איגוד הכדורסל ערך היום (ראשון) מסיבת עיתונאים בנושא אלימות בספורט בהשתתפות פרופ' עודד מודריק, נשיא בית הדין העליון של האיגוד.
בפתיחת דבריו, פרופ' מודריק סקר את פעילות בית הדין בשנים האחרונות וציין כי יזם שיחות עם הקבוצות. "כבר קיימתי שיחה עם קבוצה אחת שהיו לה טענות שונות ומשונות על כך שהם מקופחים בבתי הדין של האיגוד", סיפר נשיא בית הדין, "הבהרתי להם את הרעיון הכללי והצעתי שבנקודות של מחלוקת קיצונית עם בתי הדין למשמעת, יגישו ערעור לבית הדין העליון".
על שאלת "האחריות השילוחית", שבגינה נענשות הקבוצות על התנהגות של אוהדים ולא האוהדים עצמם אמר מודריק: "לפי התקנון, לקבוצות יש אחריות שילוחית מתוך הנחה שזה יעיל יותר. קשה להגיע לאוהד בודד, וגם אין סמכות לזמן אוהד לבית הדין המשמעתי של האיגוד, משום שהוא אינו חבר באיגוד. אנחנו מטילים אחריות על הקבוצה מתוך הנחה שהיא תעשה הכל במערכת היחסים עם האוהדים שלה, כדי למנוע התנהגות שתגרום לה לנזקים כספיים".
עם זאת, פרופ' מודריק הסתייג: "אני מסכים שהיעילות של זה לא לגמרי ברורה, והיא פוגעת באוהדים התמימים. עונש רדיוס או סגירת שורות פוגעים בעיקר באוהדים חפים מפשע. יש מחשבות איך לנסות לייעל או למצוא דרכים שענישת הקבוצה תהיה יעילה יותר. אחד הרעיונות הוא כזה: אם אוהד עבריין מפריע לקבוצה ולאוהדים התמימים, ומזיק לקבוצה מבחינה כספית - למה שקבוצה לא תתבע אותו בתביעה אזרחית? הקבוצה יכולה לתבוע שהאוהד ישיב לקבוצה את הנזק שנגרם בעקבות התנהגותו. למהלך כזה יכול להיות שיניים. קבוצה שתוכיח שהיא עושה את זה, יהיה אפשר להידבר איתה בעניין האחריות השיולחית שלה, כי היא מוכיחה שהיא פועלת".
בנושא סוגיית המתאזרחים העומד בפני בית הדין אמר פרופ' מודריק: "יש התנגשות עם חוק השבות. כיוון שמדובר באזרח, הוא זכאי לכל זכות וחובה שיש לאזרח. אנחנו צריכים לחשוב איך מייצרים מצב שהאזרחות לא תנוצל לרעה, שהיא תהיה אמיתית ולא מדומה. איך אנחנו מאפשרים את התפתחות עולם הכדורסל בישראל בלי לפגוע בנערים, בצעירים שנולדו כאן ורוצים למצוא את מקומם בקבוצות. איך לא פוגעים בזכות של אף אחד ומעודדים את הצעירים להשתלב? שאלה קשה. לא סתם מתחבטים בזה הרבה שנים. יהיו איתי עוד דיינים וננסה למצוא פיתרון ראוי. יש לי מחשבות אבל אני לא אבטא אותם בפומבי".
לשאלה לגבי היכולת של בית הדין להעניש קבוצה על סמך סרטון שמפליל אותו ברשתות החברתיות, בלי שהוגשה תלונה, מודריק טוען שזה נושא שצריך להיבדק, אך הבהיר שבכל מקרה בעייתי להשתמש בסרטונים כאלו כראיה. "המצלמה יכולה לשקר. זה תלוי מאיזו זווית צילמת, והאם צילמת את הכל. שיקול הדעת האם הסרטון קביל צריך להיות של בית הדין המשמעתי. הדיינים צריכים להשתכנע שהראיה מספיק אמינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
