"ההפגנות מאוד מוצדקות"
נגה (61) ושי (62) פיינר חיים במטולה עשרות שנים, אבל ימים אלו הם בין המאתגרים שחוו. כמו אזרחים רבים, גם הם נאלצים להתמודד עם הקורונה הכלכלית. "אנחנו חקלאים אבל מצליחים לשרוד מכיוון שאני גם מורה במקצועי - דבר שנותן לי הכנסה קבועה אך המצב מחמיר כי עכשיו אין פועלים ועלויות התחזוקה יותר גבוהות", אומר שי. נגה מוסיפה: "אנחנו צריכים לעזור לשלושת הילדים שלנו, כולם רווקים בני 26-38. חלקם יצאו לחל"ת ולא היה להם איך לשלם שכר דירה. עזרנו להם בתשלומים, אבל עכשיו שלושתם נאלצו לחזור למטולה".
נגה ושי חושבים כי ההפגנות הן פועל יוצא של כישלון המנהיגות של חוסר האמון של הציבור. "ההפגנות מאוד מוצדקות", אומרת נגה פיינר. "עד עכשיו הצעירים היו הקול השקט כי הם היו עסוקים בחיים שלהם, אבל עכשיו אנחנו סוף־סוף רואים אותם יוצאים להפגנות כי רובם הפכו למובטלים ואין להם אפילו כסף לשלם את שכר הדירה שלהם - הם חנוקים ולא רואים עתיד במדינה. פה זה התפקיד של ההנהגה שפשוט כשלה - לא רואים שום טיפול נכון בקורונה על שלל השלכותיה. 750 השקלים שנותנים לכל אזרח כדי להשתיק את הציבור זה לעג לרש".
פיינר חושבת שהפגנות סוערות יותר עוד לפנינו, אולם דווקא הן יאחו ולו במעט את הקרעים בחברה הישראלית. "לא הגענו עדיין לשיא, השיא יגיע כשאנשים יתחילו באמת להיות רעבים", מסכמת פיינר. "אני לא חוששת ממלחמת אחים, אני חושבת שאולי אפילו נגיע למצב שהמצוקה הגוברת תאחד את העם ותגרום לרבים לחפש את האשמים במצב במקום אחר - הרבה יותר אנשים יחפשו את הפשלות של ההנהגה".
פיינר חושבת שהפגנות סוערות יותר עוד לפנינו, אולם דווקא הן יאחו ולו במעט את הקרעים בחברה הישראלית. "לא הגענו עדיין לשיא, השיא יגיע כשאנשים יתחילו באמת להיות רעבים", מסכמת פיינר. "אני לא חוששת ממלחמת אחים, אני חושבת שאולי אפילו נגיע למצב שהמצוקה הגוברת תאחד את העם ותגרום לרבים לחפש את האשמים במצב במקום אחר - הרבה יותר אנשים יחפשו את הפשלות של ההנהגה".
"הניהול מלמעלה פשוט גרוע"
שם העסק של דוד שלום בשוק הכרמל בת"א לצערו לא מתכתב בימי הקורונה עם המצב שבו הוא נמצא. דוד (45) תושב ת"א, נשוי + 3, הוא הבעלים ומנהל העסק "מקור הברכה", שנמצא באמצע שוק הכרמל בפינת רמב"ם. אחרי חמש שנים של הצלחה בעסק שמשך אליו המונים שהגיעו לאכול קבבים, חזה עוף, פסטות, חביתות ושקשוקות מעשי ידיו, המצב רע.
"הרבה תיירים ואנשים מבוגרים היו מגיעים אלי לפני הקורונה, יושבים, אוכלים, נהנים. אבל היום המבוגרים פוחדים ובצדק לצאת מהבית ולהידבק ותיירים אין. היום אני צריך לדוג כל אדם שיגיע אלי וגם עליו אני אומר תודה. יש ימים שאני מגיע לעבודה בשביל 200-100 שקלים, אבל אני ממשיך", הוא משתף בכנות.
אם יש דבר שכואב לדוד בימים אלה מעבר לקושי הכלכלי שקשה לו מנשוא, הוא מצב החברה. "אני רואה שיש שנאת אחים מאז הקורונה, במקום התקרבות יש לנו שנאה בינינו. אם לא יקרה שינוי דרסטי המצב יהיה אנוש. ההפגנות מוצדקות מאוד. אנחנו העצמאים מתקשים מאוד. אין עבודה, יש סחבת, משפחות נהרסות ואי אפשר להתקיים כי הניהול מלמעלה פשוט גרוע".
דוד משתף כי הוא חושש מכל יציאה מהבית עם הילדים, אם זה לגינה או לבריכה. מוטרד מהשכירות לבעלי הדירה ולא מבין איך מענק של 4,000 שקלים יכול לממן משבר של משפחה.
"המענק בקושי מספיק לשתי קייטנות לילדים. אני מסתכל על המחירים במכולת וחושב קודם כל על הילדים", משתף דוד בצער. עם זאת, מסביר כי "עם ישראל צריך להתאחד ולראות את האנשים הפשוטים שנמצאים במשבר כלכלי גדול".
"צריכים לסמוך על הממשלה"
ערן דורון (56) הוא מאמן כדורגל ופסיכותרפיסט מתל אביב. לדבריו, המציאות המשתקפת מאמצעי התקשורת לא עולה בקנה אחד עם המצב בשטח. "אני לא חושב שמצב החברה הישראלית הוא נורא כמו שהוא נשמע בתקשורת. התקשורת מוטה במקרה הזה, כמו לגבי לא מעט סוגיות פוליטיות וחברתיות. מה שהתקשורת רואה זה לא מה שהעם רואה. אין ספק, יש בעיות, אבל בתקשורת זה נראה כאילו אנחנו במלחמת אזרחים. רוב האזרחים לא סבורים ככה. העניין הוא שהקורונה מעצימה את מצב הדברים ואת המשבר".
דורון מבקר את ההפגנות ואומר: "ההפגנות הנוכחיות הן בחלק הארי שלהן לא מוצדקות בעליל. זה כלי דמוקרטי מבורך ועושים בו שימוש אנטי־דמוקרטי. זכות המחאה וההפגנה היא זכות קדושה, אבל לא בצורה אבסולוטית. זה בסדר גמור, גם לשמאל וגם לימין, להפגין, אבל הלו, יש גם גבולות, וסכנה בריאותית. נכון, אנחנו לא במצב טוב כרגע מבחינת הקורונה. בגל הראשון היינו במצב טוב יחסית אבל בגל השני זה לא כך".
באשר לזעם המופנה כלפי ראש הממשלה הוא טוען: "אין מקום לכעס ולזעם כלפי ראש הממשלה או פקידים בכירים במשבר הקורונה. התעוררנו בוקר אחד לנגיף, והיה צריך לפעול ולבצע מהלכים תוך כדי תנועה, עם חולים ונפטרים. לכן אין מקום לזעם של הציבור. קודם שהציבור יגלה משמעת עצמית, לפני שהוא בא בתלונות כלפי המנהיגים.
"אין לנו ברירה אלא לסמוך על ראש הממשלה ועל הצוותים המקצועיים שיובילו אותנו החוצה מהמשבר. עברנו את הגל הראשון יפה, טוב יותר מהרבה מדינות. עלי, כמו על כל אחד, המשבר השפיע ברמה האישית. אני מקבל את הכל בהבנה ובאהבה. אני מאמין שלא רחוק היום ונחזור לשגרה הברוכה".
"המפגינים מחפשים ריב ומדון"
עמרי רוזנקרנץ (42) מתל אביב הוא מרצה לחינוך וסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מצייר תמונה פסימית ביחס לחוסן החברתי בישראל. "בימים אלה החברה עוברת משבר, חלקו מדומה וחלקו אמיתי. המצב הוא בעייתי, כי יש כאן גורמים שמחפשים ריב ומדון, שבשבילם דמוקרטיה תקפה רק כשהיא נוגעת לרצונם, לתוכניות ולמאוויים הפוליטיים שלהם".
לדבריו, "אני לא חושב שההפגנות מוצדקות. המשבר מחריף בגלל פוליטיקה קטנה, וקשה לראות איך אנחנו יוצאים ממנו. מצב הדברים הולך ונהיה קשה. המכנה המשותף, אם היה כזה, בין המחנות, שמאל וימין, הולך ומתאייד. אני לא חושב שצריך להפנות את הזעם של החברה הישראלית, גם אם הוא מוצדק, כלפי מישהו, גם לא כלפי ראש הממשלה, אם כי הוא לא חף מטעויות".
רוזנקרנץ טוען כי הניסיון להציג את ההפגנות ככאלה העוסקות במצוקת האזרחים כשל. "אין ספק שיש לא מעט אנשים שנמצאים במצוקה. בתחילה היה ניסיון לטעון שההפגנות מתקיימות בגלל האזרח הקטן, העסק הקטן, שהם במצב קשה. כשלעצמו יש בזה אמת. אבל הכלי הדמוקרטי הזה מנוצל למטרות אחרות, והוא נהפך לכלי אנטי־דמוקרטי, ומי שעושים בו שימוש הם גורמים שלא מוכנים לשחק במשחק הדמוקרטי לפי כללים הוגנים".
עם זאת, הוא מציג תחזית אופטימית: "אני מאמין שבסופו של יום נצא מהמשבר הזה. כולנו באותה קלחת, ואני רוצה להאמין, ואני מקווה, שראש הממשלה, יחד עם פרופ' גמזו, והצוותים שלהם, יעשו הכל כדי שיוציאו אותנו ממשבר הקורונה, וכל מה שהוא מביא איתו".
"אסור שתהיה מלחמת אחים"
קובי רומי, הבעלים של המספרה הוותיקה "המספרה של רומי" במרכז המסחרי בשכונת קריית יובל בירושלים, משתדל לחזור לעצמו לאחר התמודדות ממושכת עם ההשלכות הכלכליות של מגיפת הקורונה. רומי בן ה־45 נאלץ לסגור את המספרה למשך חודש וחצי החל מאמצע מארס, ומאז שפתח אותה שוב הוא מנסה להחזיר את המצב לקדמותו.
"אנחנו מנסים לחזור לשגרה, אבל זה ייקח עוד זמן", משתף רומי בגילוי לב תוך כדי תספורת. "מגיפת הקורונה השפיעה עלי מאוד. יש ירידה בהכנסות כי הרבה אירועים היו עוברים דרכנו וגם כאלה שהיו נוסעים לחו"ל באו למספרה לפני הנסיעה. חוץ מזה, הנשים המבוגרות מפחדות לבוא למספרה. אני עצמאי כבר 21 שנה ונראה לי שרק עוד שנה, שנה וחצי, נצליח לצאת מהקורונה. אני אופטימי ומאמין שהקב"ה כמו שהביא את הקורונה עלינו הוא יסיר אותה מעלינו".
לעומת זאת, רומי מודאג מהמצב בישראל בתקופת הקורונה: "אסור שתהיה מלחמת אחים. לצערי, זה מתקרב לשם. אנשים בלחץ ואין להם פרנסה, אבל אני חושב שההפגנות האלה לא עוזרות ולא מוצדקות. זה לא תלוי בראש הממשלה. סתם מכניסים את הקטע הפוליטי להפגנות. אני סומך על ראש הממשלה שלנו ביבי נתניהו. הוא מבין בכלכלה וכמו שהוציא אותנו מהמיתון שהיה ב־2002 הוא יכול להוציא אותנו גם מהמצב הכלכלי הזה בגלל הקורונה. המצב לא קל, אבל אני מאמין שנצליח להתגבר על הקורונה", סיפר רומי.
"הפגנות אלימות ומיותרות"
קובי ברכה (43) מתל אביב טוען כי על החברה הישראלית לגלות בעת הזו הבנה והתחשבות. "העמדה הבסיסית שלי היא שהחברה הישראלית עוברת בתקופה האחרונה משבר שנוגע לרבדים בסיסיים מאוד בחברה. כדי להתגבר על המשבר הזה, אנחנו צריכים לתת מעצמנו, להרעיף הבנה, התחשבות ואכפתיות, האחד כלפי השני".
לדבריו, ההפגנות מהוות אמצעי של ציבור השמאל להפיל את נתניהו. "ההפגנות האלימות המתקיימות בימים אלה, נגד ראש הממשלה בעיקר, ובכלל, הן מיותרות לגמרי ועדיף לדחות אותן. זה לא סוד שאלה הפגנות פוליטיות, שמאורגנות על ידי ארגוני ופעילי שמאל, כאלה שלא קיבלו את דין הבוחר. אני חושש שזה הולך ומחמיר, ורף האלימות בהפגנות ילך ויתעצם, כי יש גורמים שמזינים את השנאה והתסיסה, ומזרימים כספים ללבות עוד ועוד את האש. אלה אותם גורמים שונאי ישראל שמלבים את השנאה והקיטוב בעם".
"אין ספק שאנחנו במשבר. גם הקורונה וגם כתבי האישום נגד ראש הממשלה היו תירוץ טוב לקיים הפגנות קבועות בבלפור, קיסריה, תל אביב ושאר חלקי הארץ. אני בדעה שההפגנות לא ישיגו את מטרתן, לסלק את ראש הממשלה ממשרתו. אני גם לא חושב שצריך להפנות כעס כלפיו. יש בית משפט והוא יעשה את מלאכתו נאמנה", אומר ברכה.
"באשר להתמודדות עם משבר הקורונה טוען ברכה: "אני סבור שצריך לתת לראש הממשלה ולפרופ' גמזו לעשות את העבודה שלהם כדי להתגבר על הגל השני של הקורונה, שמסתמן כקשה יותר מהראשון. שאף אחד לא יתיימר לדעת יותר מהם, ואנחנו לא חכמים יותר מהאפיפיור. אני מאמין שבסוף נראה את האור בקצה המנהרה".
בהכנת הידיעה השתתפו דניאל רוט אבנרי, עדי חשמונאי, יורי ילון וגדי גולן
