסה במחלקה הקיימת, וכן הנחה להפסיק ניתוחים לא דחופים "על פי יכולות בתי החולים".
בה בעת, מנהל המרכז הרפואי לגליל, פרופ' מסעד ברהום, הודיע אתמול כי בשל הגידול במספר החולים במצב קשה וקריטי, בכוונתו לפתוח מחלקת קורונה רביעית, על חשבון מחלקה פנימית. "נצטרך להיעזר במרדימים כחלק מצוות שיטפל בחולים קשים, ולכן לא תהיה לנו ברירה אלא לדחות ניתוחים שאינם דחופים", סיפר פרופ' ברהום והוסיף: "אני מקווה מאוד שלא נהיה איטליה, אבל אני חייב לומר שככל שחולף הזמן, אני נהיה בטוח פחות ופחות במשפט הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו