קשה להפריז בחשיבות הפגיעה בציוד המתקדם במתקן להעשרת אורניום בנתנז: לא בנזק שנגרם, לא בהשלכות שלו על תוכנית הגרעין האיראנית, ולא במשמעויות הנרחבות שלו, שנוגעות לתגובה האפשרית של איראן גם כלפי ישראל.
הדיווחים שמגיעים ביומיים האחרונים מאיראן סותרים. תחילה דובר על פיצוץ שגרם נזק למפעל שבו בוצעו ניסויים בצנטריפוגות המתקדמות, ואחר כך נטען כי מדובר במתקפת סייבר שגרמה לשריפה. נדמה שכדאי להישען על מקורותיו המהימנים של ה"ניו יורק טיימס", שידעו לדווח כי האירוע הוא תוצאה של מטען חבלה שהוטמן במקום.
בהנחה שהחבלה אכן הייתה מכוונת, מדובר בהצלחה גדולה לגורם שתקף: במודיעין שנאסף על המתקן החשאי, בהכרת מה שקיים ופועל בו, ביכולת לחדור לתוכו בחשאי ובהטמנת המטען במיקום אסטרטגי שיגרום נזק מקסימלי לציוד הרגיש. התגובות המופתעות והמהוססות מאיראן מלמדות לא רק על התדהמה מכך שהמתקן החשאי נחשף ונפגע, אלא גם על ערפל בכל הנוגע למי שפגע בו ואיך בדיוק.
עוד בטרם התבררו כל פרטי החבלה והנזק שנגרם, נראה כי ניתן לקבוע שזאת המכה הקשה ביותר שסופגת תוכנית הגרעין האיראנית, מאז הושבתו ב־2010 הצנטריפוגות באותו המתקן בנתנז. בזמנו התבררה השבתה זו, בדיעבד, כתקיפת סייבר מתוחכמת במיוחד, שבוצעה באמצעות תולעת המחשב (נוזקה) "סטאקסנט". על פי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, התולעת פותחה במשותף על ידי יחידה 8200 באמ"ן והסוכנות לביטחון לאומי (NSA) בארה"ב. היא פגעה אז בבקרים ששלטו בצנטריפוגות וגרמה לקריסתן, מבלי שניתנה לכך עדות, והיא פעלה קרוב לשנה עד שנחשפה.
גם החבלה כעת כוונה נגד צנטריפוגות - מתקדמות בהרבה מאלה שנפגעו לפני עשור. באיראן ערכו ניסויים בצנטריפוגות המתקדמות הללו - שאמורות היו לאפשר להם לפרוץ לעבר הגרעין במהירות גדולה מרגע שתתקבל על כך החלטה - מתוך כוונה להתקין אותן בעתיד במתקן התת־קרקעי.
החבלה כעת לא רק משבשת את התוכנית האיראנית להכניס לפעולה את הצנטריפוגות המתקדמות. היא גם חושפת לעולם - שוב - את המאמץ שאיראן משקיעה בפרויקט הגרעין שלה, בשעה שכלכלתה קורסת תחת הסנקציות ומשבר הקורונה ומדיניותה נתקלת בביקורת פנימית עזה.
באופן טבעי הופנתה האצבע המאשימה בטהרן לעבר ישראל, כמי שאחראית לתקיפה. בישראל, מן הסתם, עוקבים בחודשים האחרונים בדאגה אחר הפעילות האיראנית בסוגיית הגרעין, שהואצה כתגובת נגד לפרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין ולסנקציות הכלכליות שהטילה על טהרן. האשמות דומות הושמעו גם בשבוע שעבר בעקבות הפיצוץ סמוך למתקן בפרצ'ין, אולם מכל המידע שנאסף על המקרה הקודם, נראה כי מדובר בתקלה. הפעם, לעומת זאת, נראה האירוע כתקיפה מכוונת, ואם כך - עשויה איראן לחפש נקמה.
הדרך המהירה ביותר של איראן לפגוע בישראל, אם אכן היא זו שעומדת מאחורי התקיפה, היא באמצעות שלוחיה שפועלים בסוריה. כוחן של המיליציות האלה אמנם נשחק באחרונה בשורה של תקיפות שיוחסו לישראל, ובהן גם הושמדו, על פי פרסומים זרים, אמצעי לחימה שונים, אולם סביר כי אמל"ח דומה נמצא עדיין על אדמת סוריה או שניתן להטיסו אליה בלוח זמנים קצר.
בשנתיים האחרונות ניסו איראן ושלוחיה לפגוע כמה פעמים בישראל באמצעות רקטות או כלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו לשטח ישראל ברמת הגולן. בכל המקרים הצליח חיל האוויר ליירט את האיום מבלי שנגרם נזק, אבל לא לעולם חוסן. האירוע האחרון - וההאשמות הגלויות שמופנות כלפי ישראל - מחייבים לכל הפחות העלאת דריכות וכוננות בגבול הצפון, כדי לקדם כל רעה אפשרית.
לאיראן יש אופציות נוספות לתגובה, באמצעות חיזבאללה מגבול לבנון (סבירות נמוכה) או על ידי פיגוע ביעד ישראלי בחו"ל. סביר שבמקביל לחיפוש הנקמה והאחראים לאירוע בנתנז, יבקשו האיראנים לסגור את הפרצה שאפשרה את האירוע האחרון. ניסיון העבר מלמד שהצלחתם לעשות זאת היא חלקית בלבד, ופעם אחר פעם תוכניותיהם נחשפות - ומשובשות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו