וקרסת בחגך: 12-15 מיליארד שקלים - זו העלות המיידית שאותה מעריך משרד האוצר לסגר בשלושת השבועות של תקופת החגים.
תחשיב זה לא כולל עלויות נוספות של קריסה אפשרית של עסקים, תשלום דמי אבטלה ותוכניות החזרה לתעסוקה. פערי ההערכות נובעים ממרחב התמרון שמעניק המתווה הנוכחי לשינויים, בהתאם למשמעת שיגלו האזרחים והשינוי במצב התחלואה כתוצאה מהטלת הסגר.
ההשפעה הכלכלית של סגר בתקופת החגים תהיה משמעותית במיוחד, מאחר שמרבית ימי החג השנה נופלים על סופי שבוע, כלומר במהלך השבוע היה המשק צפוי לפעול בדומה לימי חול רגילים, גם אם נפח העבודה היה מצומצם יותר. אם יידרש סגר גם לאחר תקופת החגים, כפי שמציע אמ"ן, העלות תקפוץ ל-6 מיליארד שקלים לשבוע, לפחות.
עוד כיווץ למשק
שר האוצר ישראל כץ מתנגד בחריפות להטלת סגר במתכונתו הנוכחית, כפי שאושר בקבינט הקורונה ביום חמישי ויובא לאישור הממשלה היום (ראשון).
באוצר מעדיפים מעבר למדיניות של צמצום פעילות, במקום השבתה מלאה, תוך אימוץ מוגבר של מדיניות הרמזור - שעל פיה אזורים "ירוקים" שבהם שיעור התחלואה מהקורונה מצומצם ימשיכו לפעול כרגיל תוך מגבלות שונות, בעוד אזורים כתומים או אדומים ייאלצו לפעול במגבלות נוקשות יותר.
בכל הנוגע למערכת החינוך, באוצר תומכים בלימודים כרגיל עד כיתה ד' באזורים ירוקים. כאמור, עמדה זו של כץ ובכירי משרדו אינה מתקבלת, זאת לנוכח העלייה בתחלואה שהולכת ומייצרת עומס גובר בבתי חולים - "תרחיש יום הדין" מבחינת ראש הממשלה שעלול להוביל לזינוק במספר המתים ולאיבוד שליטה כללי על המגיפה, שעלול להסתכם גם בנזק כלכלי חמור מזה של הטלת סגר כעת.
בעקבות החלטת קבינט הקורונה רשם השקל פיחות נוסף מול הדולר, והוא נסחר נכון לשלשום על 3.45 שקלים - פיחות של כ-3% בתוך שבוע.
על פי תחזית בנק ישראל מהחודש שעבר, במקרה של הטלת סגר נוספת יתכווץ המשק הישראלי ב-7% עד סוף השנה - ירידה של קרוב ל-100 מיליארד שקלים בתוצר. הענפים העיקריים שייפגעו הם היצוא (6.5%), נכסים קבועים (8.5%) וצריכה פרטית, שצפויה לרדת ביותר מ-10%. מספר הבלתי מועסקים (כולל עובדים בחל"ת) יעמוד על כ-700 אלף איש, גידול של כ-50% לעומת המצב הנוכחי.
עסקים יקרסו
יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר, שלח בשישי מכתב לראש הממשלה, ובו ביקש להיפגש עימו בטרם תתקבל החלטה סופית בממשלה על הטלת סגר מלא. "העסקים בישראל לא יוכלו לשאת על גבם סגר כללי נוסף", כתב תומר לנתניהו.
"צעדי הממשלה הצפויים יהיו מכה אנושה שלא לצורך, שכן אפשר לבצע צעדים אגרסיביים לקטיעת שרשרות ההדבקה ללא פגיעה בכלכלה, במשק, בעסקים ובמועסקים בישראל! אנו נשמח להופיע בפני הממשלה ולהציג עמדתנו, שכן אין זה סביר שהחלטה קריטית זו תתקבל ללא הבנת המשמעויות בשטח".
ארגוני המעסיקים קוראים גם הם לממשלה לא להטיל סגר מלא. "העובדה שעל שולחנכם מונחת הצעה לסגור שוב את העסקים בישראל היא מנותקת לחלוטין מההבנה של ההשפעות הכלכליות חסרות התקדים שיצר הסגר הראשון", פנו הארגונים לראש הממשלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו