במהלך הגל הראשון של התפרצות הקורונה בישראל צה"ל הצליח למנוע חדירה המונית של נגיף הקורונה לשורותיו, התפרצות נגיפית שהייתה עלולה להוביל לשיבוש כללי בתפקודו ולסכנה ממשית על ביטחון המדינה. על פי המידע שפורסם על ידי דובר צה"ל ביום ראשון האחרון, 826 משרתים בשירות סדיר, קבע ועובדי צה"ל נדבקו בנגיף הקורונה מאז החלה ההתפרצות העולמית. עוד נמסר כי 8,125 משרתים נמצאים כעת בבידוד ביתי. גם בגל הראשון וגם כיום, לאחר פרוץ הגל השני, כל החולים בנגיף הקורונה בצה"ל נמצאים היו במצב קל.
כיצד הצליח גוף כמו צה"ל, שהשגרה בו מחייבת קרבה פיזית ותנאי מחיה ומגורים שלעתים צפופים אף יותר ממשק בית ממוצע, להתמודד בהצלחה עם התפשטות הנגיף? חוקרים מצה"ל ומהחוג לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית בירושלים, בהובלת רס"ן ד"ר דודי סגל ואל"מ ד"ר ארז קרפ, מציג נתונים ראשונים על הפעולות שבוצעו בפיקוד הצפון של צה"ל במהלך משבר הקורונה. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי הבינלאומי "הרפואה הצבאית" (Journal of Military Medicine), תחת הכותרת "פעולות להגבלת השפעות של התפרצות COVID-19 בקרב אנשי צבא - נתונים ראשוניים".
"התפשטות נרחבת של המחלה בצה"ל הייתה עלולה לצמצם את יכולתו לעמוד במשימותיו. מגבלות הריחוק החברתי עלולות היו להרחיק חיילים רבים מהחזית, מכיוון שכל נדבק מאומת בקורונה באחד הגדודים היה עלול לחייב את צה"ל לשלוח את כל החיילים שנחשפו אליו לבידוד. בגלל האופי הצפוף היחידות השונות, ניתן להסיק כי נדבק אחד היה עלול הדביק עשרות חיילים מיידית ולהשבית יחידות לוחמות שלמות. לפיכך, התמודדות יעילה עם מגפת הקורונה במסגרת כוחות הביטחון, שלה השלכות ביטחוניות, חייבה אותנו להשית שינויים ארגוניים משמעותיים", קבעו החוקרים במאמרם, והסבירו את הסיבה שהחליטו לפרסם אותו: "מכיוון שכוחות צבאיים ברחבי העולם נתקלו באתגרים דומים, אנו מוצאים את האינטרס הגלובלי לחלוק רעיונות, הנחיות וניסיון מצטבר".
למרות הזמינות המוגבלת של בדיקות מעבדה לאיתור הקורונה בגל הראשון, הצליחו בצה"ל לשמור על כוח אדם כמעט מלא בגדודיו. כך, ביום ה-53 להתפרצות המחלה נותרו 98.85 אחוזים מהחיילים בגדודים פעילים, לא היו בבידוד ולא הופיעו אצלם סימני מחלה כלל. בשיא המשבר הוחלט כי חיילים שנוכחותם בבסיסים לא מחויבת לצורת מימוש משימות מיידיות יורשו להישאר בביתם בכדי לרדד את צפיפות החיילים בבסיסים ולהפחית את הסיכון להדבקה. כמו כן, האוכל בחדרי האוכל הוגש בקופסאות אישיות במקום ישיבה משותפת, ולמרות שלא ניתן היה לסגור את האולמות בשל מגבלות לוגיסטיות נעשתה מגבלת מקסימום של 100 חיילים בזמן נתון עם מרחק של שני מטרים בין חייל לחייל.
עוד בנושא:
• חזרה ל"קפסולות" פלוגתיות ואיסור נסיעה ברכבות: צה"ל בוחן עוד הגבלות
• עומסים במוקד המידע לקורונה בצה"ל
• בעקבות התפרצות הקורונה: צה"ל מבטל אימונים ומצמצם את יציאות החיילים
בצה"ל, הבהירו החוקרים, לא לקחו סיכונים מיותרים. מכיוון שידוע שחלק משמעותי מחולי הקורונה הם אסימפטומטיים או סובלים מתסמינים קלים בצבא החילו מדיניות מתירנית בנוגע למתן חופשות מחלה, כדי להפחית את פוטנציאל ההתפשטות בבסיסים. המטה הכללי ריכז רשימה של מחלות שעשויות לסכן חיילים שנחשפו לקורונה וכל חייל שהעיד שהוא סובל ממחלה ברשימה זו שוחרר לביתו, כדי להימנע מסיכון לתחלואה קשה. מגבלות כניסה קפדניות ביותר הוטלו על המתקנים הצבאיים החיוניים ביותר על מנת למנוע כניסת חולים. בכל מרפאה צבאית הוקצה חדר לבדיקת חולים החשודים כחולי קורונה ובוצעו שינויים משמעותיים במרפאות הצבאיות כדי לצמצם את סיכויי ההדבקה, כולל תהליכים למתן רפואה מרחוק בגדודים.
רס"ן ד"ר דודי סגל הוסיף ואמר השבוע כי: "צוותי הרפואה בצה"ל, ובהם מערך בריאות הצבא (והציבור), עומדים בחזית ההתמודדות עם המגיפה. הם מתמודדים מול אתגר ייחודי - צורך בצמצום התחלואה לשם בריאות החיילים גרידא, ובמקביל שימור הכשירות המבצעית של כוחות צה"ל על ידי צמצום תחלואה והיקפי בידוד.
"ביצענו תהליכים רציפים של פיתוח מנהיגות בקרב גורמי הרפואה ביחידות השדה בכדי שישמשו כמוקדי ידע וסמכות, ויובילו יחד עם מפקדיהם שינויים ארגוניים הנובעים מידע מקצועי מצטבר. כינסנו מפגשים תכופים בפלטפורמות דיגיטליות בהם נדונו כלל מרכיבי ההתמודדות עם התחלואה בצה"ל ומחוצה לו. הדגשנו את המקום המרכזי של הרופאים הצבאיים ואנשי בריאות הצבא בעת הזו בהובלת התהליכים, והוצגו ידע וכלים להתמודדות יעילה עם המגיפה".