עוצמת הסיכון ליציבות הפיננסית של ישראל במחצית הראשונה של השנה היתה בינונית עד גבוהה - כך מסכמים בבנק ישראל את השפעת הקורונה על הכלכלה.
"המשק הישראלי עבר מלחמות ומבצעים צבאיים רבים, אך מעולם לא הגיע להשבתה כה רחבה של הפעילות הכלכלית ולתקופה כה ארוכה", נכתב בדו"ח היציבות הפיננסית שפרסם הבנק. הגירעון הממשלתי צפוי להגיע בסוף השנה לכ־13% ויחס החוב לתוצר ל־77% - זאת לעומת נתוני גירעון של כ־3% ויחס חוב/תוצר של כ־60% טרם משבר הקורונה. "מצב המשק ורמת האבטלה תלויים גם בהתמשכות המיתון בעולם ובעומקו".
מסבירים בבנק, ומזכירים כי בחודשים מארס-מאי 2020 נרשמה בישראל ירידה ריאלית של 15% ביצוא הסחורות בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים, בדומה להיקף הירידה בסחר העולמי. "ענף התיירות הישראלי עלול לסבול מירידה של מספר המבקרים בישראל גם כאשר יוסרו המגבלות על הטיסות", נכתב בדו"ח. "גם ענף ההיי־טק אינו חסין מפגיעה, כי הוא תלוי במידה גבוהה במיוחד בהשקעות, רובן מגופים וממשקיעים זרים".
לראיית הבנק, תרחיש הסיכון העיקרי והממשי הוא התגברות התחלואה, מגבלות תנועה וסגר, ועימם החמרה נוספת של הפגיעה בפעילות הכלכלית. עם תוצאותיו של גל כזה נמנות פגיעה ביכולת ההחזר של הלווים, ובפרט של הלוואות שהחזריהן נדחו, צורך בגל תמריצים נוסף מצד הממשלה, שיישומו יוביל להחמרת התמונה הפיסקלית ולעלייה נוספת באי־הוודאות הכלכלית.
צילום: יוני ריקנר
להערכת כלכלני האגף הפיננסי בבנק ישראל, חוסר הביטחון התעסוקתי, שיעורי האבטלה הגבוהים ואי־הוודאות בשוק העבודה יקטינו את ציפיות הציבור לגבי הכנסתו העתידית, ולכן הביקושים במשק צפויים להצטמצם. "שווי נכסי הציבור, שנשחק כתוצאה מהירידות של מחירי הנכסים הפיננסיים, צפוי אף הוא להשפיע לשלילה על הצריכה הפרטית במשק", נכתב בדו"ח. "ההשקעות של המגזר העסקי, שהיו נמוכות בהשוואה בינ"ל עוד בטרם המשבר, לא צפויות להשתפר".
בבנק צופים כי רוב מוחלט של החברות הציבוריות, יותר מ־70% מהן, "לא צפויות להיתקל בקושי תזרימי ו/או בפגיעה בהונן". עם זאת, ל־80 חברות, שלהן יחד חוב פיננסי של כ־50 מיליארד שקלים, צפויה בעיית נזילות או פגיעה בהון. ל־40 חברות צפויה רק מצוקת תזרים ול־20 הפגיעה הצפויה משמעותית יותר ומתבטאת בשני ההיבטים. ענפי הבנייה והנדל"ן וחברות מענף התיירות והתעופה חשופים לסיכונים הגבוהים ביותר.
בכל הנוגע ליציבות הבנקים, מעריכים בבנק ישראל כי "בתרחיש שחומרתו בינונית (יחסית למצב כיום), המערכת הבנקאית בישראל תישאר יציבה, אך תתקרב ליעדי ההון המינימליים שלה. ניתן לראות כי רק בתרחיש החמור ביותר, בנקים יורדים אל מתחת להלימות ההון הנדרשת".
"חוסר מקצועיות"
יצוין כי מאחד הגרפים בדו"ח עולה כי הסיוע הממשלתי למשק בישראל הוא מהנמוכים בעולם. במשרד האוצר שללו את הדברים וטענו ל"חוסר מקצועיות" מצד בנק ישראל שכן הנתונים לא כוללים את תוכניות הסיוע שאושרו בחודש יולי ושהקפיצו את היקף הסיוע לרמה של כ־14% מהתוצר. "בנק ישראל פרסם נתונים על אודות השוואה בינ"ל של תוכניות הסיוע של המדינות השונות, ללא פירוט מה מקור ההשוואה וכנראה שמבוסס על נתונים לא עדכניים של חברת גולדמן סאקס", נמסר מהאוצר. "הנתון המיוחס למדינת ישראל לא היה נכון לגבי חבילת הסיוע הקודמת (7.1% תוצר), ובוודאי שאינו נכון לחבילה הנוכחית (13.9% תוצר). משרד האוצר מבהיר שהיקף הסיוע של מדינת ישראל גבוה מהיקף הסיוע הממוצע של מדינות ה־OECD אנו משוכנעים כי בעבודה משותפת ניתן יהיה להימנע מטעויות כאלה בעתיד".
מבנק ישראל נמסר: "דו"ח היציבות הפיננסית החצי־שנתי שפרסם בנק ישראל מנתח סוגיות שונות בתוך המחצית הראשונה של 2020. ככזה, מופיעים בו איורים שמשקפים את התקופה שנותחה על ידי כלכלני בנק ישראל. בין היתר מופיע איור שבו נמצאת השוואה בינלאומית של תוכניות סיוע ממשלתיות שערך בית ההשקעות הבינלאומי גולדמן סאקס, שמצביע על מיקומה של ישראל קרוב למרכז ההשוואה בין המדינות. צר לנו שזו תגובת משרד האוצר, שמתעלמת ממסגרת הזמן והניתוח של הדו"ח".
