בין 2009 לשלהי 2012 ישראל אכפה אזור דיג מצומצם להפליא. עד שלושה מיילים ימיים לכל אורך החוף שבין רפיח הדרומית לבית להיא הצפונית, כאשר בכל גבול יש טווח אסור לדיג של מייל בערך. מלבן ארוך וצר שאת גבולותיו אכפה פלגה 916 של חיל הים. מאז, נוספו שלוש הרחבות משמעותיות: אחרי עמוד ענן, אחרי צוק איתן ואחרי "צעדות השיבה" בגדר המערכת.
ההרחבה השלישית הייתה פרי מאמציו של מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, ששוחרר בעסקת שליט. למבצעים הצבאיים שהותירו הרס וחורבן ברצועה - אחראי בין היתר ראש הלשכה המדינית לשעבר ח'אלד משעל, שישב כל העת בבטחה במשכנו בקטאר. בפעימה האחרונה ההיא, גדל אזור הדיג הדרומי ל-15 מיילים ימיים, ובאזורים הצפוניים יותר היה ניתן לשוט עד שישה ושלושה מיילים.
את "צעדות השיבה" אימץ סינוואר כחלק ממדיניות סדורה שבמסגרתה הוא משיג הקלות מישראל דרך הפעלת אלימות מבוקרת: בלוני נפץ ותבערה, הפגנות ומהומות בגדר, יחידות תיזוז לילי, "פעילים סוררים" של פלגים אחרים ברצועה שכביכול מאתגרים את חמאס, אך בפועל מקבלים ממנו אור ירוק. כך, מבלי להידרדר למלחמה שתזרע הרס בלב הרצועה, סינוואר הצליח לסחוט מישראל הישגים משמעותיים.
בהכירו את החברה הישראלית על בוריה ובהיותו אסיר לשעבר, לרבות ידיעת עברית, סינוואר יודע לנצל את המשברים הפנימיים בירושלים לטובת רצועת עזה. גם היום, על רקע איומי הבחירות בירושלים, הנהגת חמאס ברצועה קופצת על ההזדמנות כדי לשחרר עוד הגבלות. בכיר חמאס, מחמוד א-זהאר, הבהיר השבוע כי ארגון הטרור מעריך שישראל לא מעוניינת במלחמה מחשש לאבידות. לאור זאת, הדגיש סגנו של סינוואר, ח'ליל אל-חיה, כי המשוואה הנוכחית היא טיל מול טיל ותקיפה מול תקיפה.
היעד של סינוואר הוא עצמאות כלכלית. כך יש לפרש את דחיית ההצעה של קטאר להאריך את העברת המענקים. דרישתו להגדיל אותם מ-30 מיליון דולר ל-40 מיליון דולר בחודש, כפי שפרסם הבוקר יואב לימור ב"ישראל היום", נועדה להעביר מסר: על כל הגבלה שלא תוסר מרצועת עזה – קטאר תצטרך לשלם יותר כדי לפצות עליה. מבחינתו, העדיפות היא שרצועת עזה תעמוד על הרגליים, תתאושש מאחוזי האבטלה הגבוהים ותשקם את התשתיות המוזנחות. בהמשך, העוצמה הכלכלית, תהפוך מן הסתם לעוצמה צבאית.
כנגדו עומדת הדוקטרינה של ח'אלד משעל. ראש הלשכה המדינית לשעבר מאותת בשבועות האחרונים על כוונתו לחזור לעמדת ההנהגה הבכירה. במסמך ארוך ומורחב שפרסם בכלי התקשורת המזוהים עם חמאס לאחרונה, קשר משעל את המתיחות אז בדרום לניסיון ללחוץ על ישראל בגזרה אחרת לגמרי מאשר הכסף הקטארי וההגבלות. משעל טען לפני כמה שבועות שארגוני הטרור ברצועת עזה פעלו כדי להרתיע את ישראל מיוזמת הסיפוח - ומכאן שעליהם לדבוק בכך. הוא העריך, שהדחייה האחרונה של הסיפוח היא דבר זמני בלבד, ושבמקרה שטראמפ ימשיך לכהונה נוספת בבית הלבן, החלת הריבונות ביהודה ושומרון תחזור לשולחן הדיונים.
במהלך דיון בטורקיה אתמול, משעל התייחס בכלל ל"סבל של העם הפלשתיני מהנורמליזציה עם ישות הציונית". הוא טען כי לאור ההסכם עם איחוד האמירויות, הפלשתינים צריכים לבצע הערכה מחדש, כביקורת מרומזת על השפעתו המעוטה של איסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית הנוכחית. כעקיצה לאיחוד האמירויות, שכמו כוונה גם לסינוואר, הוסיף משעל כי ישראל לא תועיל לאף אחד. כלומר יש להתנתק ממנה לחלוטין כי היא רוצה לבסס את עצמה כגורם מרכזי במזרח התיכון.
לעומת סינוואר והנייה, משעל מציג את עצמו כשחקן אזורי, שיכול להשפיע על מדינות ערב ולהנהיג את כל התנועה הפלשתינית. אם אכן ידיח את הנייה בבחירות הפנימיות בארגון הטרור ב-2021, ישראל תעמוד בפני מצב חדש ומאתגר במיוחד. מי שישלוט ברצועת עזה לא יישב בה או יהיה קשור אליה. על כן, הוא לא יתעניין כלל במצבם של התושבים. גם איום בחיסולים, כפי שהזהירה המשלחת המצרית את אנשי חמאס השבוע, יהיה פחות רלוונטי וקשה למימוש. ובעיקר, הידרדרות למלחמה ברצועת עזה כבר לא תהיה שאלה של הקלות או כסף קטארי, אלא של האינטרסים האזוריים והפוליטיים של ח'אלד משעל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו