עימות סוער בדיון על נתוני התמותה והתחלואה מקורונה בישראל

יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת, ח"כ יפעת שאשא-ביטון (הליכוד), הציגה בפתח הדיון שהתקיים היום (שני) נתונים מאחד מבתי החולים לפיהם עולי כי 23% מהחולים שדווח עליהם שמתו מקורונה, לא מתו מהנגיף. כמו כן, היא יצאה בגלוי נגד החלטת הממשלה להכריז על סגר כללי למשך שלושה שבועות.

"השאלה הראשונה שנשאלת היא למה סגר ולא חיזוק מערכת הבריאות ותגמול הצוותים שכבר נשחקים? שם צריכים להיות המשאבים", אמרה שאשא ביטון, "סגר עלה 20 מיליארד שקלים, ב-3 מיליארד אפשר לשקם את המערכת ולהפוך אותה לפנינה".

היא הוסיפה כי "בנושא האכיפה, אני רוצה לדעת מה תכנית העבודה, מה קורה אחרי שסוגרים את המדינה ואיך מתכוונים להתמודד עם זה יותר טוב? בנושא החולים הכרוניים, יש למצוא פתרונות לטיפול מתאים". לדבריה, "הציבור חייב להיות מגוייס, זה יכול לקרות לכל אחד. אנחנו צריכים לגייס את הציבור כך שכל אחד ישמור גם על עצמו וגם על הסביבה שלו. נתונים שאבקש בתוך יומיים הם - כמה מיטות, אחיות ורופאים נקלטו בפועל ומה מספר התקנים שמקציבים למערכת".

ח"כ שאשא-ביטון הביאה דוגמה של חולה קשיש עם סרטן בלבלב ועם גרורות שעליו הוכרז שמת מקורונה: "אני מוכנה להגיע לחקירה בכל מקום על כל מילה שאני אומרת כאן. עד סוף השבוע התנהל ויכוח על המספרים והאם בגללם צריך ללכת למהלך כל כך קיצוני".

עוד אמרה יו"ר הוועדה כי "מנהלי בתי החולים אומרים שאסור שיהיה סגר. זו פגיעה אנושה בבריאות הציבור. היה מי שאמר הבוקר ששום שיקול בריאותי לא עומד מאחורי ההחלטה לצאת לסגר. אנחנו עומדים מול ציבור שמסתכל עלינו ורוצה לדעת שאנחנו מקבלים החלטות כל כך קשות כשאנחנו מבוססים על משהו שהוא אמיתי".

דבריה עוררו את זעמו של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, שאמר כי לא פעם גורמים קובעים החלטות לפי מידע חלקי או לא מדויק לחלוטין. "זה מה שיש ולפיו צריך לפעול. הצבא ויחידת 8200 עוסקים כל העת בטיוב הנתונים. סיבת הפטירה נקבעת לפי הרופא החותם על תעודת הפטירה, והוא קובע מה היה הגורם המרכזי, המוביל, שהוביל לפטירה", אמר.

גרוטו אמר גם כי הבעיה המרכזית בבתי החולים היא של כוח אדם מיומן: "התמחות של רופא בטיפול נמרץ אורכת שש שנים, ואנחנו לא יכולים לייצר את זה יש מאין. רופאים נשחקים מחוסר היכולת שלהם לטפל. אם היו משקיעים במערכת הבריאות ב-20 השנים האחרונות, אולי המצב היה אחר".

לדבריו, בכל שנה מתים בישראל בין 700 ל-1,000 איש מסיבוכי שפעת, אך זו היא גורם ישיר ומידי למותם של כמאה איש בלבד. "אי אפשר להתייחס לנתונים לא מאומתים או בעילום שם, או כיצד הם נאספו. לא המתנו. בין הגל הראשון לשני, אספנו ידע ומידע רב, רכשנו ציוד רב ומגוון, הוספנו מיטות והכשרנו צוותי טיפול נוספים. אנחנו נערכים לחורף בצורה משמעותית. 1,500 אחיות חדשות יסיימו את הלימודים וייכנסו למערכת".

ד"ר שרון אלרועי מהאגף לבריאות הציבור במשרד, אמרה כי הרוב המוחלט של המתים היו בני מעל ל-80, אך אחוז ניכר מהם הם מתחת לגיל 60. לדבריה, 30% מהחולים במצב קשה הם מתחת לגיל 60, ו-45% מהחולים במצב קשה הם מתחת לגיל 70. "הקורונה מסבכת מחלות רקע קיימות, וחולי סרטן המתים מקורונה הם פחות מ-4% מהמתים. אחוז חולי הסרטן בין החולים הוא קשה, פחות מ-2%", לדבריה.

אלרועי הוסיפה כי ההפחתה בתמותה היא כתוצאה מהסגר, מניעת ניתוחים וסיבוכי ניתוחים. "כל הנתונים על אי-עלייה בתמותה הייתה עד חודש יולי בלבד, מחודש זה נרשמת עלייה בתמותה ולכן הרמנו 'דגל אדום'. הרמה זו נובעת מכל הנתונים ביחד: מספר החולים, מספר החולים במצב קשה, מספר המתים, מספר הבדיקות וכמות הבדיקות העתידיות", אמרה במהלך הדיון.

היא הוסיפה כי 97% מהיישובים בארץ הם במקדם הכפלה, כלומר שבתוך ימים הם הופכים מיישובים "ירוקים" ל"אדומים". "אתם לא רוצים שנרים דגל אדום לאחר הקריסה – אלא לפניה. שום תכנית לא תעבוד אם הציבור לא ישמור על כללים בסיסיים, כמו התקהלויות המוניות ומסוכנות, חתונות של אלף איש וישיבה בברים ללא מסיכות. שום היערכות של מערכת הבריאות לא תעזור לכך".

נתוני מתי הקורונה נחשפים

615 אנשים מתוך כלל המתים עד כה ממחלת הקורונה הם קשישים בני 80, מתוכם 252 היו בני יותר מ-90 - כך עולה מהנתונים שמסרו נציגי משרד הבריאות בישיבת ויעדת הקורונה של הכנסת. עוד עולה מהנתונים כי 234 מהמתים היו בגילי 79-70, 103 היו בגילי 69-60, 45 היו בגילי 59-5, 13 היו בגילי 49-40 ו-10 מתים בלבד היו בגילי 39-0.

לגבי הסיבות למותם של החולים, מתברר כי לכולם היו מחלות רקע. 433 מהם סבלו מלחץ דם (42% מסך המתים), 296 סבלו מסוכרת, 277 ממחלות לב, 111 ממחלות ריאה, 40 איש סבלו מדיכוי חיסוני ו-15 איש ממחלת כבד.

ב-22 יישובים מתו לפחות 10 אנשים מנגיף הקורונה, כשירושלים נמצאת בראש עם 155 מתים. אחריה נמצאת בני ברק עם 74 מתים, תל אביב-יפו עם 67 מתים במקום השלישי, בת ים אחריה עם 44 מתים וראשון לציון חמישית עם 36 מתים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו