חג הקורבן הוא אחד משיאי השנה בכלל המדינות המוסלמיות, אך בטורקיה הוא מסמן שפל חדש בכלכלה המקומית: הלירה הטורקית איבדה משוויה אתמול (חמישי) יותר מ-0.5% ועומדת על 7.006 לירות לדולר אחד – מצב שבו היא לא עמדה מאז שיא נזקי הקורונה באמצע מאי.
כלכלת טורקיה מושפעת מאוד מהתיירות הנכנסת, וגם לאחר סיום הגל הראשון במדינה תיירים רבים מעדיפים את יוון השכנה. מאז תחילת השנה, בניסיון לבלום את הנזקים הכלכליים, הבנק המרכזי באנקרה והבנים הממשלתיים מכרו כ-110 מיליארד דולר בניסיון לעצור את המפולת שהחלה עוד בטרם התפרצות הנגיף. עם זאת, התנהלותו של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן ושר הכלכלה והאוצר, שהוא בעלה של בתו של הנשיא אסרא, בראט אלבייראק, מובילה לכישלון שרודף כישלון.
עוד בנושא:
ארדואן: "תקומת איה סופיה מבשרת על שחרור אל-אקצא"
טורקיה מאיימת: "עלולים לפתוח במלחמה נגד יוון"
המאבק בעמותת "טיקה" הטורקית בירושלים
מחקר: טורקיה ואירופה מממנות ארגוני חברה אזרחית במזרח ירושלים
ההוכחה לכך היא גם היחלשותה הממושכת של הלירה מול האירו. בשבוע שעבר חצה האירו את רף ה-8 לירות לאירו בודד, לראשונה מאז 2018. זה לא עצר בכך והאירו כבר עומד היום על 8.27 לירות. כמו כן, הגירעון שיצרה ממשלת ארדואן בשנים האחרונות רק העמיק עם כל מיני מיזמים שונים ומשונים שהצורך בהם לא ברור.
אחד המרכזיים שבהם הוא נושא חיפושי הנפט והגז במזרח הים התיכון, שהוביל למתיחות עם יוון וקפריסין כאחד. נושא נוסף הוא ההרפתקנות הצבאית, כששיאה מבצע "מעיין השלום" שבו טורקיה למעשה יצרה מדינת חיץ בינה לבין סוריה. המטרה, לכאורה, היתה מיגור תאי טרור כורדיים אבל עובדתית – המטרה ממש לא הושלמה.
עיקר הקולות של מפלגת "הצדק והפיתוח" של ארדואן, מגיעים מחלשי העם והוא נמנע מצעדים שאמנם צפויים לפגוע בהם – אך הם היחידים שיכולים לבלום את האינפלציה הקיצונית. אחד הצעדים הנדרשים הוא העלאת הריבית, וארדואן מתנגד לכך.
אמנם יכולות להיות לו טענות שונות בנוגע לכך, אולם הטראומה מהתבוסה הקשה בבחירות המקומיות אשתקד, וכן המומנטום הפוליטי החיובי שבו נמצאים עוזבי "הצדק והפיתוח", עלי בבאג'ן ואחמט דבוטאולו, גורמים לארדואן לחשוש כי אם יפגע במוקדי הכוח האלקטורליים שלו – הקולות יעזבו למפלגות יריביו כיום.
במאמר מערכת שפרסם "פייננשל טיימס" שלשום בנוגע למצב הכלכלה הטורקית, הנשיא ארדואן ספג ביקורת קשה. "ארדואן לא יכול לבלבל את חוקי הכלכלה הבסיסיים", נכתב במאמר, "המהלכים שנשיא טורקיה וחתנו אלבייראק נקטו מסכנים את כלכלה טורקיה ואת אזרחיה". אם רוצים להבין עד כמה הממשלה הטורקית מנותקת ניתן לקבל דוגמא ממה שטען בשבוע החולף אלבייראק: "הכלכלה הטורקית יציבה, מה שמעיד על חזרת אמון התעשייה והצרכנים".
מנגד, כלכלנית בכירה בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת אוקספורד, מאיה סנוסי, העריכה בראיון ל"ניו יורק טיימס" כי הכלכלה הטורקית צפויה להיכנס למשבר של ממש, לאחר שמאז קיץ 2018 הכלכלה הטורקית נמצאת במיתון. בד בבד, סקר שערכה סוכנות הידיעות "רויטרס", עם 42 כלכלנים מטורקיה ומחוצה לה, הצביע כי כלכלת טורקיה צפויה להתכווץ ב-2020, לראשונה זה עשור.
ספק גדול אם גם השפל הנוכחי יגרום לארדואן ולאלבייראק לשנות את מדיניותם שמובילה את כלכלת טורקיה מדחי לחי. הוכחה לכך ניתן לקחת מפיטוריו של נגיד בנק טורקיה לשעבר, מוראט צ'טינקאיה, שפוטר ביולי אשתקד – לאחר שהאחרון דרש צעדים כלכליים מועילים. במקומו מונה מוראט אויסאל, שהיעדר הצעדים הכלכליים בתקופתו מעידים על רמת השפעתו.
"הרוב תומך בארדואן"
"השפל הכלכלי בינתיים אינו משפיע על הרחוב הטורקי שחי על בסיס הלירה הטורקית ולא על בסיס הדולר או האירו", אומר ל"ישראל היום" ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובאוניברסיטת תל אביב. לדבריו, חוסר ההתעניינות של הרחוב הטורקי במצב הכלכלה הנוכחי טמון בהפיכתה החוזרת של הכנסייה איה סופיה למסגד.
"האזרחים הטורקים נמצאים בשיכרון חושים", מסביר ד"ר כהן ינרוג'ק, "רוב האנשים תומכים בארדואן, למרות הבעיות הכלכליות. הם לא חושבים שיש להם אלטרנטיבה אחרת. מקור ההתעקשות שלא להעלות ריבית טמונה בנקודת המבט האסלאמית, ובבעייתיות הדתית של הנושא מבחינת ארדואן. כמו כן, בנק טורקיה הוא כבר לא גוף עצמאי".
מנגד, יש בכל זאת מי שמתלונן על המצב הכלכלי. החוקר הבכיר מספר כי "השכבות היותר חזקות, בכירי התעשייה למשל, הם אלו שמתלוננים על המצב שהרי הם באמת מושפעים מהמצב. אולם הם בכל מצב לא אלו שתומכים בארדואן". ד"ר כהן ינרוג'ק מסכם כי "ארדואן צפוי להציג את המצב הכלכלי כהשלכה של הפיכת איה סופיה למסגד, וישליך את האחריות על מדינות העולם ולתגובתן לצעד ש'קנה' עבורו קולות אסלאמיסטים שהיו עלולים לעבור לבבאג'ן או לדבוטאולו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו