בלי לוותר ולהפגין סולידריות - לא נבלום את הנגיף

אם התחלואה תמשיך לעלות - נצטרך להתחיל לעשות בחירות קשות בין מטופלים • צעדי הריסון יגבו מחיר, אבל אין דרך אחרת • דעה

חולה קורונה מגיע למיון // צילום: יוסי זליגר // חולה קורונה מגיע למיון

ערב חגי תשרי, מדינת ישראל הגיעה למצב מאתגר במיוחד, שבו עומדת למבחן הצלחתה בשמירה על בריאות תושביה ועל מארג החיים הנורמלי שלהם, בדומה לקושי שחווינו באירועים דרמטיים אחרים בהיסטוריה של המדינה. 

מגפת הקורונה תהיה איתנו עוד תקופה ממושכת. זהו אירוע מתגלגל שאיננו מורגלים בו, אשר גובה מכל אחד ואחת מאיתנו מחירים אישיים, כלכליים וחברתיים גבוהים מאוד, כמו גם תעצומות נפש והקרבה. מחירים אלה יהפכו קשים שבעתיים בתקופת החגים, שבדרך כלל משמחת ונעימה הרבה יותר. 

העומסים במחלקות הקורונה, שהחלו להתגבר תחילה בבתי חולים בצפון ובירושלים, הולכים וגדלים לנוכח העלייה המתמדת בתחלואה ומתפשטים גם לבתי החולים במרכז. בשלב זה, העומס מתבטא בעיקר במחלקות הקורונה, אבל משפיע גם על מחלקות אחרות כי יותר משאבים מופנים לטיפול בחולי הקורונה הרבים. 

אם התחלואה תמשיך לעלות, בעוד כשבועיים אנו צפויים להגיע למצב שבו הצוותים הרפואיים יתקשו מאוד להעניק לחולי קורונה ולשאר החולים את הטיפול שלו הם ראויים, וייתכן שנצטרך לעשות בחירות קשות יותר בין מטופלים. 

חולה קורונה מגיע למיון // צילום: יוסי זליגר
חולה קורונה מגיע למיון // צילום: יוסי זליגר

יש לנו מערכת בריאות יוצאת דופן, שעוד לפני הקורונה רגילה לתפקד בסביבה שבה היא נדרשת לעבוד על פי סדרי עדיפויות. היא תדע לתת מענה ראוי גם אם שיעורי התחלואה יהיו גבוהים מדי, אך המצב בבתי החולים וברפואת הקהילה קשה ביותר.

אל לנו לתלות את האשמה בעלייה בשיעורי התחלואה בהתנהגות של מגזר זה או אחר. ההתפרצות רחבה מקיפה את כל חלקי האוכלוסייה ונוגעת בכולנו. הצעדים המוכתבים על-ידי קובעי המדיניות לא יספיקו כשלעצמם כדי לבלום את המגפה.  

המפתח להצלחתנו בהתגברות על משבר הקורונה טמון בנו, תושבי ישראל. צעדי הריסון וההגבלות הצפויות בתקופה הקרובה ייגבו מאיתנו מחיר כבד, אבל אם לא נעשה כולנו, כל אחד בחלקת האלוהים הקטנה שלו, את המקסימום כדי שצעדים אלה יצליחו - הרי המחיר שנשלם יהיה לשווא.

הוויתור הנדרש נוגע בנימי הנפש של כל אחד ואחת מאיתנו. נצטרך לוותר על הדברים הכי חשובים וקדושים לנו – בין אם מדובר בציון החגים עם בני המשפחה, להתפלל בדרך שבה אנו רגילים, לחגוג בחתונות או לצאת להפגין על הדברים שחשובים לנו באמת. לכל אחד יש את הדבר שיקר ומשמעותי ביותר עבורו, אבל נצטרך כולנו לוותר על חלק מהדברים האלה, אם אנחנו רוצים שהמאמץ יצליח.

אף שביקור בבית העלמין בערב יום הכיפורים או השתתפות באזכרות הוחרגו מההגבלות הצפויות, כמו גם מקומות עבודה במגזר הפרטי, פארקים ציבוריים ומקומות נוספים שבהם עשויה להיות התקהלות - אני קורא לכם לצמצם עד כמה שניתן את ההתקהלויות והמפגשים. אם אתם חייבים להתכנס, למשל במקום העבודה, בבית הכנסת או אפילו לצורך טיפול רפואי, הקפידו שבעתיים על עטיית מסכות, ריחוק חברתי ושמירה על הכללים.

אם כל אחד יפגין סולידריות, נצא מתקופת חגי תשרי מאוחדים יותר, גאים יותר בעצמנו, ובמצב שיחזיר את מדינת ישראל להיות בין המדינות המתמודדות טוב יותר עם הנגיף. כך גם ניתן למערכת הבריאות ולצוותים הרפואיים כוח להמשיך ולעשות את המקסימום כדי להתמודד עם המערכה הכבדה, שצפויה להימשך עוד ימים רבים.

שנה טובה וגמר חתימה טובה!

הכותב הוא מנהל בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא, וחבר בצוות המייעץ לממונה הקורונה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר