"גנים בכיתות התיכונים? אין סיכוי"

במסגרת ההיערכות לחידוש שנת הלימודים בשיטת הקפסולות, במשרד החינוך מתכננים לפצל את גני הילדים לשניים, כך שכיתות גן חדשות יוקמו בכיתות שנמצאות בחטיבות ביניים ובתיכונים - שם יעברו ללמוד מהבית. אלא שברשויות המקומיות טרם החלו במיפוי מבנים, במשרד החינוך לא פרסמו הנחיות - ומעל הכל, מומחים מתריעים: התוכנית בלתי ניתנת ליישום, בטח שלא בתוך חודש וחצי.

בעיריית חולון טענו כי מדובר ברעיון כללי וכי הם לא יודעים עדיין מה ההנחיות, וגם ברמת גן מסרו כי לא קיבלו שום הנחיה ולא החלו במיפוי מבנים. בעיריית קריית מלאכי הסבירו כי יש להם מצוקת מבנים קשה מאוד וכי הם מנסים למצוא פתרונות, ובעיריית פתח תקווה ציינו גם הם כי משרד החינוך לא הוציא עדיין מתווה ופרטים מדויקים. גם בעיריית דימונה לא ביצעו מיפוי ראשוני. חודש וחצי ליישום התוכנית השאפתנית, נראה כי הרשויות המקומיות לא התחילו במלאכה של איתור המבנים או בתי הספר.

כזכור, בישיבת הממשלה שלשום (שני) אמר ראש הממשלה נתניהו: "מסתמן שנצטרך לפתוח את שנת הלימודים במתכונת של קפסולות". אלא שלפיצול הכיתות, ובהן גם כיתות הגן, יש השלכות מרחיקות לכת. על פי התרחישים שהציגו במשרד החינוך, פתיחתה של שנת הלימודים בקפסולות משמעותה פיצול של כל גן ילדים במערכת החינוך (6-3) לשניים. במקרה הזה, בשל העובדה שאין מספיק מבנים, יוסבו כיתות בחטיבות ביניים ותיכונים לגני ילדים - והתלמידים הבוגרים ילמדו מהבית.

פלונטר אנשי הצוות

בישראל יש כ־20 אלף גני ילדים, כך שכדי ליצור למידה בקפסולות יש צורך למצוא ולהכשיר עוד 20 אלף כיתות או מבנים. כל אחד מהם חייב לעבור התאמה לגן ילדים, לקבל ציוד של כיסאות ושולחנות ואפילו להתאים את תאי השירותים לגילאים הללו, שכן אסלות בבתי הספר התיכוניים, למשל, אינן מותאמות לצורכיהם. הם זקוקים לציוד רב, למטבח מאובזר, לצעצועים ועוד - מבלי לציין שיידרשו עוד 40 אלף אנשי צוות להפעיל את גני הילדים הללו.

עוד בנושא:

• התוכנית: לחזור ללימודים בקפסולות

• מבחן המציאות: האתגרים של שנת הלימודים תשפ"א בצל הקורונה

• למידה מרחוק ואמצעי מיגון: כך תיראה שנת הלימודים הבאה

"מדובר במבצע לוגיסטי מורכב ובכאב ראש עצום", אומרת ד"ר עירית טלמור, מרצה בביה"ס לניהול של האקדמית הגליל מערבי ומומחית לחקר ביצועים ולוגיסטיקה. "הסיכוי שזה יקרה בתוך חודש וחצי הוא קטן מאוד. יהיו המון תלונות. צריך לשנע כמויות אדירות של ציוד גני ילדים אל תוך בתי הספר, כיסאות, שולחנות, צעצועים, שטיחים, חומרי יצירה ועוד. בנוסף יש לאחסן את הציוד שכרגע נמצא בכיתות בתיכונים. זה אומר לקנות מקררים, כיורים, כיריים או גז, תנורים - וזה לא רק הרכישה, יש פה זמן אספקה והתקנה. להספיק את כל זה בתוך חודש וחצי - זה לעשות את הבלתי ייאמן. אני אפילו לא מדברת על ארגז חול או מתקנים לילדים - כי יכולים להחליט שמוותרים עליהם בשל מצב חירום".

"דרושה היערכות עצומה"

לדברי ד"ר טלמור, "העלויות פה גבוהות מאוד, כי זו כמות מאוד גדולה של ציוד, ויש צורך בהיערכות, בהתקנות ועוד. עם זאת, חשוב להבין שמדובר בשיקולי עלות־תועלת קלאסיים: השקעה בתפקוד סדיר של מערכת החינוך תאפשר למדינת ישראל משק פעיל ומתפקד, ותמנע פגיעה משמעותית יותר בתוצר ובהכנסות המדינה".

היא מציינת כי "דברים לא קורים בתוך חודש, וגם אם כן, זה יעלה עוד יותר, כי היום משלמים גם על הזמן, אם רוצים אספקה מהירה משלמים על זה אקסטרה. לאורך השנים אירועים גדולים הצריכו היערכות, וגם אז דברים לא הלכו חלק. צה"ל נערך להתנתקות מעל חצי שנה, ובמקרה הזה העבירו את המפונים ושמו אותם בקרווילות. למרות ההיערכות - זה לא היה מוצלח".

רחוק מבתי המגורים

בעיה נוספת היא שלרוב, גני הילדים נמצאים בסמוך לבתי מגורים, בעוד תיכונים וחטיבות ביניים נמצאים במקומות מרוחקים ומרכזיים יותר. לדברי טליה, גננת בגן ילדים של משרד החינוך כבר עשור, ובעצמה אם לילד בן 4 בגן עירייה, "המחשבה של גן ילדים בתוך חטיבת ביניים מדאיגה אותי מאוד, זה נשמע לי חסר סיכוי, משהו בלתי אפשרי. גן ילדים הוא לא ארבעה קירות, צריך גם ריהוט מתאים, פינת משחקים - דברים שמתאימים להווי ולאורח החיים של הגן.

"ילדים בגילים כאלה לא יכולים לעלות שלוש קומות, אנחנו לא יכולות לשמור שהם לא יעזבו את הכיתה, השירותים לא יהיו נגישים ובכלל - כל המרחב של חטיבת ביניים או תיכון לא מותאם לילדים קטנים. זאת עלולה להיות סכנת נפשות, ולנעול אותם בכיתות בטח שאי אפשר. בגן שלי, מאחורי כל החלטה יש חשיבה פדגוגית, בסביבת גן כזאת - זה בלתי אפשרי".

הגננת טליה מספרת כי היא אינה יודעת כיצד תיפתח שנת הלימודים: "לא דיברו איתנו על כלום, אנחנו ניזונים רק מהתקשורת. אפילו לא יצאה איגרת ממשרד החינוך או מהשר. אני רוצה ליהנות מהחופש שלי, אבל המחשבות על איך תיראה שנת הלימודים הבאה, שבה אני מקבלת גן חדש, עדיין מרחפות".

"מחפשים בייביסיטר"

"כשמכניסים ילד למרחב פתוח הוא יתחיל לרוץ מצד לצד, בגלל זה בגן יש חללים שונים לפעילות", מסבירה פרופ' אסתר עדי יפה, ראש התוכנית להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר־אילן. "לילדים אין עדיין יכולת ויסות כשל בוגרים, ולכן צריך ליצור מרחב שיעזור להם לארגן את עצמם, יש מאחורי זה הרבה מאוד חשיבה. להכניס ילדי גן לכיתה עם ארבעה קירות - זה יעודד בלאגן. גן ילדים מכיל פעילויות; אנחנו רוצים פינת ספר, פינת מטבח, פינת יצירה. בכיתת בית ספר אין את זה, וליצור את זה דורש השקעה".

היא מוסיפה כי "לבנות גן עולה הרבה מאוד כסף. זה אומר להביא בחשבון גם אלמנטים של תאורה או וילונות כדי לווסת את האור. גם לחצר יש תפקיד לימודי משמעותי - יש גינה, יש פינת מכוניות, בבית ספר אין את זה, זה לא אופטימלי. כרגע נראה שמנסים לפתור בעיה של בייביסיטר לילדים. אני מבינה את הבעיה, היא חשובה כדי שההורים ייצאו לעבוד - אבל צריך להשקיע משאבים גם בחינוך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו