"ישראל היום" ממשיך בפרויקט הדירוגים שילווה אותנו בשבועות הקרובים, ובאמצעותו נסכם וננתח את הכדורסל הישראלי בשנות האלפיים. בחלק ב' אנו מדרגים את חמשת הפלופים הגדולים ב-20 השנים האחרונות - אלו שהגיעו עם ציפיות גבוהות ואכזבו בגדול.
1. סוני ווימס (מכבי ת"א)
במספרים: שותף ב-19 משחקי יורוליג ורשם ממוצעים של 11.6 נקודות ו-3.1 איבודים למשחק. בליגה הישראלית שיחק 11 פעמים ורשם ממוצעים של 7.7 נקודות (22.9 אחוזים ל-2.4 ,(3 איבודים ומדד 7.6 למשחק.
בקצרה: ווימס, שהצטיין בצסק"א מוסקבה ובז'לגיריס קובנה, וגם שיחק 183 משחקים באן.בי.אי, הגיע למכבי ת"א כיהלום שבכתר של קבוצת הכוכבים שנבנתה ביד אליהו בעונת .2016/17 הוא גם היה הסמל הגדול להתרסקות הגדולה לאחר שהסתכסך עם המאמן ארז אדלשטיין, לא הסתדר עם רוב חבריו לקבוצה, ואף סירב להיבדק בבדיקת סמים שהובילה לשחרורו מהקבוצה. מאז הצהובים חוששים להביא שחקנים שנחשבים כוכבים. האמת? אפשר להבין אותם.
2. ויטור פבראני (מכבי ת"א)
במספרים: שותף בשני משחקי יורוליג בלבד, בהם רשם 14 דקות, 7 נקודות ו4- עבירות. 0 משחקים בליגה הישראלית.
בקצרה: עסקת פבראני נחשבת לאחת הכושלות בתולדות מכבי ת"א ולאחד הסמלים לשנים הקשות ביותר בתולדות המועדון - לא פחות. הצהובים, שחוו עונות קשות, היו נואשים להביא שחקן איכותי מתחת לסלים, התעלמו מהעבר הבריאותי הבעייתי שגרם לברזילאי להיעדר לתקופות ממושכות מהמגרשים, והחתימו אותו לשנתיים ללא סעיף יציאה. עד מהרה התברר שפבראני לא יכול לעמוד בעומס ברמות הגבוהות, הוא שותף רק בשני משחקים רשמיים, ומכבי ת"א יצאה בשן ועין מהחוזה עימו.
טיילר מרחף. בלוף גדול // צילום: אלן שיבר
3. ג'רמי טיילר (מכבי חיפה)
במספרים: שותף ב-10 משחקים בלבד ורשם ממוצעים של 2.1 נקודות, 1.8עבירות ומדד 1.1למשחק.
בקצרה: טיילר הגיע לישראל ב-2009 כשהוא בן 18בלבד ולאחר שסומן כסנטר הטוב ביותר בתיכונים בארה"ב. לפי חלק מהמומחים, היה מועמד לבחירה מספר 1 בדראפט האן.בי.אי באותן שנים. לובליאנה רצתה אותו, אבל השחקן הצעיר בחר להגיע לישראל והתגלה כבלוף גדול. הוא לא הסתדר במשחק המקצועני, מיעט לשחק, הסתבך בבעיות אלימות ומשמעת ("התנהגותו דוחה", אמר מאמנו אבי אשכנזי) ועזב את הארץ בחודש מארס תוך שהוא מפטר את סוכנו. בהמשך ניסה את מזלו בכמה קבוצות אן.בי. אי, ובשנים האחרונות שיחק בפיליפינים ובפורטו ריקו. אם מתישהו תעלה אפשרות להביא לישראל שחקן ישירות מהתיכונים, לנגד אנשי המקצוע תעלה דמותו של טיילר והם לבטח ידחו את ההצעה.
4. מאיק צירבס (מכבי ת"א)
במספרים: הופיע ב-15 משחקי יורוליג, בהם רשם 15 דקות, 8.1 נקודות ו-3 ריבאונדים בממוצע למשחק. 9 משחקי ליגה, 8.3 נקודות, 2 איבודים ומדד 8.9 בממוצע למשחק.
בקצרה: עוד אחת מהנפילות הגדולות של מכבי ת"א בעונת .2016/17הסנטר הגרמני הענק הגיע בכסף גדול ועם ציפיות גבוהות אף יותר, לאחר שמיצב את ע צ מ ו כאחד משחקני הפנים הטובים ביבשת בזכות יכולת נהדרת בכוכב האדום בלגרד ובליגה הגרמנית. בפועל הוא התקשה להתאקלם, לא הסתדר בחדר ההלבשה (לפי דיווחים אף בכה כמה פעמים) ועזב באמצע
העונה. מאז לא חזר צירבס לטופ האירופי, ולאחרונה חתם בקבוצת שבאב אלאהלי מדובאי. נו, אולי עוד מעט נוכל לבקר אותו.
צירבס. לא עמד בלחץ של יד אליהו // צילום: אלן שיבר
5. רודני ביופורד (מכבי ת"א)
במספרים: שותף ב-5 משחקי יורוליג, בהם רשם 69 דקות, 12.5 אחוזים ל-3 וממוצע של 4.5 נקודות למשחק. שני משחקי ליגה בלבד עם ממוצע של 17.5 נקודות ו-0.5 אסיסטים.
בקצרה: "המחליף של אנתוני פארקר", זעקו הכותרות לאחר החתמתו של מי ששיחק 230 משחקים באן.בי.אי, קלע כמעט 10 נקודות בממוצע אצל ז'ליקו אוברדוביץ' בפנאתינייקוס וזכה בתארים בליגות השונות באירופה. בדיעבד התברר כאחת הטעויות הגדולות של הצהובים, ושוחרר כעבור זמן קצר, לאחר שזרמו דיווחים על כך שהשתמש בחומרים אסורים.
כמעט נכנסו: אלן אומיץ' (הפועל י-ם) וסדריק סבאלוס (הפועל ת"א)
מדרגים: עודד שלו, אלי שטרן, אלי סהר, אבי סגל, עידו אשד, אביב כהן ויעקב מאיר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
