בשיא הגל הראשון של משבר הקורונה, דאג המוסד להביא לישראל ציוד מציל חיים כמו מכונות הנשמה, מסכות ותרופות. פעולה זו אינה חדשה לארגון הביטחון והמודיעין הישראלי, שכן לפני 54 שנים בדיוק, בזמן אחד המבצעים הפחות מוכרים של הארגון, הוא נדרש להשיג פריט הרבה יותר פרימיטיבי אך כזה שסייע בצורה משמעותית לביטחון המדינה ולהידוק היחסים עם ארצות הברית.
ב-16 לאוגוסט 1966 יצא לדרך מבצע יהלום, במסגרתו ערק טייס חיל האוויר העיראקי, מוניר רדפא, עם מטוסו מדגם מיג 21, וצלח את 1,978 הקילומטרים שהפרידו בין בסיסו בבגדד לבסיס חצרים הישראלי. "מרחבתין מרחבתין" היה השיר שנבחר כקוד היציאה לפעולה, שהשמעתו בקול ישראל בערבית נתן לרדפא, שהיה ממורמר על שלא קודם בחיל האוויר העירקי עקב השתייכותו למיעוט הנוצרי במדינתו, את האות לערוק.
כשמטוס המיג הגיע לישראל, ביקשו בחיל האוויר הישראלי לתהות על קנקנו שכן הוא שימש לא מעט את צבאות האויב שמסביב, אך לאחר מספר המראות ונחיתות נשחקו צמיגי הגלגלים והמטוס קורקע. אז שוב נכנסו לפעולה אנשי המוסד. "מכיוון שלא היה ניתן לטוס עם המיג ולחיל האוויר לא היו צמיגים תואמים, המוסד נכנס לפעולה ובדיוק כמו בתקופת הקורונה, הצליח להשיג צמיגים ולהבריח אותם לישראל", מספר אברהם אבנר, איש מוסד לשעבר שאוצר, חוקר ומפיק תערוכות ומייעץ לטובת סרטי ריגול.
צה"ל בחן את המטוס ואת התנהלותו בזמני טיסות ואימונים וגילה את נקודות התורפה שלו, כמו קושי בתמרון יעיל במהירות גבוהה ושדה ראייה קטן מתא הטייס, מה שסייע לישראל במלחמת ששת הימים. ב-1968 הועבר המטוס לארצות הברית, שבאותו הזמן הייתה שקועה במלחמת וייטנאם וספגה אבדות רבות מהאוויר.
במערכת הביטחון יש מי שמשוכנע כי שיתוף הפעולה עם ארצות הברית תרם לסיום האמברגו על אספקת נשק שהטילו האמריקנים על מדינת ישראל. בכל אופן, התובנות אליהן הגיעו בחיל האוויר שימשו גם את עמיתיהם האמריקניים ולדברי אברהם הדבר הביא לתפנית דרמטית במלחמה מול הווייטנאמיים.
"לאמריקנים היו מטוסים מאוד איטיים. בנוסף, הם היו מגושמים וכבדים בגלל החימוש הרב. לכן הווייטנאמיים, שטסו על מיגים, היו מושכים את הטייסים האמריקנים לגובה ושם היו שולטים בקרבות ומפילים את המטוסים". לדבריו, "בזכות חיל האוויר הישראלי שלימד אותם למשוך את קרבות אוויר לגובה נמוך יותר וחשף בפני ארה"ב את נקודות התורפה של המיגים, נוצר מהפך ותפנית שהשפיעה על המלחמה כולה"