ג'ו ביידן, מי שהיה סגן נשיא שמונה שנים, היה אמור לגשת בלילה החולף (חמישי בערב, שעון ארה"ב) למסכים המקוונים של הוועידה הדמוקרטית כדי להציג את עצמו מחדש לעם האמריקני ולבקש הזדמנות להיות הנשיא ה־46.
הנאום הכי חשוב בקריירה שלו עד כה צריך להפוך לנקודת מפנה, אולם כדי שזה יקרה ביידן היה חייב להראות שהוא נלחם על כל קול - בשידור חי - בדומה למי שהוא רוצה להדיח.
הרגע הגדול ביותר בקריירה הפוליטית של ביידן הגיע אחרי בניית מתח שהמפלגה הדמוקרטית ניסתה לעשות באמצעות הוועידה המקוונת. לא ברור עד כמה אמריקה הקשיבה לנאומים המוקלטים במהלך השבוע האחרון, שהתמקדו בעיקר בחגיגת הרב־תרבותיות, בשלילת הנשיא המכהן טראמפ ובהבטחה לתקווה ולאחדות בלי הרבה תוכן.
עבור מועמד, נאום קבלת המועמדות הוא הזדמנות לפתוח דף חדש עם הבוחרים ולהציג את עצמו בלי משקעי העבר. בדרך כלל מעניק נאום קבלת המועמדות גם דחיפה משמעותית בסקרים.
זכורים במיוחד נאומו של ג'ורג' בוש האב, שבו הבטיח "ריד מיי ליפס" שלא יעלה מסים, והנאום של אל גור, שהכריז על עצמאותו מביל קלינטון, ועל כך שיחזיר את הכבוד לחדר הסגלגל בעקבות פרשת מוניקה לווינסקי.
עד כה רץ ביידן לפי המתכונת (הכושלת) של הילארי קלינטון בשנת 2016, בתור המועמד שאינו טראמפ. ייתכן שהוא יצליח יותר מקלינטון, כי הפעם הוא מציג אלטרנטיבה לשלטון שמתקשה להתמודד עם מגיפה עולמית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
