בחורף 2017 נבחרת הולנד הגיעה לשפל המדרגה. לאחר שלא העפילה ליורו 2016 בצרפת, אף שמספר הנבחרות בטורניר גדל מ-16 ל-,24 היא נכשלה גם בניסיון להעפיל למונדיאל ברוסיה כשבתווך צנחה למקום ה-36 בדירוג העולמי של פיפ"א - הנמוך ביותר שלה אי פעם.
תושבי המדינה היו מרוסקים, התקשורת ביקשה לערוף ראשים, ובהתאחדות החליטו שהאיש הנכון לשקם את ההריסות הוא רונאלד קומאן. במסיבת העיתונאים הראשונה שלו כמאמן האורנג' הוא הבהיר: "הכדורגל ההולנדי חשוב מאוד עבורי, אנחנו חייבים להחזיר את הנבחרת לגדולתה - ואני בטוח שזה יקרה".
בתוך זמן קצר במונחי כדורגל טיפח קומאן, שנתפס כמנהיג ששחקנים אוהבים לשחק עבורו, איש משמעת שיודע להציב דרישות ברורות ועם זאת להיות מאוד אבהי, נבחרת שלראשונה אחרי הרבה זמן נראתה כמו שמצפים מהולנד להיראות - התקפית, מהירה, חזקה טקטית ובעלת אינטליגנציה גבוה.
הוא בנה נבחרת מרגשת שמשלבת בין שחקנים ותיקים לצעירים, ושאחרי לא מעט אכזבות ושנים של אנרגיה רעה הפכה ליחידה מלוכדת שהעפילה ללא בעיה ליורו 2020 וסיימה ראשונה בבית עם צרפת וגרמניה בליגת האומות.
קומאן. יראה את המשחק בביתו בברצלונה // צילום: אי-פי
אפשר לומר שלמאמן בן ה-57 היה גם לא מעט מזל. במהלך אותה תקופה קרו לא מעט דברים שעזרו לו להגיע להישגים, דברים שלא היו תלויים בו. צמיחה של שחקנים כמו מתיאס דה ליכט, פרנקי דה יונג ודוני ואן דה ביק שהיו שותפים למסע הגדול של אייאקס לחצי גמר ליגת האלופות בעונת ,2018/19 הנסיקה המטאורית של וירג'יל ואן דייק וג'ורג'יניו ויינאלדום בליברפול, ההצלחה של ממפיס דפאיי בליון - כל זה הגיע בדיוק ברגע הנכון בשביל הג'ינג'י כדי להשלים את המהפכה.
עם זאת, קומאן ידע לבחור את השחקנים החמים ביותר בכל משחק, ליצור היררכיה ברורה, להחדיר ביטחון בזמן הקצוב שהיה לו לעבוד, ושינה גם לא מעט דברים בפן החברתי.
הגשמת החלום והביקורת
לאורך כל שנותיו כמאמן ראשי (ב-2000 מונה למאמנה של ויטסה ארנהיים), היה ברור להולנד כולה שחלומו הגדול ביותר של קומאן הוא להיות מאמן ברצלונה, שם חווה את שנותיו היפות ביותר כשחקן. העזיבה שלו לפני כשבועיים כדי לעמוד על הקווים בקאמפ נואו התקבלה מבחינת רוב אנשי ארץ השפלה בתמיכה גדולה. לא מעט שחקנים הקדישו עבורו פוסט ברשתות החברתיות, שבו הודו לו על תרומתו עבור המדינה ועבורם באופן אישי.
"אנחנו מאבדים מאמן אהוב, אבל תמיד יישאר בינינו קשר מיוחד. האירועים בעולם ובחייו האישיים גרמו לו להבין שהוא חייב ללכת אחרי החלום שלו", אמר הקפטן ואן דייק, ורמז על האשפוז שעבר המאמן בחודש מאי בעקבות לחצים בליבו.
עם זאת, נשמעו גם קולות אחרים. סאם מאת'יוס בומר, עיתונאי ,"The boar" כתב בזעם: "אני לא מצליח להבין איך אימון קבוצה עולה בעדיפות מאימון הנבחרת הלאומית של מדינתך". רפאל ואן דר וארט, שהיה חלק מהנבחרת שהפסידה בגמר מונדיאל 2010 לספרד, הוסיף: "מדובר בחדשות איומות. אליפות אירופה מתקרבת, וקומאן לא יכול היה לעזוב בתזמון גרוע יותר".
דה יונג. יחגוג גם מחר עם מדי האורנג'? // צילום: אי-פי
כשקומאן הוצג בברצלונה ונשאל על הנבחרת ההולנדית שהשאיר, השיב המאמן: "יש לי גאווה גדולה בכל מה שהשגנו בזמן הזה. בנינו צוות מנצח, ואני בטוח שמצפה להם עתיד ורוד".
למרות האופטימיות שלו, יש פחד גדול שבחירה שגויה של מחליפו תחזיר את הכתומים אחורה, למקומות שאף אחד לא רוצה לזכור. מדובר בתפקיד אטרקטיבי, אך אין כרגע מאמנים זמינים בכירים למלא אותו. השמות שרצים הם ארסן ונגר, פרנק דה בור, רוד חוליט ועוד. מחר, מול נבחרת פולין בפתיחת ליגת האומות, דווייט לודואזס, עוזרו של קומאן, יעמוד על הקווים בתקווה שהוא והשחקנים יוכיחו שהעתיד אכן ימשיך להיות ורוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
