האיחוד האירופי הפך עצמו לאויב

אין יותר טעם להתכחש למציאות כפי שהיא. כל הניסיונות ליפות את המצב, להתעלם ממנו, להמשיך הלאה כאילו כלום - לא הועילו. נהפוך הוא: הם רק קיבעו והחמירו את יחסו השלילי של האיחוד האירופי כלפי ישראל. אי לכך יש לומר את הדברים כהווייתם: האיחוד האירופי בעוינותו המופגנת והנמשכת כלפי ישראל, שבאה כעת לידי ביטוי באולטימטום שהוצב לסרביה ולקוסובו בעניין העברת והקמת שגרירויותיהן בירושלים, הפך את עצמו לאויב ויש להתייחס אליו בהתאם.

בעוד שהממשל האמריקני יוצר תקדים היסטורי בכך שהוא מקשר בין תהליך שלום באיזור שאינו המזרח התיכון להכרה בירושלים כבירת ישראל ומאפשר, סופסוף, נורמליזציה בין ישראל וקוסובו, בא האיחוד האירופי ומבהיר לשתי המדינות, שאינן חברות עדיין בשורותיו, כי אם הן רוצות להתקבל לאיחוד האירופי עליהן לוותר לאלתר על הכוונה לפתוח שגרירות בירושלים.







בכך, טועמות בלגרד ופרישטינה את טעמה האמיתי של חברות באיחוד האירופי: ויתור על ריבונות לאומית והכפפה לגחמות של פקידות יהירה ושחצנית של מנגנוני האיחוד האירופי בבריסל. האיום האירופי הוא מדובר התערבות בוטה וגסה בענייניהן של סרביה וקוסובו. והאירופים יודעים, שהגזרים הכלכליים שהם מחזיקים ביד כלפי שתי המדינות מאפשרים להם לנופף במקל האנטי-ישראלי ולהכות. ספק אם לארה״ב תהיה יכולת להציע תחלופה.

בפני סרביה וקוסובו עומדת כעת הזדמנות פז לשנות את כללי ההתנהגות של האיחוד האירופי. הן יכולות פשוט לא להיכנע להתנהגות המאפיונרית של בריסל, ולהודיע שהן אינן מקבלות התניה כזו להמשך הליך ההצטרפות לאיחוד האירופי. חשוב להדגיש: לעמדה של האיחוד האירופי אין כל אחיזה בחוק הבינלאומי התקף, המכיר בזכותה המלאה של מדינת היהודים על ירושלים.

 

האיחוד האירופי דובק בחוק בינלאומי חלופי, שהומצא עם השנים כדי לרצות את הערבים ואת הפלסטינים בחלק מכניעת אירופה בפני הטרור והשימוש בנשק הנפט. זו העת, שגם ידידיה הטובים האחרים של ישראל באירופה: צ׳כיה, הונגריה, אוסטריה, אולי אפילו פולין יעמדו על רגליהם ויבהירו לפקידות בבריסל שהן אינן מוכנות יותר לשתף פעולה עם הגישה האנטי-ישראלית המסורתית. הייתי צריך לצרף לרשימה זו את גרמניה, אך הפער בין הידידותית ההצהרתית של ברלין כלפי ישראל לבין המעשים עדיין מאוד מאוד גדול.

לממשלה ריבונית בישראל לא נותר אלא להתחיל להתייחס לאיחוד האירופי בהתאם ליחסו כלפינו. צעד תגובתי ראשון יכול להיות סגירת כל צינורות הזרמת כספי הסיוע ל״ארגונים אזרחיים״ מהשמאל, הפועלים ליצירת מציאות אחרת - נוחה יותר לאינטרסים האירופיים, בישראל. אחר כך, יבואו צעדי תגובה נוספים. ככלות הכל, אי אפשר לדרוש מסרביה וקוסובו להדוף התערבות אירופית בענייניהן הריבוניים, אם אנחנו בעצמנו לא עושים זאת. ואנחנו, למזלנו, בכלל לא רוצים להיות חברים באיחוד האירופי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו