"אין לנו שום מרווח ביטחון לניסויים, הסגר בחגים יכול להוביל לפתרון"

[image gallery]בימים אלו מתקיים דיון ציבורי ער בחלופות לסגר כללי או במעקפים שונים, מהסוג שמשום מה לא ראינו בארבעת החודשים האחרונים, שבהם עוד היה מרווח ביטחון לניסויים. הנה כמה תשובות קצרות לשאלות נפוצות.

"למה דרוש סגר? מספיק לתגבר את מערכת הבריאות"

לא יעבוד. עשרות אחוזים מנשאי הקורונה בני 70 ומעלה נפטרו גם ללא עומס - אין לנו כלים להציל אותם. רבים אחרים הופכים לנכים. לפי מנהל "מגן אבות", היקף ההדבקה בקהילה גדול כל כך, שעוד מעט הסכר שלו ייפרץ. אנחנו ללא שום מרווח ביטחון, כי ייתכן שנדבקו כבר מספיק אנשים כדי שנגיע לסף אי־הספיקה של מערכת הבריאות בתוך כשבועיים. מה שלא הצלחנו לעשות בארבעת החודשים האחרונים, לא סביר שנצליח בשבועיים הקרובים. וחוץ מזה, בקצב ההכפלה הנוכחי נצטרך להכפיל את כל קיבולת מערכת הבריאות בכל כמה שבועות.

"אבל מה עם הכלכלה?"

יוון ונורבגיה, שהטילו סגרים במהירות, סבלו הרבה פחות גם כלכלית וגם בריאותית לעומת מדינות שהיססו או בחרו שלא, כמו בריטניה ושבדיה. האסטרטגיה המנצחת היא לשמור על המדינה שלך ירוקה או להביא אותה לשם, ורק אז - על בסיס איתן ויציב - לפתוח את הכלכלה. כל המדינות שפתחו מוקדם מדי, ויש רבות באירופה, נמצאות כעת בגל שני משמעותי.

הנגיף הוא שפוגע בכלכלה, לא הסגרים. מכון המחקר הלאומי של ארה"ב NBER מצא שרק עשירית מהירידה במכירות של חנויות ברחוב אפשר לשייך למגבלות ממשלתיות, וכל היתר נובע מפחד מהדבקה ומחשש לעתיד הכלכלי וכדומה.

כן חשוב לוודא, על בסיס שיקולים אפידימיולוגיים, שלא נסגור פעילות כלכלית משמעותית שהסיכון ממנה שולי.

"אבל כבר עשינו סגר וזה לא עבד!"

הוא כן עבד, הגענו כמעט לאפס - ואז איבדנו סבלנות בן־רגע. בדיוק לכן חייבים להגיע הפעם לאפס הדבקה בקהילה, כלומר מחוץ לבידוד, בלי שידוע מהיכן נדבקת או את מי הדבקת, באזורים הירוקים, לפני שנפתח אותם בהדרגה.

"אז למה שלא נגן רק על הפגיעים, ונימנע מסגר כללי?"

העניין הוא שאנחנו לא בטוחים עדיין מי הפגיעים. לפי מחקרים עדכניים שפורסמו בכתבי עת מובילים, לאחר ביקורת עמיתים - עשרות אחוזים מנשאי הקורונה, כולל כאלו שהיו ללא תסמינים, סובלים מהשפעות משמעותית על המוח, הלב, הריאות, כלי הדם, וכן מהשפעות נפשיות חריגות, גם חודשים ארוכים אחרי שהוגדרו מחלימים. רבים סובלים גם מתשישות קשה, מבעיות ריכוז, זיכרון ועוד.

גם מחלת הצעירים הקטלנית Mis-c, המחלה הנוספת שגורם נגיף הקורונה מלבד Covid-19, אינה מובנת לנו עדיין במלואה, והיא מופיעה לעיתים קרובות אחרי שהנפגעים הוגדרו מחלימים או מבלי שידעו בכלל שהם נשאים.

בישראל חיים כמיליון אזרחים שנחשבים בקבוצת סיכון, רבים מהם באותו משק הבית עם ילדים או קרובי משפחה שאינם בסיכון. שום מדינה בעולם לא הצליחה להגן על אוכלוסיות בסיכון לקורונה לאורך זמן, בהינתן הדבקה בקהילה.

"טוב, אבל ישר לסגור הכל? עוד לא מיצינו את כל האפשרויות!"

נכון, היו הרבה חלופות לסגר כללי שהיה אפשר ליישם - אולי בהצלחה - בתקופה הזאת. אבל הקלנו והקלנו, התווכחנו על שטויות, חיכינו לוודאות שמצבנו באמת קשה ביותר, וכך בזבזנו המון זמן ומשאבים בארבעת החודשים האחרונים. אבל כעת הגענו לרגע האמת, ואם נטעה אפילו במעט לצד המקל - המחיר הבריאותי, החברתי, הנפשי, הכלכלי, הביטחוני והנזק למעמדה של ישראל בעולם יהיו כבדים מנשוא. ייתכן שלא תהיה הזדמנות שלישית.

"בכל אופן, סגר כללי איננו פתרון"

נכון. סגר מיועד רק לאפשר לנו להגיע לפתרון: ישראל ירוקה עם אפס הדבקה בקהילה. אחרי שנהיה שם, נחלק את המדינה לאזורים, וברגע שתהיה התפרצות של הדבקה בקהילה באזור כלשהו, וברור שיהיו התפרצויות כאלו, נסגור במהירות אדירה את אותו האזור, נסתער עליו בכל מה שיש לנו - ונהפוך אותו לירוק. בזמן הזה, שאר המדינה תמשיך בשגרת חייה כרגיל. אם נפעל היטב כעת, לא נצטרך שוב סגר כללי נוסף גם אם לעולם לא יהיו חיסון או תרופה.

"האמת? השתכנעתי, אקפיד לשמור על הכללים"

יפה, אבל זה לא מספיק. הכללים קובעים תקרה לאומית, אבל האחריות האישית של כולנו היא להחמיר עד כמה שאפשר. יכול להתפלל בחוץ? אל תתפלל בפנים. יכולה להסתדר עם עובד אחד במשרד? אל תביאי שניים. כך נרוויח מרווח ביטחון גדול יותר בעלות מינימלית, לטובת כולנו.

מזכיר קבינט הקורונה האזרחי, עו"ד מאיר רובין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו