במחלקות הקורונה חלוקים: האם מערכת הבריאות עומדת בלחץ?

הבלבול הרב בקרב הציבור ומקבלי ההחלטות ניכר היטב גם במחלוקת לגבי העומס על בתי החולים. בניגוד לתחזיות העומס הרות האסון שנשמעו בימים האחרונים מצד בעלי עניין ומומחים, אתמול התברר בישיבת הממשלה כי לא כל מנהלי בתי החולים סבורים כך. יתרה מזאת, הם חלוקים גם לגבי יעילות הסגר.

כל המוסדות הרפואיים שבשפלה, למשל - קפלן, אסף הרופא, וולפסון ואסותא שבאשדוד - לא מראים סימני קריסה חרף העלייה בעומסים. חלקם אף מצדדים בסגר.

ד"ר איתן לבון, סגן מנהלת בית החולים קפלן, סבור שעדיף סגר כעת. "אם מדינת ישראל מבקשת להמשיך לאפשר למערכת הבריאות להתמודד ביעילות עם מגיפת הקורונה, סגר הוא צעד בלתי נמנע. העלייה הגוברת בתחלואה, שצפויה לגבור באופן משמעותי עם החורף הקרב, עלולה להביא לקריסה של המחלקות הפנימיות בבתי החולים, הן בשל שחיקה מתמשכת ובלתי פוסקת של הצוות הרפואי והן בשל הסטת תשתיות וכוח אדם מיומן לטובת טיפול בחולי קורונה. רק פעולה מיידית תאפשר קטיעה של שרשרת ההדבקה והפחתת העומס על חדרי המיון, המחלקות הפנימיות, הרפואה הראשונית בקהילה ומערכת הבריאות בכללותה".

בבית החולים אסף הרופא (או בשמו העדכני "שמיר") העדיפו שלא להתייחס לעניין הסגר, אך סגן מנהלת בית החולים, ד"ר יצחק שרף, מרגיע: "יש לנו תוכנית מסודרת היכן לאשפז חולי קורונה בכל הרמות. להבנתי, בצפון קיימת היום התפרצות שגורמת לעומס רב, אך אצלנו העומס הזה היה קיים לפני עשרה ימים. השאלה אינה הכמויות אלא המחיר שמשלמים עליו. אין 'יש מאין', ולא נוצרים מחלקות חדשות וצוותים חדשים". 

"החולים צעירים יותר"

אז העפלנו צפונה ובדקנו. העומס המדובר מורגש יותר בהלל יפה בחדרה. "אין ספק שמספר החולים עולה, ובהתאמה גם מניין החולים קשה", מעיד ד"ר סעיד יונס, רופא בכיר במחלקת זיהומית ב'. "לאחרונה יש חולים צעירים יותר, בני 40-30, שמוגדרים קשים וללא מחלות רקע. עם זאת, אחד הקשיים המרכזיים שלנו הוא שלא רק שאנחנו נדרשים לטפל במחלת הקורונה אלא גם במחלות הרקע, שהן לעיתים קרובות מורכבות ממנה. זה יוצר אתגר חדש. הצוותים שלנו נאלצים לשהות זמן רב יותר בתוך המחלקה, וכשאתה לבוש בסרבל חם, עם כפפות ומסיכה - זה לא קל, בלשון המעטה".

ד"ר יונס מתאר שפתיחת המחלקה השנייה למאומתי קורונה "באה על חשבון מחלקה פנימית ויצרה עומס נוסף גם על המחלקות הפנימיות הקיימות. אם העלייה בתחלואה תמשיך לטפס מעלה, לא יהיה אפשר להימנע מקריסה אצלנו". 

הן ד"ר יונס והן אלכס בבט, אח אחראי במחלקה זיהומית א', סבורים שסגר אינו הפתרון וחולקים על עמיתיהם מקפלן. הפתרון? "לבנות תוכנית מסודרת שתוביל להפחתת התחלואה, תוך השקעת משאבים ותקציבים לבתי החולים ולמחלקות הקורונה, וכן לגייס עוד כוח אדם סיעודי ורפואי". 

אי-ספיקה? תלוי איפה

לא רחוק משם, ברמב"ם שבחיפה, משתדל מנכ"ל ביה"ח ד"ר מיכאל הלברטל שלא לצאת בהכרזות יום הדין. "האם בתי החולים בצפון כבר במצב של אי-ספיקה?", הוא שואל ומשיב, "זו שאלה של הגדרה. אני לא אוהב להשתמש במושגים של קריסה או אי-ספיקה. אם אקבל הוראה לקלוט עוד 100 חולים, נמצא את הפתרון. כיום פועלות ברמב"ם שלוש מחלקות קורונה, שהן כמעט בתפוסה מלאה".

הלברטל מדווח כי בגל השני עיקר התחלואה הוא בצפון ובירושלים. "אצלנו ברמב"ם, לדוגמה, רוב מיטות האשפוז תפוסות, ואם קצב העלייה בתחלואה יימשך - בלית ברירה חולים יופנו לבתי חולים אחרים. הצוותים הרפואיים שחוקים ונמצאים על קצה גבול היכולת, מה שמחמיר את המצב. גם אם ייתנו לי תוספת של רופאים, אחים ואחיות ואנשי צוות, זה לא יעזור כי אם המצב יימשך כפי שהוא - אנחנו נגיע לאי-שליטה ולא נוכל להעניק טיפולים רפואיים אחרים למי שאינו חולה בקורונה. העובדות מדברות בעד עצמן, ואנחנו עומדים בפני תהום".

מנהל בית החולים החיפאי שבע רצון מההחלטה על הסגר לשלושה שבועות, ומכנה זאת "אתחול של המערכת כדי שלא נגיע לאיבוד שליטה". גם הוא, כמו הקולגות מהלל יפה, מסכים ש"יש להכין תוכנית סדורה ליציאה איטית, מדודה ומבוקרת מהסגר, כדי שלא נחזור על אותן טעויות שהעלימו את הישגי הסגר הקודם. תוכנית הרמזור של פרופ' גמזו תוכל להיות מיושמת בפועל באופן מצוין לאחר הסגר. שום דבר לא מאוחר".

"הציבור לא ממושמע"

"אם היינו יכולים לוודא הקפדה על ההנחיות, הן בעטיית מסיכות, הן בהגבלה על התקהלות והן בבידוד של חולים ונדבקים, היינו יכולים לעצור את ההדבקה חסרת הפרופורציה המתחוללת בימים אלה", מכה על חטא ד"ר אורי גלנטה, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ פנימי קורונה בבית החולים סורוקה שבבאר שבע.

הוא מאשים את הציבור: "זה לא קורה, הן בגלל בעיית משמעת בציבור, והן כי צעדי אכיפה והתמודדות שונים לא בוצעו. בעצם, מתחילת הגל השני כמעט לא בוצעו שום צעדים משמעותיים לבלימת ההתפשטות, וזאת התוצאה. הואיל וסגר הוא אמצעי מוגבל בזמן, גם יעילותו תהיה מוגבלת בזמן. בחצי השנה האחרונה אנו מתמודדים התמודדות יומיומית בטיפול בחולי הקורונה הקשים ביותר. הטיפול בחולים אלו מציב כמה אתגרים: מדובר בחולים עם כשל רב-מערכתי, שכולם מונשמים ומורדמים וזקוקים לתמיכה במערכות הגוף הכושלות על ידי מכשירי דיאליזה או אקמו (חמצן מלאכותי)".

בהכנת הכתבה השתתפו שלומי דיאז, דניאל סיריוטי, ירון דורון וגדי גולן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו