שר החינוך יואב גלנט בוודאי לא דמיין, עם כניסתו לעולם הפוליטיקה, שנגיף לא מוכר, שהתגלה אי שם בסין, יהיה האתגר הכי גדול שלו. אבל חודשיים מאז כניסתו לתפקידו הנוכחי, המלחמה הכי גדולה של גלנט היא לאפשר את פתיחת שנת הלימודים במתווה כזה או אחר, אחרי שבחודש האחרון עמד על רגליו האחוריות במטרה למנוע את סגירת מסגרות בתי הספר של החופש הגדול.
"בכל פעם שרצו לעצור את התוכנית (בתי הספר של הקיץ) התנגדתי", אומר גלנט בראיון ל"ישראל השבוע", "היא נתנה למיליון משפחות אפשרות לעבוד, להתפרנס, לחזור מעט לשגרה. זו הצלחה של ממש, מתוך מצב בעייתי שהגענו אליו. אפשרנו חמישה שבועות של לימודים רצופים וקייטנות, המשק קיבל רווחה, ההורים קיבלו פתרון".
אבל הקיץ היה רק המתאבן, נוכח הגל השני שפוקד את ישראל (וגל שלישי שצפוי בחורף). שנת הלימודים, שתיפתח בעוד כשלושה שבועות וחצי, לא תהיה דומה לשום דבר שהכרנו. על פי המתווה שאושר בממשלה, יתקיימו הלימודים בגני הילדים ובכיתות א' ו־ב' כרגיל, ללא חצאי כיתות או רוטציה, והתלמידים ילמדו שישה ימים בשבוע. בכיתות ג' ו־ד' ילמדו בקבוצות של עד 18 תלמידים במשך חמישה ימים בשבוע. בכיתות ה' ומעלה ילמדו בעיקר בלמידה מקוונת, מהבית, אך ייעשה ניסיון להביא את התלמידים ליומיים של לימודים בכיתות. המשמעות - ילדים בני 11-10 יישארו ללמוד לבד בבית, החלטה שהקפיצה לא מעט הורים, שטענו שהיא הזויה ומנותקת כי ילדים בגיל כזה אינם בוגרים דיים.
"המדינה יכולה להעמיד פתרונות למצב המורכב הזה עד סדר גודל מסוים, היא לא יכולה לעשות הכל", מגן השר גלנט על ההחלטה. "תעדפנו את הדברים מסיבות פדגוגיות וכלכליות, מהגיל הצעיר ביותר עד למבוגר יותר. ככל שהתלמיד צעיר הוא זקוק ללימוד ברמה יותר אישית וגם צריך לאפשר להוריו לצאת לעבוד. בכיתות ג'־ד' התעקשנו על זה שהם ילמדו, והתוצאה היתה חלוקה לחצאי כיתות. אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה (פיצול של כיתות ה'־ו') מבחינה פיזית. אין מספיק מרחבי לימוד וגם תקציב. ולכן הפתרון שנתנו הוא סביר.
"נתנו הנחיה שכל פתרון שיהיה פתרון פנימי של בית הספר או הרשות המקומית שיאפשר עוד ימי לימודים - נתמוך בו. יכול להיות שבחלק מהמקומות הורים לתלמידי ה'־ו' יצטרכו להישאר יום אחד נוסף בבית על מנת לסייע לילדים שלהם. אם הילד נמצא יומיים בשבוע בבית הספר ועכשיו הוא צריך להיות שלושה ימים בבית, יכול להיות שבתוך שלושת הימים האלה, באחד הימים התלמיד יהיה בבית אבל בחניכה של אחד ההורים על מנת לאפשר את הלמידה מרחוק בצורה יותר טובה. בלית ברירה ההורה הזה יוותר על יום עבודה".
"אני שר החינוך של כל המגזרים מכל הדתות ועם כל התפיסות". לימודים בעידן הקורונה // צילום: יוסי זליגר
אנחנו פוגשים את גלנט בלשכה שלו בתל אביב, אחרי שכבר הספיק לעשות אימון כושר מוקדם ולנסוע שעה וחצי מביתו בעמיקם. על השולחן מונחים מסיכה עם הדפס סמל מדינת ישראל ועשרות דפים של מצגות ונתונים.
גלנט רואה בהפעלת מערכת החינוך בגילים הצעירים תנאי להפעלת המשק. לדבריו, עלות יום השבתה נעה סביב 300 מיליון שקלים, כך שמבחינתו ההשקעה שווה. אבל גם הוא לא יודע מה צפוי להביא איתו החורף. התכנית המקורית שלו היתה למידה בחצאי כיתות (עד 18 תלמידים) גם בגני הילדים ובכיתות א'־ב'. ובגלל המחסור אף דובר על הקמת גני ילדים בתוך חטיבות ביניים. אלא שמסמך של משרד הבריאות קבע שאין צורך בחצאי כיתות בגילים אלו.
"צריך לגייס אלפי מורים"
כל זה אולי חוסך הרבה כאב ראש ותקציב עכשיו, אך אם בחורף ייקבע כי יש לחזור לחצאי כיתות בכל הגילים (כפי שהיה בגל הראשון), לא תהיה ברירה אלא להשאיר את תלמידי גני הילדים וכיתות א'־ב' בבית.
"אתגר משותף". למידה מרחוק // צילום: עמי שומן
"את הדיונים שלנו אנחנו קיימנו עם כל הגורמים - בריאות, אוצר, ראשי ערים, ארגוני מורים ועוד", מספר גלנט על האופן שבו התקבלו ההחלטות, "הצענו חלופה יותר מחמירה - ללמוד בחצאי כיתות (עד 18 תלמידים) מגן ועד כיתה ד'. הדבר הזה, מבחינת גיוס המורים ואמצעים נוספים, הגיע לעלות של כ־9 מיליארד שקלים. בסופו של עניין הודיע משרד הבריאות שבראייה שלו נכון הוא להפעיל את מערכת החינוך כך שגילי הגן עד כיתה ב' ילמדו בקבוצות שלמות כמו שהיה עד כה, כתוצאה מכך שהתחלואה בגילים האלה יותר נמוכה".
היו שם גם שיקולים כלכליים?
"אני לא יודע. אני לוקח את משרד הבריאות ברצינות. הדבר הזה הובא לידיעת הממשלה ואושר פה אחד על ידי הממשלה. מאותו רגע אנחנו רצים על המתכונת הזאת".
אבל מה תעשה אם בחורף יש התפרצות וצריך לפצל גם את גני הילדים וכיתות א'־ב'?
"הבהרתי לממשלה ואני מבהיר לכם, לא ניתן לחלק את הכיתות בזמן מעשה, חלוקה דורשת לפחות חודשיים הכנות. צריך לגייס אלפי מורים, להכפיל כיתות".
זה אומר שתצטרך לעשות רוטציה ולהשאיר ילדים והורים בבית.
"לא ניתן לאחר שהנענו את המהלך לחזור למצב שבו עוברים לחצאי כיתות במקום שלא הוכן לכך".
עבור שכבות הלימוד שכן פוצלו לחצאי כיתות (ג'־ד'), יצטרכו במשרד החינוך לגייס כ־15 אלף מורים כדי למלא את הכיתות. המשמעות היא שהאנשים שילמדו את הילדים שלכם יהיו פחות מקצועיים, וחלקם לא יהיו מסוגלים ללמד את תחומי הדעת כמו חשבון, אנגלית, שפה ותנ"ך. אבל בשנת קורונה, הפדגוגיה נדחקת הצידה ומה שמעניין זה היעד התפעולי.
"יש לנו פוטנציאל כוח אדם מספיק כדי להכפיל את עובדי ההוראה בכיתות ג'־ד'", אומר גלנט בביטחון, "חלק מהמורים יגויסו מתוך מערכת החינוך על ידי הגדלת אחוזי משרה. חלק יהיו תומכי חינוך, קרי אנשים שכשירים לעסוק בהוראה, בעלי הכשרה בחינוך, מדריכי תיירים, סטודנטים להוראה שנמצאים בשלבי סיום ההכשרה ועוד".
כניסת כמות גדולה של מורים או מדריכים למערכת החינוך בזמן כל כך קצר ותחת לחץ, עלולה להביא לכך שיסתננו אליה בעלי עבר פלילי. אתה הולך לישון וקם עם הבעיות והאחריות?
"אני רגיל כל חיי לשאת באחריות, עשיתי את זה כמפקד. לפעמים זה נגמר בהצלחה מבצעית ולעיתים במחירים כבדים. אבל אני מסייג מראש, במערכת שבה 2.5 מיליון אנשים, אם ברגע נתון אין תקלה, סימן שהמערכת לא מדווחת לך. כלומר במערכת כזאת לצערנו יש תקלות. אם מישהו חושב שנעשה את הכל באופן מושלם - התשובה היא לא. אנחנו גם לא המצאנו את הקורונה".
סוגרים פערים של שנות דור
הלמידה מרחוק, מכיתות ה' ומעלה (כולל חטיבות ביניים ותיכונים), מכריחה את משרד החינוך להתמודד עם העובדה שלמאות אלפי תלמידים (כמעט רבע מיליון) אין מחשב או טאבלט בבית (מה שמכנים במשרד החינוך "אמצעי קצה"). תלמידים רבים אחרים מתגוררים בבית שאין בו חיבור לאינטרנט. המשמעות היא שאותם תלמידים לא יוכלו ללמוד מרחוק באופן מיטבי, ובזמן שחבריהם יתקדמו בחומר הם עלולים להישאר מאחור.
מפגינה בבלפור // צילום: אורן בן חקון
משרד החינוך אמנם הקצה 1.2 מיליארד שקלים לטובת הלמידה מרחוק, אך סכום זה אמור לממן לא רק אמצעי קצה לתלמידים אלא גם תקשוב של בתי ספר רבים שאין בהם ציוד, הכשרת מורים ללמידה מרחוק ועוד. "אנחנו משקיעים יותר ממיליארד שקלים בכל נושא התשתיות הדיגיטליות, אבל זה עדיין לא מספיק", אומר גלנט.
"ב־1 בספטמבר יהיו תלמידים בלי מחשב. קיבלנו בעיה גדולה בלוח זמנים קצר, ואנחנו נפתור אותה. לא הכל ייפתר ביום הראשון, חלק מהדברים יהיו לאורך השנה. אנחנו ניתן מחשבים לבתי הספר, והם אלו שישאילו אותם לתלמידים כמו שמשאילים ספרים. ההתקשרות היא לא עם האדם הבודד אלא עם בתי הספר".
איך תתמודדו עם עשרות אלפי מורים שלא יודעים ללמד מרחוק, חלקם אפילו לא יודעים להפעיל תוכנות מחשב? אתה, למשל, יודע לתפעל זום?
"גם אם לא ידעתי פעם, אז היתה לי תקופת הכשרה ולמדתי. הייתי עם הילדים בבית בסגר אז כל מה שלא ידעתי השלמתי, הם עזרו. זה צורך השעה כי האלטרנטיבות הן חוסר לימוד. נעשה הכי טוב שאפשר ואנחנו מייצרים פתרונות לא רעים גם בהכשרת מורים. אנחנו צפויים להקפיץ את הלימוד בישראל בתחום של הטכנולוגיה והלמידה מרחוק בקפיצה שלא היתה, נסגור פערים של שנות דור, וזו בשורה לא רק לתקופת הקורונה".
אבל הפערים בין תלמידים חזקים לחלשים תמיד היו, קח למשל את דו"ח פיזה - בקרב תלמידים דוברי עברית הפערים בהישגים בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך הם 82 נקודות במדעים.
"אני עושה כמיטב יכולתי לסגור את הפערים האלה מוקדם ככל הניתן. יש ללימוד מקוון גם יתרון, כי אתה יכול לתת לכל ילד את המורה הכי טוב כי הלימוד הוא מרחוק. אנחנו לוקחים הרצאות של משרד החינוך ומכניסים אותן למערכי שיעור, ואז השיעור כל הזמן זמין. בנוסף, יש תוכנות למידה עם מערך אינטראקטיבי וניטור - אתה יודע איזה תלמיד התקשה במה ועל מה לרכז מאמץ. השנה הזאת תהיה שנת מעבר כי עסקנו בעיקר בתפעול אבל הנושא העיקרי זה פדגוגיה, קרי חינוך".
"מקווה לקדנציה מלאה"
גלנט הוא לא שחקן פוליטי ותיק. אל הליכוד הגיע אחרי שהצטרף למפלגת כולנו של משה כחלון, שם כיהן כשר הבינוי והשיכון. לאחר מכן מונה לשר העלייה והקליטה, התמודד בפריימריז של הליכוד והשתבץ בעשירייה הראשונה. במשך כל הזמן לטש עיניים אל תיק הביטחון אבל נאלץ לראותו נופל בידיו של בני גנץ.
כוחות צה"ל בגולן // צילום: אייל מרגולין - ג׳יני
"להיות שר החינוך היתה השאיפה שלי, בניגוד למה שאומרים", הוא מדגיש, "רק שאילו הייתי מספר את זה לפני כן אז כנראה לא הייתי שר חינוך. לשמחתי, מערכת היחסים בין ראש הממשלה לביני היא כזאת שיש הרבה דברים שנאמרו לאורך הרבה שנים בארבע עיניים ונשארו כך".
למה חינוך?
"כי אני חושב שבכל מדינה, בוודאי ישראל, ללא חינוך אין כלכלה ואין ביטחון ואין דברים אחרים, ואם אתה שואל אותי מה זה חינוך - זה הביטחון האמיתי. זה היכולת שלך לנתב באופן אפקטיבי ומשמעותי את המדינה. אני מקווה שאהיה פה קדנציה מלאה".
כאיש חינוך, אתה חושב שההפגנות בבלפור צריכות להיכנס לשיעורי האזרחות?
"אני חושב שכניסה לאקטואליה היא תופעה שמביאה לפוליטיזציה שאני לא רוצה אותה בתוך מערכת החינוך. אחרת העמדה היא עמדה מוטה, לכאן או לשם. אני חושב שחינוכית זה לא המצב הנכון.
"לגבי ההפגנות עצמן - אני חושב שיש פה חוסר פרופורציה בין היקף התופעה לבין האופן שבו מתייחסים אליה. ברור לגמרי שאין פה התנהגות שוויונית בין הסיקור וההתייחסות לתופעות שהן נגד הימין לבין תופעות שהן נגד השמאל.
"למשל, החוק קובע כי מי שפוגע בכבוד דגל המדינה או בכבוד סמל המדינה או משתמש בו, דינו מאסר עד שלוש שנים. אני שואל את עצמי אם זה מה שנעשה בהקשר הזה ואני שואל את עצמי אם זה מה שהיה נעשה אילו היה מדובר על התנהגות של גורם אחר. אני חושב שתופעות של זלזול בסמלי המדינה והתייחסות לא ראויה הם לא אמנות ולא ביטוי לחופש אלא עבירה על החוק".
אפרופו סוגיות שבמחלוקת, לא שמענו אותך, כשר החינוך, יוצא נגד טיפולי המרה.
"אני שר החינוך של כל התלמידים מכל המגזרים, מכל הדתות ועם כל התפיסות. אני מקבל כל אדם כמו שהוא. נקודה. אני עיוור מגדרים, תפיסות עולם ונטיות מיניות. זה שקוף מבחינתי".
אם תוזמן תגיע לפגוש את חניכי "איגי", תנועת הנוער הגאה?
"בטח".
"שנסראללה ייזהר מטעויות"
גלנט, כאחד השרים הבכירים, רואה כיצד בכל יום נקלעת ממשלת האחדות לחיכוכים שמקצרים את ימיה. עניין התקציב הוא העיקרי שבהם, וגלנט מודאג שהמשך המחלוקת יביא לפגיעה בתפקוד המערכת. "אני קורא לבני גנץ לעשות את הנדרש ממנו, לגלות אחריות ולהעביר את תקציב המדינה כבר ביום א' הקרוב. אם לא יהיה תקציב, הדבר הראשון שייפגע זה החינוך ויחד איתו גם הביטחון, הרווחה והבריאות".
למה להתעקש על תקציב חד־שנתי אם נשארו רק שלושה חודשים?
"הדבר הבעייתי ביותר בתקציב לשנה וחצי זה היעדר תחזית הכנסות בחלק הרחוק של השנה. הדבר הזה יחייב קיצוץ נרחב וריסון תקציבי כבר עכשיו. זה דבר מאוד לא בריא גם לאנשים וגם לכלכלת ישראל".
אתה לא מרגיש שיש פה עניין פוליטי?
"אני חושב שהנסיבות בכל העולם מאוד קשות, אתה לא יודע איך ייראה יום המחרת בהרבה מאוד מובנים ולכן המשחק הוא הפוך. היינו צריכים להיות עכשיו אחרי שהתקציב כבר עבר בממשלה".
הממשלה תיפול בגלל זה?
"אני מקווה שלא. הדבר האחרון שאנחנו זקוקים לו זה בחירות. אני מאוד מקווה שכחול לבן יגלו אחריות ויאפשרו את העברת התקציב באופן מיידי, ולא ישתמשו באזרחי ישראל ובחינוך ככלי במאבק פוליטי, אני חושב שזה מאוד לא ראוי".
איך שיתוף הפעולה עם כחול לבן?
"יש בעיה גדולה, אני חושב שיש פה התנהלות פוליטית ולא עניינית מצידם. כל התהליך מאוד בעייתי, הייתי רוצה לראות גוף מאוחד שפועל בלי קשר להחלטה הפוליטית, וזה לא נראה ככה".
אגב, איך זה לעבוד עם גבי אשכנזי, אחרי כל מה שעבר ביניכם עם פרשת הרפז?
"כל מה שצריך לעבוד אנחנו עובדים. עם חברים אני חותר בים שישי בבוקר בים. עם אחרים אני עובד".
כאיש ביטחון לשעבר (שעדיין לא ויתר על משרד הביטחון) וחבר הקבינט, גלנט מחובר להתפתחויות בכל הגזרות ומודאג מהמעורבות האיראנית המתמשכת אצל שכנותינו. "הנושא הכבד ביותר הוא הפעולה האיראנית לשני כיוונים - האחד זה הניסיון האיראני להשתלט על המזרח התיכון שלא פסק גם בזמן הקורונה: האיראנים שולטים גם בחלקים נרחבים בעיראק, בחלקים ניכרים בתימן, בלבנון דרך חיזבאללה ועושים מאמץ להשתלט על סוריה.
גלנט, השבוע // צילום: אורן בן חקון
"המאמץ הראשי זה להשיג נשק גרעיני. בחסות טרור בכל המזרח התיכון, כולל חיכוך בין ישראל לשכנותיה, חיזבאללה ומיליציות אחרות רוצים לקנות זמן שבו הם ישיגו נשק גרעיני. לכן צריך לראות את ההקשר הכולל. ישראל הודיעה בצורה מפורשת שלא תאפשר לאיראן להקים צבא בסוריה.
"לא נאפשר להם לפתוח חזית חיזבאללה שנייה ברמת הגולן ולא נאפשר לאדמה הסורית להיות מקפצה לנשק מפר איזון כלפי לבנון. על הדברים האלה אנחנו עלולים לשלם מחיר יקר. יש להם יותר מ־100 אלף טילים ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מצב דומה בסוריה, יהיה אשר יהיה, ולכן אנחנו נחושים בעניין. יש לנו עוצמה מאוד גדולה ואנחנו נדע לקטוע כל דבר שיאיים עלינו. הדבר הזה לא עובד ללא חיכוך בחלק מהמקרים.
"אם נסראללה ישגה, יעשה טעות ויגרור אותנו למלחמה - לבנון תשלם מחיר כבד. לא יהיה מצב שבו אזרחים ישראלים, ילדים ישראלים, נפגעים בישראל ואנחנו מתנהגים בעדינות. נוריד את הכפפות, ואת זה צריך לדעת".
למה אנחנו לא מטפלים בראש התמנון עצמו?
"אני לוקח ברצינות את האיום האיראני. היום יש רק שני גורמים בעולם שבאמת נאבקים מול איראן. האחד זה ישראל והשני זה ארה"ב. הסנקציות שהטילה רבות משמעות ומרתיעות מאוד, וכאשר ארה"ב מחליטה לפעול אז היא פועלת. הסיכול של סולימאני הוא דוגמה מובהקת למהלך מוצלח ברמה האופרטיבית־טקטית".
