בשכונה ליד שדה דב מתגעגעים

השבוע, לפני שנה, נסגר שדה דב לאחר שטיסת ישראייר לאילת המריאה ב־30 ביוני 2019, ההמראה האחרונה מהשדה שהיה פעיל במשך 81 שנים.

הפרצות הפיראטיות שנמצאות בין הגדר של מה שהיה פעם מנחת המטוסים של שדה דב לבין הכביש שמחבר את רחוב ש"י עגנון, המפריד במעבר חצייה בלבד בין תושבי שכונת ל' לבין השדה, מספרות את כל הסיפור. מי שרוצה להגיע לים בשביל שהובטח לו, שיסתדר ללא הבטחות, ומי שרוצה להגיע לאילת, שינסה להסתדר עם הנסיעה לנתב"ג ויטוס משם. 

מנתוני רשות שדות התעופה עולה כי בחצי השנה שקדמה לסגירת שדה דב היו בו 13,880 תנועות, המראות ונחיתות. כ־7,880 מהן היו תנועות שהמריאו ונחתו בשדה דב, טיסות בשמי הארץ. 

כמעט 2,000 טיסות בחצי השנה האחרונה שלו היו לאילת וממנה, וכ־3,000 תנועות נוספות היו לנמל התעופה רמון החדש שנמצא בסמוך לאילת.

משדה דב הופעלו כ־200 טיסות לנתב"ג, 40 לעין יהב, 80 לאילת וכ־140 לעובדה. שדה דב כמעט ולא היה פעיל לטיסות בינלאומיות מלבד קווים למדינות קרובות. 

בחצי השנה שקדמה לסגירתו היו 225 תנועות ללרנקה, 63 לפאפוס, 64 לקהיר, 25 למיקונוס ועוד כמה עשרות לאיי יוון השונים ואפילו היתה טיסה אחת לטוקיו שביפן.

מאז סגירת השדה השתנו חייהם של לא מעט אנשים, ובהם תושבי אילת. בשיחה עם ראש עיריית אילת, שנה אחרי הסגירה, מציג מאיר יצחק הלוי תמונה עגומה. "זאת היתה שנה קשה מאוד", הוא מסביר, "יש לנו חולים שצריכים לקבל טיפולים במרכז הארץ ואין להם דרך הגיונית להגיע, יש פה אנשי עסקים שצריכים להגיע למרכז והכל הפך להיות הרבה יותר ארוך ומסורבל". 

לדבריו, "אילת היא העיר המרוחקת ביותר בישראל, והשדה הזה, שהתמקד בעיקר בתנועות פנים־ארציות, היה החיבור שלנו למרכז הארץ. עכשיו כדי להגיע לתל אביב התושבים צריכים לנסוע לרמון, לטוס משם לנתב"ג, לעבור תהליך ארוך יותר ומשם לנסוע לתל אביב. ממסע של שעה קפצנו לשלוש שעות וחצי. אז רבים כבר מעדיפים לנסוע ברכב או לא לצאת מהעיר".

"למה הסבל הזה?"

הלוי מוסיף כי "מדברים עכשיו על אפשרות של פתיחה מחודשת, גם אם זה ייקח שנים. למה הסבל הזה לתושבי אילת? מאז סגירת שדה דב, ובלי קשר לקורונה, ירדה כמות הטיסות בכחצי בקו שמחבר את אילת למרכז הארץ. יש ירידה של 40% בשיעור התיירים שמגיעים בטיסות, זאת היתה טעות אדירה, אנחנו סובלים ממנה עד היום ובגדול, המענקים והפיצויים לא עזרו אפילו לא בקצת לתושבי העיר".

בתוך כך, לפני יותר משני עשורים בשכונת ל' הסמוכה לשדה דב דווקא הפגינו בעד הסתלקות המטוסים, אולם מאז הפינוי ועד היום התושבים דווקא מתגעגעים. 

"אמנם יש כיום שקט מהשדה, אבל הטיסות המהירות לאילת חסרות לנו", מספר תושב שכונת ל' רועי מימרן, ששימש יו"ר ועד השכונה, "מעבר מסודר מהשכונות ל', רמת אביב החדשה ונופי ים דרך השדה הריק לים לא קרה כפי שהובטח". תושבי ל' מתארים את השנה החולפת כשקט שלפני הסערה. התושבים מוטרדים מתוכניות הבנייה השאפתניות באזור השדה. "זו תוכנית גרנדיוזית של 16 אלף יחידות דיור", הם מסבירים בחשש. התוכנית כוללת, בין השאר, רבי קומות, שעשויים לדבריהם לשתק את התנועה באזור וכמובן לחסום את הנוף היפה של השכונות לעבר הים. 

עיריית ת"א צפויה להתחיל בביצוע פיתוח התשתיות בעוד כשנה וחצי. לשם כך לדברי העירייה מבוצעות כעת בשטח הפרויקט מדידות ונשכרו חברה לניהול פרויקטים וצוות מתכננים לתכנון התשתיות, כשעלות התשתיות הראשונית מוערכת בכ־1.5 מיליארד שקלים. 

"מבחינה תכנונית, התב"ע הכללית לשטח אושרה למתן תוקף לאחר הדיון בהתנגדויות, ובימים אלו עובדת העירייה על מסמכי התוכנית וקידום תוכניות מפורטות", נמסר מעיריית ת"א־יפו, "נדגיש כי עבודות ההריסה ופינוי השטח אשר בוצעו בשנה האחרונה התבצעו על ידי רשות מינהל מקרקעי ישראל. גם נושא שיווק המגרשים והמכרזים לבנייה הוא באחריות רמ"י".  טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו