"יהודי בחריין התגברו על הקשיים והפכו לסיפור הצלחה"

בחריין היא גן עדן עתיק שבורכה במים נקיים ובתלוליות קבורה שמעניקים תובנה מסוימת על מי שהיה רוצה להיקבר פה. היא דוגמה עבור מי שרוצה לחיות ביחד, לא משנה מה הרקע שלך.

יהודי בחריין יודעים כבר מזמן כי זו ארץ מבורכת, אך הסיבה שיש פה כל כך מעט מאיתנו חוזרת שנים רבות אחורה, ל-1948, אז היה גל ראשון של יהודים שעזבו את המדינה – יחד עם מרבית הקהילה כולה. אלו מהם שהחזיקו בדרכון בחרייני הרגישו בטוחים מספיק כדי להישאר פה.

בשנות ה-30 של המאה הקודמת, סוחר פנינים צרפתי שביקר במדינה כדי לרכוש פנינים לעסק שלו בצרפת, החליט להקים בית כנסת בבחריין. בית הכנסת נבנה מחדש בשנות ה-80 על ידי אבי, וכיום הוא עובר שיפוץ כך שהוא ישלב בתוכו גם מוזיאון. אותו סוחר פנינים צרפתי, אגב, היה בן למשפחת קרטייה הידועה.

המסחר איחד את תושבי בחריין, דבר אותו הוא עושה גם בימינו. לרוב היהודים שעבדו במדינה חיכו חיים קשים יותר כשעזבו לארץ הקודש, מכיוון שהם היו רגילים לא לשלם על מע"מ.

סבא שלי היה אוסף חוטי כסף מבגדים אותם הוא הפלך למטילי כסף שעזרו לו להיכנס לעולם המרת הכספים. היו לו ארבעה בנים וארבע בנות, וכיום לכל אחד מהם יש משפחה משלו. ניתן למצוא סיפורים דומים בקרב סוחרים יהודים אחרים שזכו להצלחה בתחומים בהם לא עסקו קודם לכן.

תמיד נאחל את הטוב ביותר למשפחת המלוכה של בחריין, שנתנו לנו לחיות את חיינו בצורה הכי נוחה שיש ושלימדו אותנו כיצד להיות נדיבים ואמפתיים.

הכותב הוא אחד מהיהודים הבודדים המתגוררים בבחריין.

הביא לדפוס: שמעון יעיש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו