השירות הצבאי לגברים התקצר ל-30 חודשים, כך התבשרנו אמש, זאת לאחר 3 שנים בהם גברים כבר חוו קיצור של 4 חודשים. זו בשורה נהדרת למשק הישראלי, למשרתים עצמם, אך בכל הקשור לביטחון, בטח בעידן כל כך לא יציב – מדובר בסיכון הפוגע ביכולת של צה"ל לתת מענה לאתגרים שעל הפרק.
מזה שני עשורים שמתנהלים דיונים, וויכוחים על משך שירות החובה בצה"ל. זו לא הפעם הראשונה שבה הנושא מצוי על הפרק- השירות הצבאי קוצר בעבר, בשנות ה-60 אך לאחר מלחמת ששת-הימים חזר להיות 3 שנים. המציאות הביטחונית אז לא איפשרה את ההחלטה הזו, שתוצאותיה מתבטאות בסדר הכוחות של הצבא וביכולתו לתת מענה מיידי לאיומים באמצעות הצבא הסדיר.
במהלך העשור הקודם הוקמו מספר ועדות בכדי לגבש המלצה בנושא זה, הידועה שבהן היא ועדת ברודט אחרי מלחמת לבנון השנייה, אך בנושא דנה גם ועדת בן-בסט, שנים ספורות לפני, ואף ועדת שפר שהיה בעבר ראש אגף כוח אדם בצה"ל. הועדות האלו בחנו את השירות בעיקר מזווית תקציבית, תחת הדילמה באשר לעלות האלטרנטיבית של שירות חובה, או תחת השאלה כמה מפסיד המשק מעיכוב כניסתם של בוגרים למעגל העבודה.
ברור שככל שנקדים לשלב צעירים למעגל העבודה התרומה למשק תהיה חיובית, ועם זאת יש לקחת בחשבון את התמונה המלאה, והיא לא עוסקת רק במשמעויות כלכליות, שכן מדובר בהחלטה לפיה משתנה סדר הכוחות של הצבא הסדיר. את העניין הזה צריך לבחון לעומק, והוא חייב להיות בהקשר של איומים שעל הפרק ותרחישי הייחוס איתם הצבא צריך להתמודד, בדגש הצבא הסדיר.
נוכח המגמה לממש את תכנית המאה ברור שהיציבות בטווח הקצר מתערערת, יתרה מכך, ייתכן שבשנים הקרובות נידרש לחזק את מערך הביטחון השוטף בגבולות ובמרחבי יהודה, שומרון, ועוטף עזה. קיצוץ במערך הסדיר משמעו שלאיומים אלו יידרש צבא המילואים. הפטנט הזה בפועל יעלה יותר, וגם יפגע יותר במשק – זוהי ההשלכה המיידית של גיוס מילואים.
פגיעה גם בכשירות המילואים
ואם כבר במילואים עסקינן – כדאי להבין מה קרה למערך הזה בעשור אחרון – חייל מילואים מקיים אימון מלא אחת ל-3 שנים, וכשירותו מתבססת בעיקר על התשתית המקצועית שנבנתה במהלך שירות החובה. ומעתה לאור קיצוץ חצי שנה מהשירות הסדיר המשמעות היא שחיילי החובה עוברים למערך המילואים פחות מנוסים ופחות מקצועיים.
כך, כשבפועל, קיצור השירות הסדיר עשוי להיות בשורה למשק ובטח למשרתים – אך לטווח קצר בלבד. קיצוץ בסדר הכוחות ידרוש יותר שירות מילואים, והעלויות למשק בטווח הארוך יהיו בהתאם. לא בכדי מתנגד ראש המטה הכללי, רא"ל כוכבי למהלך הזה – הוא שגוי, ואין בו בשורה אמיתית. ובהקשר הזה כדאי לזכור – כל קיצוץ בסדר הכוחות של הצבא משמעו פחות גמישות בהפעלת הכוח, ויותר שחיקה לכוחות הקיימים. הימנעות מגיוס המילואים שיידרש יפגע גם במערך האימונים של שירות החובה. מבחינה בטחונית מדובר במצב בעייתי, ונדרש לבחון אותו מחדש.
.jpg)
לא ניתן שלא לומר מילה גם על ההשלכות החברתיות של המהלך – תורמתו החברתית של "צבא העם", בדגש על שירות החובה, גם היא נתונה לויכוח בעשור האחרון. יש הטוענים כי השירות הזה כבר לא תורם לסולידריות החברתית כפי שהיה בעבר, עד כדי כך שהשירות הפך להיות קלחת של מתחים: הדתה, מגדר ומה לא. כותב שורות אלו מקיים מחקר ב-5 השנים האחרונות אודות יחסי צבא וחברה, העוסק בשאלת התרומה החברתית של שירות החובה.
ממצאי המחקר עד כה מצביעים על תרומה משמעותית של השירות לאיזונים הנדרשים בחברה הישראלית – להסכמיות, לסובלנות, לויסות מתחים, פתיחות לתרבויות אחרות, ללכידות, ולחיזוק הגאווה במדינה. שירות החובה בצה"ל גם בעידן הזה משפיע באופן חיובי על המשרתים. קיצוצו של שירות זה, תוביל מן הסתם גם לפגיעה בתרומתו החברתית הכל-כך חשובה, בטח בחברה הישראלית המשוסעת סביב לא מעט נושאים. גם את זה צריך לקחת בחשבון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו