"סייענו בפיגועי ה-11 בספטמבר כי סייענו גם לפניהם", אמר ב-2001 מנכ"ל הפדרציה היהודית בניו יורק, ג'ון ס. ראסקיי, ושיקף בכך את רמת מחויבותם של התאגדות המוסדות היהודיים ותפקודם בזמן פיגועי הטרור הקטלניים בהיסטוריה של ארה"ב. בפרפרזה מרירה לימים אלו, אפשר לומר שידענו שתופעת האנטישמיות לא תיעלם בתקופת הקורונה, וזאת בלשון המעטה – משום שהיינו שם גם בשנה החולפת, וכעת התופעה רק מתעצמת.
בכל הנוגע למצב בארצות הברית, הכתובת נמצאת על הקיר בשורה של דו"חות ונתונים חריפים, לא שיש בהם צורך של ממש. הדי שורת הפיגועים הקשים בריכוזים יהודיים עדיין נישאים באוויר: הדברים קיבלו בולטות יתר בטבח היהודים בבית הכנסת בפיטסבורג באוקטובר 2018, ולאחריו הירי האנטישמי בסופרמרקט באזור החרדי בג'רזי סיטי בדצמבר אשתקד, ופיגוע הדקירה במונסי שבניו יורק בסוף אותו החודש.
למרות הבידוד החברתי שכפה הנגיף, ארה"ב לא נרפאה באורח פלא מאפיוני השנאה הרוחנית והעתיקה, שסימנים מוקדמים לה מופיעים כבר במגילת אסתר ושהוגדרה כאנטישמיות באופן רשמי במאה ה-19. "ניכרת עלייה דרמטית בתקופה הנוכחית בשנאה אנטישמית, לרוב ברחבי הרשת, שמאשימה את היהודים בכך שהמציאו את הנגיף הזה, בהפצתו במכוון, ברווחים שגזרו ממנו כמו גם בשימוש בו ככלי לשליטה עולמית", אומר ל"ישראל היום" אילן קאר, השליח המיוחד של הממשל האמריקני למלחמה באנטישמיות. "הדבר החדש היחיד כאן הוא הנגיף עצמו: האשמת יהודים במחלות העולם היא סימן היכר של אנטישמיות עוד מימיה הראשונים".
עוד בפרויקט יהדות בצל הקורונה:
- ג'יב אל אוויה: בעולם לומדים עברית מפאודה
קאר מתאר את הרקע למנגינת האנטישמיות המוכרת לנו, לדאבוננו. זו מקפידה לבצע התאמות לרוח הזמן בעודה "מתלבשת" על אירועים אקטואליים. "שנאת המדינה היהודית היא דוגמה מושלמת; לפני שהייתה מדינת ישראל, שנאת היהודים התמקדה בקהילות היהודיות; ולאחר הקמת קולקטיב יהודי - ריבוני, שנאת היהודים מתמקדת בכך לעתים קרובות".
"לאחר סיום המגיפה הנוראית הזו העולם יתמודד עם האתגר שבבניית הכלכלות שלנו מחדש. למרבה הצער, אנשים רבים סובלים מקשיים כלכליים עמוקים בגלל הפגיעה בכלכלה העולמית". לפי קאר, "אתה יכול להיות בטוח שאנטישמים יאשימו אז את היהודים בהשמדת הכלכלה או בכל רטוריקה זדונית אחרת מהסוג ששמענו בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה".
וכיצד נתמודד עם התופעה? כהצעה לפתרון אפשרי למצב, קאר רואה את ההכרח בשיתוף פעולה רחב ככל הניתן של מדינות וממשלות "בגינוי חד משמעי של שיח השנאה המתועב הזה. ברגע שדיבור שנאה שכזה חוצה את הקו להתנהלות שמסתכמת בהסתה לאלימות, הטרדה או אפליה, על ממשלות לפעול במהירות ובאופן המתאים להתמודדות איתה", הדגיש.
ביחס לאסטרטגיית תוכנית הפעולה המקיפה כנגד האנטישמיות מבחין קאר בין שני מישורים; במישור ההגנתי, "סדרי העדיפויות העיקריים של מדיניותנו כוללים עבודה עם בעלי בריתנו כדי להבטיח ביטחון פיזי עבור הקהילות היהודיות; לסייע למדינות להקצות משאבים לחקירה, תביעה ועונש הולם על "פשעי שנאה" ולדחוף מדינות לאימוץ הגדרת הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) לאנטישמיות, שהינה צעד חשוב בהבנת הביטויים המודרניים של מחלה קדומה זו".
במקביל, קאר מוצא חשיבות רבה למספר צעדים אקטיביים, בהם מינויי רכזי אנטישמיות "בכדי להביא מיקוד ומשאבים למאבקנו החיוני" ומתייחס לשנאה ברשת "שהיא השיטה העיקרית בה משתמש הימין הקיצוני, השמאל הרדיקלי והאסלאמיזם המיליטנטי כדי להפיץ שנאה ברחבי העולם". ברמה החינוכית, הרחבה יותר, קאר מצדד בהנעה של נרטיב פילושמי "במיוחד באמצעות תכניות לימודים חינוכיות, המשרישות כבוד וחיבה לערכים יהודיים ולתרומות האדירות של היהודים לעולם".
קאר מסכם באופטימיות. "אנטישמיות נקראת לעתים קרובות השנאה העתיקה ביותר בעולם. זו מחלה שמפגינה עמידות יוצאת דופן. אך בנחישותם של מנהיגים בעלי רצון טוב ברחבי העולם, לצד מדינת ישראל חזקה ובטוחה, ועם המחויבות חסרת התקדים של ארצות הברית וממשל הנשיא טראמפ להיאבק באנטישמיות ולהגן על העם היהודי, אני אופטימי שאנו נסיג את הפגע הזה ונוריש לילדינו ונכדינו את העולם הטוב, הידידותי והצודק יותר לו הם ראויים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו