שופט בית המשפט העליון, השופט דוד מינץ קבע כי דיון בעתירת האגודה לזכויות האזרח ורופאים למען זכויות אדם, כנגד חוק איכוני השב"כ, שעבר בכנסת, יתקיים בהקדם. הקביעה הגיעה לאחר שאת העתירה בעניין הגישה האגודה לזכויות האזרח ביום שישי האחרון.
המשטרה אוכפת את ההגבלות בראשון לציון ובדרום הארץ
בעתירה הקודמת שהגישה האגודה לזכויות האזרח בנושא, עת המדינה עשתה שימוש בחוק השב"כ לצורך הסמכת השב"כ, פסק בג"ץ כי על הממשלה לחדול מהשימוש בשב"כ, וכי עליה לפעול לקידום חוק אם ברצותה להמשיך בהסדר זה. בג"ץ אף קבע כי יש לבחון את מידתיות ההסדר ולגבש חלופות אזרחיות.
עוד בנושא:
מומחים מזהירים: "איכון חולי קורונה צריך לעבור לגוף בלתי תלוי"
שר הבריאות אדלשטיין: "אנו בימים קריטיים, החזרת איכוני השב"כ חשובה מאוד"
הגל השני בישראל: עקומת התלונות מטפסת
"זה המצב, אין עם מי לדבר": סערת איכוני השב"כ ומשרד הבריאות
לאחר פסק הדין, זנחה הממשלה את הרעיון לקדם חוק, בין היתר בשל לחץ של ראש השב"כ נדב ארגמן, אך עם העלייה במספר החולים המאומתים ביקשה הממשלה מהכנסת לחוקק חוק, והוא אכן נחקק בהליך בזק ב-1 ביולי, כהוראת שעה ל-21 ימים, עם כוונה להאריך את ההסדר ואף להרחיבו מייד בתום תקופה זו.
בעתירה טוענים עורכי הדין גיל גן-מור ודן יקיר כי החוק אינו חוקתי, שכן הוא מסמיך את השב"כ להשתמש בכלי מעקב המוני קיצוניים שניתנו לו בחוק השב"כ רק לצורכי ביטחון המדינה, ולא למטרות אזרחיות, וכי כלים אלו פוגעים בצורה קשה ומתמשכת בפרטיות ובחירות. לעמדת הארגונים מדובר באמצעי קיצוני ולא מידתי שהנזק שלו עולה על התועלת, ובמיוחד כשיש לו חלופות.
עוד נטען בעתירה כי לצורך ביצוע המעקבים, השב"כ מסתמך על מאגר נתוני תקשורת עצום שנוצר מכוח סעיף 11 לחוק השב"כ, וכי ספק אם יצירת מאגר כזה, האוגר דרך קבע נתוני תקשורת רבים של אזרחים תמימים, באופן שמאפשר הפקת מהירה של מידע אישי ואינטימי ביותר, היא חוקית גם כשזה לצרכי ביטחון המדינה, קל וחומר שזה לצורך סיוע בחקירה אפידמיולוגית. המאגר רחב יתר על המידה מהנדרש למשימה, הוא חשאי, לא מפוקח ולא שקוף. לכן מבקשים הארגונים לקבוע כי לא ניתן להסתמך על סעיף 11 לחוק השב"כ לצורכי חוק מעקבי הקורונה.
בעתירה מדגישים הארגונים שהמאבק בקורונה מחייב התמודדות ממושכת ואיזון מורכב בין קיום שגרת החיים, לבין ההגנה על בריאות הציבור. אין לראות בו סוגיה של ביטחון לאומי המצדיקה השעיה של זכויות אדם ושימוש בגוף כמו השב"כ, ויש לנהל את המשבר תוך הגנה על הזכויות החוקתיות ובאופן אזרחי.
חקירה אפידמיולוגית היא רק אחת מהאסטרטגיות להתמודדות עם המגפה, ויש אמצעים נוספים לטייב את החקירות האנושיות, שלא ננקטו. גם לטיוב החקירות באמצעים טכנולוגיים יש אמצעים חלופיים מידתיים יותר ומדויקים יותר מאמצעי השב"כ, שאמצעיו לא בהכרח מתאימים למשימה של זיהוי מגע קרוב, ושולחים רבים לבידוד כפוי ושגוי ללא הצדקה אפידמיולוגית.
מאגודה לזכויות האזרח: "משבר הקורונה הוא משבר אזרחי מורכב ומתסכל שמחייב התמודדות ארוכת טווח וחיוני לעשות זאת תוך שמירה על זכויות האזרחים ועל העקרונות הדמוקרטיים. הסמכת השב"כ לבצע מעקבים היא צעד קיצוני ולא מידתי, שאינו מתקיים באף מדינה דמוקרטית אחרת המתמודדת עם הקורונה. מי שמנסה להחדיר לנו לראש את המשוואה שזה 'או שב"כ או סגר' מטעה את הציבור, ופונה לפחדים שלנו".
עו"ד גיל גן-מור עוד אמרה: "יש חלופות אזרחיות וולונטריות שגם שומרות על בריאות האזרחים וגם על פרטיותם וחירותם, והן גם מדויקות יותר באיתור מגע קרוב. נרמול המעקב אחרי אזרחים הוא מדרון חלקלק ולא סתם ציינה הנשיאה חיות בפסק דינה שקיבל את עתירתנו הקודמת בנושא כי זהו 'מהלך העשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו