שירות התעסוקה אמנם מפרסם נתוני אבטלה לא מדויקים, אך ממשיך להשיא עצות כיצד לטפל במשבר הקורונה. כפי שהתברר, לפחות שליש מהמוגדרים "מובטלים" על ידי שירות התעסוקה אינם כאלו בפועל, ובכל זאת בשירות התעסוקה "מתריעים על שיעור איטי של חזרה לעבודה לצד המשך רישום דורשי עבודה חדשים, שמחזקים את ההערכה כי בסוף 2020 כחצי מיליון ישראלים (12% אבטלה) עתידים להישאר בלי מקום עבודה".
לפי הלמ"ס, שיעור האבטלה המשוקלל עומד על קצת יותר מ־10%, ורק אם יוחמרו ההגבלות - שיעור זה יעלה לרמה שחוזים בשירות התעסוקה. בהמשך לקו זה, בשירות התעסוקה מתריעים על "דור אבוד" של צעירים, תוך השוואה לספרד וליוון. זאת, אף שקיים פער תהומי בין הכלכלה הישראלית, שנוטה למקצועות ההיי־טק, לבין הצעירים ביוון ובספרד.
עוד בנושא:
• היקף המובטלים נמוך מהדיווחים
• נגיד בנק ישראל מציג: שני תרחישי התכווצות – 4.5%-7%
• מיתון קשה: הכלכלה התכווצה - אך פחות מאשר ברוב העולם
בשירות התעסוקה קוראים להגברת ההתערבות הממשלתית, ולאיזון בין שלושה מרכיבים: רשת ביטחון סוציאלית - כלים המעודדים שימור עובדים כתחליף לפיטורים; מאמצים לעידוד שילוב בתעסוקה - גם אם המחיר עבור חלק מהאנשים יהיה כניסה זמנית למצב של תת־תעסוקה; חיזוק ההון האנושי לשוק העתידי. על פי ההצעה, יאומץ המודל הגרמני, שבמסגרתו העובדים יכולים לקבל עד 60% ממשכורתם ללא עבודה, וכן תתאפשר גמישות בתנאי העסקה, כגון חלקיות משרה ועבודה ברוטציה.
בעקבות משבר הקורונה וכדי לעודד חזרה מהירה של עובדים מחל"ת או מפיטורים, החליטה הממשלה לסבסד את שכרם של משתלבים בעבודה במשך ארבעה חודשים. הפוטנציאל לזכאים מהמענק הוא כ־200 אלף מעסיקים בעבור כ־700 אלף אנשים.
בשירות ממליצים לעודד תעסוקה באמצעות קצבאות, באופן שיבטיח כי העבודה וההכשרה יהיו תמיד משתלמות יותר ממתן קצבאות בלבד. "כיום ישנן משרות רבות שאינן מאוישות בתחומי המלונאות, התעשייה ועוד", מסבירים בשירות התעסוקה.
לדברי מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, "נדרש איזון בין שני מסלולים משלימים: חיזוק רמת המיומנות של דורשי העבודה, ותמרוץ אפקטיבי לשילובם בעבודה. כמו כן, אין מנוס מהגדלת הביקוש באופן ישיר על ידי הממשלה, בין היתר בפרויקטים ממשלתיים לאומיים שישפיעו גם על הפריון בעבודה".
לדברי שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, "הדרך היעילה להשבת עובדים היא דרך חל"ת גמיש - המעסיקים יוכלו להעסיק עובדים בחלקי משרה בהתאם לצורכיהם, ואילו המדינה תשלים לעובדים את שכרם, דרך תשלום החל"ת שהם ממילא מקבלים. רק אחרי המשבר מעסיקים שפעלו בחוסר תום לב ישלמו על כך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו