מספר מקרי המוות כתוצאה מנגיף הקורונה באיראן הוא כמעט פי שלושה מהדיווחים הרשמיים של ממשלת איראן - כך עולה מתחקיר של רשת השידור הבריטית BBC.
לפי התחקיר, ברישומי הממשלה עצמה מדווח על כ-42,000 איש שמתו עם תסמינים של קורונה עד ל-20 ביולי, לעומת 14,405 מקרי מוות שדווחו על ידי משרד הבריאות האיראני. מספר הנשאים במדינה גם הוא כפול מהמספר ה"רשמי": 451,024 לעומת 278,827. בשבועות האחרונים איראן חוותה עלייה תלולה במספר הנדבקים בגל השני של המגפה.
עוד בנושא:
• איראן: "ישראל אחראית לקורונה"
• איראן מנצלת את הקורונה לשבור את הסנקציות
• כך מחסלת הקורונה את הצמרת האיראנית
• חשש: איראן דוהרת לפצצה בחסות הנגיף
המוות הראשון באיראן מקורונה נרשם ב-22 בינואר, כך על פי רשומות רפואיות שהועברו ל-BBC. אך עבר כמעט חודש לפני שדווח רשמית על המקרה הראשון של מוות מנגיף הקורונה. למעשה, ב-28 הימים שחלפו עד ההכרזה הרשמית ב-19 בפברואר, מתו מהנגיף במדינה 52 איש.
צילום: Ruptly
מאז פרוץ המגפה באיראן, פקפקו רבים במספרים הרשמיים שסיפקה המדינה על היקף התחלואה והתמותה. נתגלו חריגות בנתונים ברמה הלאומית והאזורית, כאשר כמה רשויות מקומיות דיווחו על נתונים שונים. לפי המידע שהגיע ל-BBC, הרשויות האיראניות דיווחו על נתונים נמוכים משמעותית, למרות שהיו בידיהם רשומות של כל מקרי המוות - מה שמצביע על יד מכוונת במהלך.
מאיפה הנתונים הגיעו?
הנתונים נשלחו ל-BBC על ידי גורם אנונימי באיראן, והם מפורטים למדי. הם כוללים פרטים על קבלת חולים יומית בבתי חולים ברחבי איראן, כולל שמות, גיל, מין, תסמינים, תאריך, אורך התקופה בה אושפז החולה ותאריך המוות – במידה ומת. הגורם אומר לרשת השידור כי שיתף את הנתונים כדי "לשפוך אור על האמת ולסיים את המשחקים הפוליטיים על חשבון המגיפה".
הפרטים ברשומות תואמים את מספר החולים ומספר הנפטרים שכבר ידועים ל-BBC. הפער בין הנתונים הרשמיים למספר מקרי המוות ברשומות אלה תואם גם את ההבדל בין הנתון הרשמי לחישובי תמותה עודפת עד אמצע יוני.
לפי נתוני ה-BBC, בטהרן הבירה נרשם מספר המתים הגבוה ביותר - 8,120. העיר קום, המוקד הראשון באיראן, נפגע באופן יחסי פחות - 1,419 מקרי מוות. יש לציין כי 1,916 מתים היו אזרחים שאינם איראנים, מה שמעיד על מספר לא מבוטל של מקרי מוות בקרב מהגרים ופליטים, שמקורם בעיקר באפגניסטן השכנה.
לקריאה נוספת:
• האם אהוד ברק הוא המנוע מאחורי מחאת הדגלים השחורים?
• אולמרט: "שרון רצה לכלול בהתנתקות 17 יישובים בגדה"
• פרשנות: החשבון בין צה"ל לחיזבאללה נותר פתוח
בתחילת המגפה, הוטלו סגרים במהלך ראש השנה האיראני (בסוף השבוע השלישי של מארס), ואז נרשמה ירידה בהדבקה ובתמותה. אולם ככל שההגבלות פחתו, גדל לקראת סוף מאי מספר החולים והמתים.
רופאים באיראן אמרו ל-BBC כי משרד הבריאות האיראני נמצא תחת לחץ של גורמי ביטחון ומודיעין בתוך איראן. אחד מהרופאים, ד"ר פולאדי (שם בדוי) אמר ל-BBC: "בתחילה לא היו בבתי החולים ערכות בדיקה, וכאשר הם קיבלו אותם - הם לא היו בשימוש נרחב מספיק. עמדתם של שירותי הביטחון במדינה הייתה לא להודות בקיומו של נגיף הקורונה באיראן", הדגיש ד"ר פולאדי.
מדוע הממשל הסתיר מידע?
התפרצות הקורונה באיראן חפפה הן עם יום השנה למהפכה האסלאמית ב-1979 והן עם הבחירות לפרלמנט. אלה היו ההזדמנויות העיקריות עבור הרפובליקה האסלאמית להפגין את התמיכה העממית במשטר, והשלטון לא רצה להסתכן בפגיעה בתמיכה זו בגלל הנגיף. כך למשל, המנהיג העליון, אייתוללה עלי חמינאי, האשים "גורמים" שניסו להשתמש בנגיף הקורונה לדבריו כדי לערער את הבחירות. זאת, לאחר שנתגלה כי אחוז ההצבעה היה נמוך מאוד.
ד"ר נורולדין פירמוזזן, חבר פרלמנט איראני לשעבר שהיה גם פקיד במשרד הבריאות, אמר ל-BBC כי "ממשלת איראן חששה מהאמת" כאשר הנגיף פגע במדינה. "הממשלה חששה שהעניים והמובטלים ייצאו לרחובות ויפגינו", הסביר.
ד"ר פולאדי סיכם: "מי שהביא את המדינה למצב הזה לא משלם את המחיר. האנשים העניים במדינה, והמטופלים המסכנים שלי - הם שמשלמים את המחיר בחייהם".
ממשרד הבריאות האיראני נמסר בתגובה ל-BBC כי, "הדיווחים לארגון הבריאות העולמי בנוגע לנגיף הקורונה הם שקופים ורחוקים מכל סטייה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
