"הובטחו לנו 200 תקנים לעובדי מעבדות אך רק 40 אוישו בגלל הקושי לגייס עובדים נוספים, עקב השכר הירוד", אמרה אסתר אגמון, יו''ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות בישיבה בוועדת הקורונה של הכנסת.
אגמון ציינה כי משנת 1995 לא עודכן שכר עובדי המעבדות. בעוד שבאותה תקופה העובדים היו בעלי תואר ראשון, כיום הם בעלי דוקטורט או פוסט־דוקטורט, אבל שכרם לא השתנה. המעבדות נושאות יותר בנטל התשובות לחולים, כיוון שהרפואה מתאימה את עצמה יותר לעולם הגנטי. תנאי ההסמכה לעובדי מעבדה כוללים לימודים ממושכים, התנסות, בחינה ע"י בכיר וליווי צמוד - עד שיוכלו לחתום על תוצאות בדיקת מעבדה.
לדבריה, ב־2019 עזבו כ־20% מעובדי המעבדות, כך שלמשבר הקורונה נכנסו המעבדות בתקן חסר. "משרד הבריאות העלה את השכר ב־25 שקלים לעובדי מעבדות העוסקים בקורונה, ובתנאי שיעבדו 235 שעות בחודש, במקום 175 שעות. הקורונה מתוקשרת - אך הסכם זה צריך להיות רוחבי לכל עובדי המעבדות".
יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא־ביטון, אמרה כי "יש לאייש בהקדם האפשרי את תקני כוח האדם למעבדות לתקופה ממושכת. קשה לגייס כוח אדם בתנאי שכר כאלו, בתנאי עבודה כאלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו