צילום: עמית שאבי - ארכיון // נתניהו (מימין) וגנץ (משמאל). הולכים לבחירות?

תם זמנה של הממשלה הזו - הגיעה העת לפרק את החבילה

אם בני גנץ רואה חשיבות במאבק בנגיף ובהחזרת היציבות, עליו להודות שזה לא עובד עם שני ראשים בעלי זכות וטו • גם הוא לא יוכל להיות רה"מ בלי משילות אמיתית • במהלך משבר הקורונה שום דבר לא נפתר - להפך, הכל נעשה מסורבל • דעה

תם זמנה של הממשלה הזו. מה שנראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז - וגו'. ואם קלישאה אחת לא מספיקה, נוסיף עוד אחת: הברווז הזה צולע. ככל שחולפים הימים מתבהרת התמונה: לשולחן המלחמה בקורונה התקבצו חברים שמטרתם היא לא המלחמה בקורונה.

תאהבו או לא תאהבו אותם, בימי ממשלת המעבר זה היה נראה ששרים כמו נפתלי בנט או אריה דרעי או יעקב ליצמן התנפלו על הקורונה, כל אחד במשרדו. יש געגוע לממשלת המעבר, שבה קולו של היועץ המשפטי לממשלה לא היה קול מסרס. אף אחד משרי כחול לבן לא מראה סימנים של אנרגיה באופן כללי, וביחס למאבק בקורונה בפרט. 

ראשי כחול לבן לא הביאו איתם ניסיון פוליטי, אבל מותר לקוות לקצת ביצועיזם מאנשים שבכל זאת הגיעו לצמרת הצה"לית? הרושם שהולך ומצטבר הוא שבסופו של דבר, מדובר בתרבות של מתן ומילוי פקודות, ולא של עיצוב מדיניות; ואולי אף ריצוי אינטרסים של גורמים אחרים. כך חוסל רעיון הריבונות, כך חוסלה ההבנה שאם לא רפורמה מקיפה בעולם אכיפת החוק, אז לפחות יהיו פה ושם תיקונים.

משרד החוץ הישראלי והעומד בראשו מסבים נחת לתומכי הסכם הגרעין של אובאמה ויו"ר ההסתדרות לשעבר מנהל את משרדו על פי קוד הפעלה של מפלגה וירטואלית רבת עוצמה, הלא היא מפלגת צלאח א־דין. החששות של רבים מתומכי הליכוד ואנשי המחנה הלאומי היו מוצדקים. זה לא עובד, והתשלום במטבע הפריטטיות לא קנה שום יתרון או הישג במאבק בקורונה. להפך; הכל נעשה מסורבל וקטנוני. 

עוד בנושא: 

מה יש בשם של נתניהו? | דעה

"כחול לבן מדרדרת אותנו לבחירות"

רק בחירות ינקו את האוויר | דעה

בסוף ננצח את הנגיף, אבל מוכרחים להגיע לשם כחברה אחת

המשמעות היא אחת: הגיעה העת לפרק את החבילה. אם התקציב החד־שנתי לא עובר לקראת סוף אוגוסט, הולכים לבחירות. זו אופציה אחת, שלא צריך להיבהל ממנה, אבל אפשר גם להימנע ממנה. יש גם אופציה של ביטול חוק ראש הממשלה החליפי. לשם כך צריך 70 מנדטים, ויש סיבה טובה להעריך שלפיד ירצה להיות שותף למהלך שלמעשה יחסל את מעמדם הפוליטי של גנץ ואשכנזי גם יחד. אופציה שלישית היא אי־אמון קונסטרוקטיבי, שבמסגרתו הכנסת תצביע ב־61 קולות על מועמד מוסכם לראשות הממשלה: זה קשה, אבל בהשוואה למערכה רביעית - זה אפשרי.

ויש אופציה רביעית - והיא בידיים של בני גנץ: אם הוא רואה חשיבות במאבק בקורונה ובהחזרת היציבות למערכת, הוא צריך להודות שזה לא עובד עם שני ראשים בעלי זכות וטו הדדית; גם הוא לא יוכל להיות ראש ממשלה בלי משילות אמיתית. ולכן: מוותרים על הפריטטיות, מוותרים על הרוטציה, ומסכימים על הליכה לבחירות בתום משבר הקורונה. הממשלה שתפעל עד אז תושתת על הגינות: כחול לבן יצטרכו להתפשר בסוגיות הליבה - בהתאם לגודלם ולחלקם היחסי בקואליציה, ואילו הליכוד יצטרך ללכת הרבה מאוד לכיוונם. 

צריך לזכור: הביקורת שנשמעת בחוץ חלה גם על גנץ, והוא לא עטוף בגוש שמעניק לו מקור עוצמה ולגיטימציה. הוא יוכל לשרת כשר ביטחון עם הילה ציבורית מלאה, ויש סיכוי אדיר שמניותיו יעלו במסגרת ממשלה שמסוגלת לעשות משהו. ע"ע נפתלי בנט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...