טיסה של שעות ספורות תביא היום (שני) אל סיומו חרם של כמעט 50 שנה. מנמל התעופה בן־גוריון ימריא הבוקר (שני) מטוס ישראלי ישירות לבירת איחוד האמירויות, אבו דאבי. תהיה זו טיסה בעלת שלוש משמעויות היסטוריות.
הראשונה היא בכך שמדינה ערבית בולטת פורשת ממעגל האיבה ומכוננת שלום עם ישראל. השנייה - הדרך אליה תיעשה במטוס הנושא בגאון את דגל ישראל שיחצה לראשונה את המרחב האווירי של ערב הסעודית - הנוקשה והחזקה שבמדינות הגוש הסוני. השלישית, חברת אל על תפעיל סוף־סוף טיסה מסחרית - אירוע ראוי לציון בימי קורונה אלה.
אי אפשר שלא לזנק על משק כנפי ההיסטוריה של הטיסה המיוחדת ושל האירועים שיבואו אחריה, שכן בבטן הבואינג תהיה משלחת של פקידים ישראלים בכירים, בראשות ראש המל"ל מאיר בן שבת. הוא ומנכ"לי המשרדים שיתלוו אליו ייפגשו עם מקביליהם באיחוד האמירויות כדי לסכם את פרטי שיתופי פעולה בין המדינות. בכירי ממשל טראמפ, שארגנו את הטיסה ויהיו עליה, ינצחו על האירועים. בצדק התגאה אתמול השושבין הראשי של המהלכים, ג'ארד קושנר, ב"הסכם אברהם" שעלה בידו להשיג. קושנר עשה מה שלא עשו רבים וטובים שקדמו לו בבית הלבן, והביא שלום. זה יבוא לידי ביטוי בתמונה שהבית הלבן יפיץ היום בכל העולם: נציגים ישראלים ואמירתים יושבים זה לצד זה סביב שולחן אחד.
אחרי שני עשורים של רמזים, שברי מידע ומגעים מתחת לשולחן, הקשרים ייצאו היום החוצה. לא עוד מטוסים ישראליים שטסים בחשאי בדרכם למפרץ הפרסי. לא עוד דרכונים זרים כתנאי לכניסה למדינה. לא עוד הסוואה והחבאה של אזרחי האמירויות הבאים לישראל. לא עוד טריקים ושטיקים, המנסים להסתיר את מה שכולם ממילא יודעים. מעתה הכל יהיה גלוי וידוע, רשמי ופומבי.
שלום "מלמטה"
ישראל ואיחוד האמירויות יחדלו לשמור בסוד על החברות ביניהן. מהיום בצהריים אפשר יהיה לספר להורים.
והבשורה החשובה לא פחות - זו צפויה להיות חברות אמת, שותפות של ממש בין העמים. שלא כמו מצרים וירדן, שם השלום הוא פורמלי ובין ההנהגות בלבד, באמירויות השלום צמח מלמטה.
שיתופי הפעולה העסקיים, הטכנולוגיים, הבריאותיים, וכנראה גם הביטחוניים, מתקיימים כבר שנים רבות, לשביעות רצון שני הצדדים. כעת הם בסך הכל יוצאים לאור ומקבלים גושפנקה ממלכתית. זו עצמה צפויה לתת להם דחיפה אדירה קדימה. כל העדויות המגיעות מהאמירויות מספרות על התלהבות אדירה ברמת השטח מכינון הקשרים עם ישראל. האמירתיים, אומר גורם ישראלי הנמצא בקשר עימם, רוצים בקשר לא פחות מאיתנו.
"שלום" לאוצר המילים
וכך, אחרי שנשכחה מאוצר המילים הישראלי, המילה "שלום" חוזרת פתאום להתגלגל על הלשון. נכון, איחוד האמירויות מעולם לא הוגדרה כמדינת אויב ולא תקפה את ישראל. אין לה גבול משותף איתנו, וספק אם באמ"ן היא הוכנסה אי פעם לצי"ח (ציון ידיעות חיוניות). ובכל זאת, מדובר בממלכה מוסלמית, הדוגלת בחוקי השריעה וחברה במה שהיתה הליגה הערבית.
כעת היא בוחרת בחירה מהדהדת. במקום הרצחנות, הקנאות והאלימות של איראן, איחוד האמירויות דבקה בידידות עם ישראל. היא מדליקה את האור כדי להדוף את החושך. בתעוזה, באומץ ובתבונה, הנסיך בן זאיד ואנשיו מחברים לאמונתם הדתית קדמה, מדע, טכנולוגיה, סובלנות ושלום. זהו מודל שיקרין על כלל המזרח התיכון, ואולי גם מחוצה לו.
המהפך ההיסטורי
פריצת הדרך ההיסטורית הזו מתחוללת אחרי עשרות שנים שבהן מסבירים לנו "שבלי הסכם עם הפלשתינים לא יהיה אפשר לכונן הסכם שלום עם מדינות ערב", וש"שטחים תמורת שלום" היא נוסחה שבלעדיה לא יקרה דבר. והנה, הסכם השלום נרקם בלי שוויתרנו ולו על מילימטר. למעשה, אחד הזרזים המשמעותיים ביותר שהולידו את "הסכם אברהם" הוא דווקא תוכנית טראמפ. החזון המפורסם מינואר 2020 הוא ללא ספק הנוח ביותר לישראל מאז ומעולם, וכולל את הרעיון הנועז של הריבונות - צעד שגם קושנר וגם נתניהו שבו והתבטאו בעדו בימים האחרונים. האמירויות הסתפקו בהשעיית הריבונות, ולא בביטולה, כאשר איש אינו יודע כמה זמן תימשך ההשעיה.
זה עצמו מהפך היסטורי, שרק מי שחווה מקרוב את טלטלת הספינה המדינית בעשור האחרון, יוכל להבין את משמעותו. "המקהלה הנודדת", כפי שקורא נתניהו לכתבים המדיניים שמלווים אותו מאז 2009, היתה בחדר הסגלגל כאשר הוא ואובאמה החליפו מבטים צוננים כקרח ונעצו זה בזה הטפות מוסר.
אותה המקהלה, ואני בתוכה, השתתפה בשנה שעברה בוועידת בחריין, שבה לראשונה עיתונאים ישראלים הורשו להיכנס למדינה ערבית עם דרכונים בעלי מגן דוד. כשהעזנו להיכנס לבית הכנסת הזעיר של הממלכה יכולתי רק לדמיין שנזכה להתפלל במדינה ערבית נוספת. והנה זה קורה, והיום ומחר נעשה זאת שוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו