הטלת סגר ללא אישור הכנסת: כל מה שצריך לדעת על "חוק הקורונה הגדול"

הממשלה תוסמך לקבוע הגבלות בהתאם למצב חירום ומשך ההגבלות במרחב הפרטי והציבור לא יעלה על 14 ימים. כך קובע "חוק הקורונה הגדול" שאישרה הלילה (חמישי) מליאת הכנסת. בעד אישור החוק הצביעו 48 נציגים מהקואליציה ונגדו 35 נציגי האופוזיציה לאחר דיונים בוועדת החוקה. 

למעשה, החוק מסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה ולהתקין תקנות לשם הטלת הגבלות על פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי במגוון תחומי החיים. זאת, בהתאם לתחומים שהוסדרו תחילה בתקנות שעת החירום והוארכו על-ידי הכנסת בחקיקה עד להשלמת חוק המסגרת. החוק יעמוד בתוקפו כהוראת שעה עד ה-30 ביוני 2021. 

כך למשל, הממשלה תהיה רשאית במסגרת החוק לקבוע תנאים לקיום הפגנה, תפילה או טקס דתי, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע את קיומם.

מאישור החוק, תינתן תקופת מעבר של שבועיים לממשלה לגבש תקנות ובסיומה יפקעו התקש"חים (התקנות לשעת חירום). התקנות עצמן ייכנסו לתוקף ב-10 באוגוסט. יש לציין כי הארכת תקופת ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, תחייב את אישור ועדת החוקה. כמו כן, התקנות בחוק יותקנו על ידי הממשלה וייכנסו לתוקף לאחר אישור הוועדה בתוך 24 שעות ממועד התקנתן, למעט במקרים דחופים. 

התקנות עליהן מדובר הן הגבלות במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. במילים אחרות, הממשלה תוכל להורות על הגבלות בבתי מגורים וברכב, בנוסף לבתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה ותחבורה ציבורית. כאמור, תוקפן לא יעלה על 14 ימים, וכאשר מדובר בתקנות כלליות - תוקפן יתארך מעבר ל-28 ימים. עם זאת, הממשלה תוכל להאריך את תוקף התקנות לתקופות נוספות, בהתאם לתוקף ההכרזה על מצב חירום. 

החוק אומנם מאפשר פיקוח של הכנסת, אך מגביל אותו בזמן. כל תקנה תחייב אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן. עם זאת, אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות, ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן. אם הוועדה לא תקבל החלטה, יובאו התקנות למליאת הכנסת. 

על פי החלוקה שנקבעה בחוק, נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי יובאו לוועדת החוקה. שאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות. 

אם ועדת הכנסת לא תחליט בעניין התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תוכל המליאה לאשרן. אם הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין - יפקע תוקף התקנות.

בנוסף, על הממשלה להשתכנע כי התקנות דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". תנאי אחר הוא "מידתיות". כלומר הן יהיו זמניות, במידה הנדרשת ולאחר שנשקלו ההשפעות על המשק.  

התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי - לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים, אך הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם.

עוד נקבע כי נדרשת חיוניות בהגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד המתגוררים במקום המגורים. בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך, הבהירה הוועדה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחת הורים.

סכומי הקנסות המנהליים לעסקים הופחתו

ועדת החוקה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות. בעסק עד חמישה עובדים, הקנס יעמוד על 2,000 שקלים, בעסק עם חמישה עד 50 עובדים: 4,000 שקלים. ובעסק שבו יש מעל ל-50 עובדים: 6,000 שקלים.   

בתוך כך, ועדת החוקה עמדה על כך שסגירת מוסד או חלקו במקרה ששהה בו נשא קורונה, לא תעלה על 72 שעות, ובמקרים מיוחדים על 120 שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה. 

לאור הערות הוועדה והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה, נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה, בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו