מאת : עמרי ליבנה
"העובדה שהם צריכים אותי, את העצה שלי, את המילה שלי, גורמת לי אושר. אני יודעת שאני שם בשבילם וזו תחושת סיפוק עצומה". קשה שלא לשמוע את ההתלהבות בקולה של ספיר חבר כשהיא מדברת על ההתנדבות עם בני נוער, חלקם בסיכון, במסגרת שנת השירות הלאומי, ועל הערך המוסף שהפעילות הזו מעניקה להם ולה. ספיר (20) המשיכה לאחר כיתה י"ב לשנת לימודים במכינה, אבל צה"ל לא גייס אותה בגלל פטור רפואי.
"ניסיתי במשך כמעט שנתיים להתנדב לצבא, וכבר הכנתי את עצמי פיזית ומנטלית לשירות", היא מספרת, "אחרי מאמצים רבים מצידי - התעקשויות, מכתבים ושיחות טלפון - הבנתי שזה לא יילך. סיימתי את המכינה הקדם־צבאית וראיתי שאני לא עושה כלום עם עצמי, למרות שרציתי להמשיך בדרך הטובה ומלאת העשייה שהלכתי בה. רציתי לתרום עוד לסביבה ולחברה, חשבתי על שירות לאומי, ובמכינה קישרו אותי עם עמותת אופק, מייסודה של קרן רש"י".
אופק, כגוף המקדם מתנדבים בשירות הלאומי־אזרחי ומכין אותם במסגרת זו לקראת החיים האזרחיים, סייע לספיר למצוא מסלול שיתאים לה, עם משמעות אמיתית מבחינת השאיפות שלה. כך היא הגיעה להתנדב בבית הספר מח"ט (מרכז חינוך טכנולוגי) עמ"ל רמלה. "עברנו סמינר של שלושה ימים לקראת תחילת הלימודים. העבירו לנו שם הרצאות שעסקו באופן שבו מתנהגים במצבים מסוימים עם הנערים, למשל אם יש תלמיד שאני מרגישה שהוא מפתח בי תלות מוגזמת - איך לשחרר אותו ממנה בלי לתת לו הרגשה שאני עוזבת אותו. היו לנו פעילויות וסימולציות, למדנו מהמדריכים של אופק מה צריך לעשות בתרחישים שונים כדי להיות מוכנים בצורה הטובה ביותר".
_0.jpg)
"קיבלתי כאן דברים שלא אקבל במקום אחר". ספיר חבר // צילום: יהושע יוסף
ספיר ושאר בני ובנות השירות הלאומי המתנדבים בבית הספר, ממלאים שלושה תפקידים. "הראשי והמרכזי שבהם הוא הסיוע הלימודי־חינוכי. אני נכנסת עם המורה לכיתה, עוזרת לו להעביר את השיעור ומסייעת לתלמידים בקבוצות קטנות במשך השיעור או באחד על אחד. התפקיד השני שלנו הוא להיות אחראים על האירועים ועל הטקסים בבית הספר. אנחנו מסייעים בהכנת המסיבות ואירועי סוף השנה ולוקחים את זה למקום שלנו.
"התפקיד השלישי הוא הקשר האישי עם התלמידים. זה נותן לי המון משמעות ויוצק תוכן של ממש להתנדבות שלי. לפעמים בני הנוער פה מרגישים יותר בנוח לדבר על כל נושא שבעולם עם בני השירות מאשר עם המורים. לא בהכרח מפני שהם מורים ואני בת שירות, אלא בזכות הפרשי הגילים הקטנים. אז מצד אחד אנחנו מציבים להם כל יום את הגבולות בגלל הפער הקטן בינינו, ומצד שני, זו נקודת זכות, כי הם מרגישים יותר נוח לדבר. נוסף על אלה לקחתי על עצמי, בשיתוף עם המנהל, להיות אחראית על השיווק הבית־ספרי ברשתות החברתיות ובאתר בית הספר. כשיש אירוע, פעילות, או כשהולכים להצגה, אני מעלה פוסטים ומספרת על זה".
ספיר מעידה כי הקשר עם בני הנוער - מעבר ללימודים עצמם - מפרה את שני הצדדים ותורם לא רק לתלמידים: "יש בינינו המון שיחות. כשהשיחה מתנהלת והתלמיד אומר לי מה הוא היה עושה בסיטואציה כזו או אחרת, או מה הוא חושב על דבר זה או אחר, אני לוקחת את זה גם לעצמי, לומדת ממנו. היו לי הרבה שיחות עם תלמידים שבהן הם ייעצו לי, נתנו לי לחשוב מה אני הייתי עושה במקומם.
"הם מודים לי על מה שאני עושה בשבילם, אבל מלבד התודות האלה - שאני לא מחפשת אותן - אני מאושרת שכך הם יודעים שיש להם אוזן קשבת. עצם זה שאני נמצאת בחדר ועובדת על משימה שלי, וכל רגע הם מבקשים שאכנס לשיעור ומחפשים אותי, זה גורם לי אושר. אני יודעת שאני שם בשבילם, ואם הם לא רואים אותי - אני חסרה להם. זו תחושת סיפוק עצומה לדעת שיש מי שזקוק לך, שאת משמעותית עבורו".
"למדתי להכיר את עצמי"
עמותת אופק, כחלק מהחזון שלה, שואפת לסייע למתנדבים להמשיך במסלול שבו בחרו גם בחיים שאחרי, ולפתח קריירה מקצועית באותו כיוון. קרן ליפז־נוטמן, מנכ"לית עמותת אופק: "השירות הלאומי פותח לצעירים הזדמנות לחוות חיים עצמאיים, להתפתח כשחקני משמעות ולהתנסות במגוון תפקידים ומשימות לטובת החברה הישראלית. כך הם לומדים להכיר את עצמם ולהבין כיצד היו רוצים להמשיך את חייהם כבוגרים. פעמים רבות המשימה ההתנדבותית שהם בוחרים במסגרת השירות הלאומי יכולה להתוות את דרכם החברתית והתעסוקתית גם בהמשך חייהם.
"במשימות בתחום החינוך, מהווה משרד החינוך שותף מלא ומשמעותי בקביעת איכות ההכשרה, הליווי והבקרה על הפעילות, מה שמסייע לנו לייצר רמה גבוהה בהתנדבות ובעשייה. באופק חשוב לנו להציע לצעירים מגוון רחב של תפקידים, כך שיוכלו להתאים למסלול ההתפתחות של כל מתנדב. בעבודה משותפת עם הרשות לשירות לאומי ומשרדי הממשלה השונים, אנחנו פועלים לייצר התאמה מקסימלית שתביא למימוש היכולות האישיות של המתנדבים".
ספיר, מבחינתה, בהחלט רואה את עצמה נשארת בתחום החינוך, בעיקר לאור הניסיון המוצלח שלה בשירות הלאומי. "אני יכולה לומר באופן חד־משמעי שהבחירה שלי במסלול של שנת שירות במסגרת חינוך לא היתה מקרית, ושאני בהחלט רואה את עצמי ממשיכה בתחום הזה גם בעתיד", היא אומרת, "המקום הזה נותן לי להרגיש שככה אני רוצה שהחיים שלי ייראו מבחינת העשייה.
"הסיפוק היומיומי שאני מקבלת פה זה משהו שבשבילו אני מתאמצת, בשבילו אלך ואלמד איך לעבוד עם בני נוער מכל הסוגים, בגלל זה החלטתי לחתום פה לשנה נוספת - כדי להתנסות עוד ולהיות מוכנה יותר לחיים עצמם. זה העולם שאני רוצה להיות בו. בית הספר הזה ספציפית, מבחינת הסגל, התלמידים וההתנהלות שמאפשרים לי ליזום - זה המקום שגרם לי להבין סופית שאני רוצה לעסוק בחינוך כל החיים".
כחלק מהתמיכה שמספקת אופק למתנדבים, הם מקבלים ליווי צמוד של רכזת המכוונת אותם, נותנת מענה לצורכיהם ומעניקה להם תמיכה מקצועית. עבור ספיר, מדובר בהרבה יותר מליווי: "אני אחת שקשה לה מאוד להתחבר לאנשים, והרכזת שלי הצליחה לגעת בי ברמות גבוהות מאוד. באתי בהתחלה בגישה של 'אוקיי, תהיה לי רכזת אבל לא אדבר איתה יותר מדי ולא אתחבר אליה.
"היא תעשה את התפקיד שלה ואני אעשה מה שאני חייבת, ניפגש פעם בשבוע־שבועיים וזהו'. אבל להפתעתי החיבור בינינו היה מהיר וחזק, היא ידעה איך לחדור אלי. אני מרגישה מאוד בנוח לדבר איתה ולשתף אותה במה שעובר עלי בשירות. אני יודעת שמה שאני אומרת לה נשאר בינינו. היא תמיד יודעת להגיד את המילה הנכונה. אני יכולה לפנות אליה בכל בעיה, ומספיק שאבקש ממנה משהו רק פעם אחת - היא מייד תטפל עבורי בכל מה שצריך".
בסיום השיחה, ספיר מדגישה את החשיבות שבעשייה - גם עבור החברה וגם עבור המתנדבים, שזוכים לדחיפה עצומה בכל מה שקשור להתפתחות האישית. "כל נער ונערה שמסיימים י"ב או מכינה קדם־צבאית ואין להם אפשרות להתגייס, צריכים לדעתי להמשיך ולתרום בדרך כלשהי לחברה ולסביבה. שנת השירות שעשיתי וזו שאעשה, מעניקות לי דברים שלא אקבל במקום אחר. אני מרגישה שזכיתי לקבל כאן כלים ותובנות, לדעת מה השאיפות העתידיות שיש לי, פתאום אני סגורה על עצמי לגבי מה שאני רוצה לעשות בעתיד - זה מבחינתי הכל.
"השירות הלאומי גם מלמד אותנו המון על עצמאות. יש לי פה דירה משלי, אני מכלכלת את עצמי ודואגת להכל. להיות אחראית, לקום לבד בבוקר ולהגיע לשירות, זה אחרת מאשר לקום ביחד כמחלקה בצבא, למשל, ולהתייצב תוך 40 שניות ב־ח'. פה זו אחריות אישית שלי על הכל. השירות הלאומי פותח אותך למקומות אחרים, מכין אותך לחיים, ויותר מהכל - מלמד אותך להכיר את עצמך".
