הסכמי השלום של ישראל עם איחוד האמירויות ובחריין גרמו ל"רעידת אדמה" של ממש לא רק במדינות ערב, אלא בכלל מדינות האסלאם. התחושה של "גל הנורמליזציה", כפי שמגדירים זאת הפלשתינים, אינה קיימת ברמאללה בלבד. מחאות נגד הנורמליזציה במדינה כמו פקיסטן ובשטחים כבושים על ידי טרוריסטים, כמו אלו של המורדים החות'ים בתימן, ממחישות את התהודה שיצרה התעוזה של אבו דאבי ומנאמה.
בירושלים, התקווה היא - כמובן - שאותו גל הנורמליזציה לא "יישבר" על חוף השלום, אלא יימשך. ויש מי שבהחלט מאמין שאיחוד האמירויות ובחריין מהוות סנוניות לקראת עתיד קרוב של שלום רחב יותר. "ההסכמים הללו פתחו מעט יותר את הדלת לקראת שותפויות דיפלומטיות, כלכליות ואסטרטגיות עם ישראל", מספר ל"ישראל היום" נור דהרי, חוקר עצמאי בריטי-פקיסטני שעומד בראש מכון התיאולוגיה האסלאמית למאבק בטרור (ITCT). לדבריו, "יש מדינות רבות שעומדות בתור ומחכות להצטרפותן להסכמים, בהן עומאן, סודן, מרוקו וערב הסעודית".
דהרי לא פוסל אפשרות כי מדינות אחרות יהיו הבאות בתור לנורמליזציה. "אסור לשכוח כי למרות המתיחות בין קטאר לבין יתר מדינות המפרץ, ישראל עדיין נמצאת ביחסים טובים עם דוחא", אומר החוקר, "על כן קטאר עשויה להצטרף להסכם עם ישראל במוקדם או במאוחר".
הוא אף מפתיע בהתייחסות לארץ הולדתו - פקיסטן. "הם לא טרקו את הדלת לחלוטין בנושא, אך יש להם אינטרסים לאומיים שלא מאפשרים להם להתחיל ביחסים גלויים עם המדינה היהודית", מציין החוקר. הוא מוסיף כי "שתי המדינות חולקות מודיעין וידע צבאי זה עשרות שנים. פקיסטן מעולם לא ראתה במדינה היהודית בתור אויב, וייתכן כי בעתיד יגיע ההסכם איתה".
נור דהרי
בנוגע לחברותיה החדשות של ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, דהרי אמנם מציין כי "איראן עלולה לנצל את הארגונים הפרו-איראנים בבחריין כדי לפגוע ביעדים ישראלים במדינה", אך רואה בהסכמים עם שתי המדינות צוהר לכניסה ישראלית למועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) שכוללת את ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין, עומאן, קטאר וכווית. "לבחריין יש השפעה גדולה על קבלת ההחלטות במועצה", מציין דהרי, "הסכמי השלום עם מנאמה ואבו דאבי יכולים לסייע לישראל ביצירת יחסים איתנים עם יתר מדינות ה-GCC. כמו כן, מדובר בהזדמנות פז עבור ישראל להפוך לחברת מועצה בעתיד הקרוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו