ישראל וחיזבאללה שוב מוצאים את עצמם בדינמיקה מסוכנת של הסלמה. אופן ההתפתחות שלה תלוי, כתמיד, במידת האיפוק וקור הרוח של ההנהגות בשני הצדדים, אבל לא פחות מכך - במזל.
חיזבאללה מתכוון לבצע פיגוע בימים הקרובים. זאת הסיבה לתגבור הכוננות וההיערכות בגבול עם לבנון. חסן נסראללה הצהיר בעבר כי יגיב מלבנון על כל פגיעה באנשיו, גם אם היא מתבצעת בשטח סוריה. כך הוא נהג בספטמבר אשתקד, בעקבות חיסולה של חוליית משגרי רחפני נפץ בגולן הסורי; וכך הוא מתכוון לעשות כעת, כנקמה על הרג אחד מפעיליו בתקיפה שיוחסה לישראל ביום שני האחרון בשדה התעופה של דמשק.
עוד בנושא:
• החשש: חיזבאללה יוביל במכוון להסלמה
• רשת "אל-מיאדין": ישראל הזהירה את חיזבאללה באמצעות האו"ם מפעולת תגמול
• אש נורתה מהגולן הסורי: נזק מרסיסים נגרם למבנה ולרכב בשטח ישראל
סביר שבישראל לא ידעו כי פעיל החיזבאללה נמצא במחסני האמל"ח שהותקפו. המאמץ הוא לרוב להימנע מהרג אנשים, כדי להימנע מתגובת־נגד. אבל מרגע שהפעיל (הזוטר יחסית) נהרג, המציאות עשתה את שלה: הרשתות החברתיות בלבנון החלו לסעור, והמגיבים סנטו בנסראללה שאינו עומד במילתו. נדמה שבימים הראשונים הוא התחבט אם להגיב, אבל מהתנהלות צה"ל אפשר ללמוד שההחלטה בביירות התקבלה.
נסראללה אינו רוצה במלחמה. הוא נתון במצוקה חסרת תקדים. לבנון מרוסקת כלכלית, על סף חדלות פירעון. אחוזי האבטלה מרקיעי שחקים. מעצם שותפותו בממשלה, חיזבאללה נתפס כחלק מהבעיה. זעם הרחוב מופנה גם לעברו, בוודאי כאשר הצרות נובעות בחלקן מהסנקציות הכלכליות שהוטלו על הארגון ומכבידות על המערכת הפיננסית בלבנון.
המצוקה אינה פוסחת על חיזבאללה גם בתוך שורותיו. המימון האיראני הצטמק דרמטית; ירידה של כמה מאות מיליוני דולרים בשנה בעקבות המצב הכלכלי הקשה באיראן, שגם היא נאנקת תחת משטר סנקציות. נסראללה נאלץ לתמרן כדי לשרוד. מלחמה שתמיט חורבן על לבנון, ובעיקר על הקהילה השיעית, לא תיתן לו דבר. כאשר עשה זאת ב־2006, הוא הביע על כך צער בדיעבד. "נסראללה הוא שיעי, אבל הוא לא מתאבד", היטיב לתאר זאת השבוע בכיר בצה"ל.
להגיב, אבל בקטן
סביר שנסראללה ינסה ללכת בין הטיפות. להגיב, אבל במינימום האפשרי. לו יכול היה להרוג חייל אחד, במקום אחד, היה מסתפק בכך. עין תחת עין, ולסגור את הסיפור. אפשר להניח שזה גם מה שהוא יחפש: מטרה נוחה שאפשר לפגוע בה משטח לבנון, באמצעות טיל נ"ט, צליפה או מטען חבלה.
בצה"ל נערכים לזה, ומאז יום שישי בלילה מצמצמים מטרות. כל המרחב הצפוני, שחשוף לשטח לבנון, נאסר לתנועת כלי רכב צבאיים. האזרחים מורשים להמשיך בשגרת חייהם, מתוך הבנה שחיזבאללה מחפש מטרה צבאית, אבל על הצבא הוטלו מגבלות חמורות כדי לא לעשות לחיזבאללה חיים קלים.
ניסיון העבר מלמד שהמטרה תימצא לבסוף. כתמיד, קו המגע ייפרץ. כך קרה גם בשנה שעברה, כאשר אמבולנס צבאי נע בניגוד לפקודות סמוך לאביבים, והותקף בטילי נ"ט. רק בנס נגמר האירוע הזה בלי שחמשת נוסעי הרכב נהרגו. בצה"ל אמנם הציגו אז את האירוע כהצלחה, בעיקר משום שהצליחו לבצע תרגיל הונאה, אבל זה היה כישלון מהדהד: רק במזל נמנע אירוע חמור, שהיה מידרדר בוודאי להסלמה שסופה לא ידוע.
זה בדיוק המצב כעת. אם חיזבאללה יפגע בחיילים, ישראל תידרש להגיב. לשם כך הוקפצו כוחות תגבור לצפון, והועמדו בכוננות מערכים נוספים (בעיקר בחיל האוויר). על המחיר שישראל תגבה יבקש חיזבאללה להגיב, וחוזר חלילה. ההידרדרות מכאן תהיה תלויה, כאמור, במנהיגים ובמזל. לשני הצדדים אין אמנם אינטרס במלחמה, אבל עוד פחות מכך יש להם יכולת לספוג בלי להגיב.
לקראת תגובה איראנית
לכאורה, היה יכול חיזבאללה לצמצם את הסיכון הזה ולהגיב בגזרת רמת הגולן. בצה"ל נערכים גם לכך: תקיפת מסוקי הקרב שלשום - בתגובה על ירי הנ"מ הסורי שזלג לשטח ישראל - נוצלה גם להשמדת מערכי תצפית ואש שמוקמו מצידו הסורי של הגבול, והיו עלולים לאיים על ישראל.
לכוננות הזאת בגזרת סוריה יש סיבה נוספת - איראן. בטהרן נחושים להגיב על הפגיעה הקשה שהיתה בראשית החודש במפעל לייצור ולייצוב צנטריפוגות מתקדמות בנתנז, שמיוחסת למוסד. ההערכה היא שהתגובה תגיע משטח סוריה, ושהיא תהיה נפרדת מהתגובה של חיזבאללה על הרג הפעיל שלו בדמשק. על פי הידוע, שני האירועים האלה גם מתנהלים בנפרד: האיראנים מנהלים את התגובה "שלהם", ונסראללה את "שלו".
מצב הדברים הזה מבטיח שהכוננות הגבוהה בגבול הצפון תימשך לפחות בימים הקרובים. בספטמבר לקח לחיזבאללה שבוע להגיב. הפעם אפשר שהוא יבקש לקצר את לוח הזמנים, ולהספיק לפגוע בישראל עוד לפני החג (עיד אל־אדחא) שחל
בשלהי השבוע.
ההמשך תלוי בתוצאות התקיפה של חיזבאללה. אם חלילה יהרוג, הוא יותקף בחזרה. מכאן, הדרך להסלמה תהיה קצרה. ישראל ולבנון, שנאנקות תחת הקורונה והכלכלה, עלולות למצוא עצמן בסחרור לא רצוי.
מי שמחפש קונספירציות, מכאן ומשם, מוזמן להירגע: המתיחות והכוננות אמיתיים לגמרי. התרחיש הזה מופיע בכל הערכות אמ"ן בשנים האחרונות, בוודאי על רקע היקף התקיפות בסוריה. צריך רק לקוות ששני הצדדים יגלו גם עתה את שיקול הדעת שמלווה את התנהלותם מאז מלחמת לבנון השנייה, ויצליחו לסגור את הסיפור בלי להיקלע לסחרור מסוכן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו