בדיון שנערך היום (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, דנו בפעילותו של מוקד ההשגות שמפעיל משרד הבריאות, על הוראות הכניסה לבידוד הנשלחות לאזרחים לאור השימוש בכלי השב"כ, ובתלונות הרבות של אזרחים על הקושי במענה במוקד. במהלך הדיון, נציגת משרד הבריאות טענה כי המשרד ביטל את חובת הבידוד ליותר ממחצית הפונים למוקד בתלונה על טעויות.
איילת גרינבאום, מנהלת אגף השירות במשרד הבריאות והאחראית על כל המוקדים, אמרה לחברי הוועדה כי בשבוע הראשון נשלחו 70,949 הודעות על מגע קרוב עם חולה קורונה, וסיפרה כי כשליש מאלה שקיבלו את ההודעה יצרו קשר עם המוקדים וביקשו להשיג על הקביעה. כ-12 אלף מהפונים, יותר ממחצית מכלל הפונים למוקד, שוחררו בסמכות המוקד הראשון. כ-20 אחוזים מהפונים נדחו על הסף במוקד הראשון, וכ-12 אחוזים הופנו למוקד קו שני. גם במוקד זה היו השגות שנדחו, והיו גם כ-700 פונים ששוחררו גם הם מבידוד.
בנוסף, הוסיפה גרינבאום כי בשבוע הראשון לפעילותו, המנגנון קרס ולא תפקד כראוי, אך מאז יום רביעי שעבר יש מגמת שיפור מתמדת. תחילה מתקשר האדם למוקד "קול הבריאות", אשר מכונה מוקד קו ראשון, ונציגי מוקד זה קיבלו סמכויות לשחרר אדם מבידוד מיידית במקרים מסוימים, או לדחות את הפנייה על הסף. מקרים הדורשים בירור ובחינה ממשוכים יותר, או טיפול חריג, מופנים למוקד קו שני, הוא מוקד ההשגות, אשר מטפל בפניות לפי תיעדוף מקצועי – למשל צוותים רפואיים מקבלים מענה קודם בשל חשיבותם למאבק בנגיף.
עוד בנושא:
חלו בקורונה - ויצאו להסתובב ברחוב בלי מסכות
שיא יומי חדש: 1,681 אובחנו כחולים בקורונה ביממה האחרונה
"היד הקלה נגד החרדים חייבת להיפסק"
התפשטות מדאיגה של נגיף הקורונה בבית שמש

בהמשך, סיפרה גרינבאום כי כיום יש לרשותה 350 מוקדנים, חלקם עובדי משרד הבריאות וחלקם חיילים מפיקוד העורף, והמוקד מאויש 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ובכל רגע יש 150 מוקדנים פעילים. כיום זמני ההמתנה הם כ-15 דקות למענה, וזמן הטיפול הממוצע בפנייה הוא כ-6.5 דקות. לשאלות חברי הוועדה על היעדים לפעילות המוקד, השיבה גרינבאום כי היעד שהציבה הוא מענה ל-80% מהשיחות תוך שתי דקות המתנה, ולשם כך היא מכשירה עוד מוקדנים, ותוך כשבוע תגיע ל-300 מוקדנים בכל רגע נתון, אשר אמורים לאפשר לה לעמוד ביעד.
בד בבד, לדיון זה מוזגו גם בקשות לדיון מהיר בנושא "טעויות בכניסה לבידוד עקב איכוני שב"כ" אשר יזמו חברי הכנסת אורנה ברביבאי, ישראל אייכלר, היבה יזבאק וחמד עמאר.
כזכור, במסגרת החוק המסמיך את שב"כ לסייע למשרד הבריאות בחקירות האפידמיולוגית, חוייב משרד הבריאות להקים מנגנון אליו יכול לפנות אדם אשר קיבל הודעה המורה לו להיכנס לבידוד. האדם יוכל לבקש לבחון את הנתונים מחדש ולנמק מדוע אינו סבור שעליו להיכנס לבידוד, ומשרד הבריאות מחויב להשיב להשגה זו בהקדם האפשרי - תוך לא יותר משלושה ימים. עוד מגדיר החוק את חובת הדיווח של שב"כ ושל משרד הבריאות לוועדה על ביצוע החוק, והדיון היום התנהל על סמך נתוני משרד הבריאות על שבוע הפעילות הראשון לפי החוק, כפי שדווחו לוועדה.
ח"כ ברביבאי מיש עתיד, שנמצאת בבידוד, השתתפה בדיון באמצעות zoom ואמרה: "ביקשתי לקיים דיון מהיר לנוכח המענה החסר לערעורי האזרחים על איכוני השב"כ. כלי לסיכול טרור שמוסב למעקב אחר אזרחים מחייב רגישות מקסימלית ומעטפת מקצועית של משרד הבריאות. זה התחיל בחטא, יצר חוסר מוטיבציה לפיתוח האפליקציה האזרחית והגדלת מערך החקירות, ונגמר בכ-70 אלף אזרחים שנכנסו לבידוד ואין להם מענה, או מי שיבדוק ויחקור האם הם מחוייבים בהמשך בידוד ואובדן ימי עבודה. אסור היה לתת לכלי הזה לגיטימציה, אבל אם נתנו, אז חייבם להיערך להמשך ולתת לאזרח מענה ראוי".
ח"כ אייכלר מיהדות התורה, שהיה מחברי הכנסת שלבקשתם התכנס הדיון אמר: "בימים אלה מתבצעת פגיעה בחירות זכויות האזרח חמורה הרבה מהחדירה לטלפונים. אלו הסגרים אשר מוטלים על ערים ושכונות שלמות, כי למדינה אין פתרון אחר. אבל גם בנושא האיכונים, יש את סוגית אלו שאינם יכולים לקבל הודעות טקסט, ולכן מתקשרים אליהם. אלו הודעות קוליות, בו נאמר להם להיכנס לבידוד, ללא מועד סיום הבידוד וללא מספר טלפון שניתן לחזור אליו לשאול שאלות ולערער".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו