האם הגל השני של הקורונה כבר כאן? יתכן, ובכל מקרה מדובר בדימוי. גלי הים הם מקור לא אכזב לדימויים ולצירופי לשון המכילים אותם. התנועה המעגלית החוזרת של הגל, ההתנפצות אל החוף – כל אלה העניקו השראה לא רק ליוצרי העברית אלא לשפות רבות אחרות. 'גל' עצמה שייכת למשפחת מילים רחבה, הקשורה כולה למעגלים ולתנועה הגלית: מגילה, גליל, גלולה, וגם בהכפלה: גלגל, גלגול וגלגלת. והרי מדגם דימויי גל במילון הצירופים העברי.
אנשי הגל. תרמילאים הזורמים עם חבריהם ברחבי העולם התרמילאי. "גל" הוא קבוצה גדולה של מטיילים הנוסעים באותו כיוון ומגיעים לאותם מקומות. בדרום אמריקה מציינים "גל עולה" מן הדרום לצפון, ו"גל יורד" מהצפון לדרום, כולם עוצרים בברזיל.
גל אבטלה. עלייה משמעותית ומהירה במספר מחוסרי העבודה, רלוונטי מאוד לגלי הקורונה. המקור באנגלית: wave of unemployment.
גל חום. עלייה משמעותית ומהירה במעלות החום, במזג האוויר ובתחושה גופנית בעת התרגשות או התאהבות: "והנה היא שוב עוברת/ את הלב גל חום הציף" (חיים חפר, ציפי). גם: גל קור.
גל ירוק. רצף מופעי או ירוק בצמתים מרומזרים עוקבים, המאפשר תנועה זורמת באותו מסלול נסיעה. אנגלית: green wave.
גל עלייה. קבוצת מהגרים יהודים גדולה שהגיעה לארץ ישראל תוך זמן קצר. אנגלית: immigration wave.
גל פיטורין. עוד גל אקטואלי של ימי הקורונה: עלייה משמעותית תוך תקופת זמן מוגדרת במספר המפוטרים בחברה כלשהי.
גל של עצמות. אדם שרזה מאוד עקב מחלה. מסכת בבא בתרא: "נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות", וכאן בהוראת אדם מת. 'גל' כאן הוא ערמה, בהתייחסות לצורתה המעגלית, ולאו דווקא בהשפעת הים, ומכאן גם 'גל-עד'.
גלי האתר. החומר או הישות הפיזיקלית המאפשרת שידורים. זאת בעקבות אמונה קדומה שמקורה בתרבות היוונית, לפיה חלל הרקיע מלא בחומר מיוחד הקרוי אתר (לטינית: aether). מכאן צירופים כמו 'הגל השקט': תדר רדיו שקט בימי מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1992 כדי לשבץ בו אזעקה בשעת הצורך, 'גל פתוח' ועוד.
היכה גלים. גרם לתגובות רבות, עורר עניין מיוחד. מקור הביטוי בספר זכריה: "וְעָבַר בַּיָּם צָרָה, וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים", וכאן אין מדובר בגלים של ממש. מקור הדימוי בגרמנית: hohe Wellen schlagen (להכות גלים גבוהים). גם 'עשה גלים'.
נישא על גלי ההצלחה. ביצע פעולות המבוססות על הישגים ויוקרה שהשיג לאחרונה. גרמנית: aus des Welle der Erfolgs reiten.
רכב על הגל. השתלב במהלך אופנתי. זאת בעקבות ספורט גלישת הגלים, שבו מי שעולה על גל גדול מתקדם אתו. אנגלית: ride on the wave. גם: עלה על הגל, תפס גל ועוד.
שידרו על אותו גל. הבינו זה את זה היטב. הדימוי כאן מתייחס לגלי האתר. אנגלית: on the same wavelength, על אותו אורך גל.
געגועינו ללבנייה
קריסת אחת הלבניות במפרץ חיפה הפכה לתמונה ויראלית, וכבר נתלו בה סמלים רבים. לצד זה היא הביאה רגע של נוסטלגיה. הלבנייה נקראה כך על שם המשקה החמוץ שנמכר בבקבוקי זכוכית בעלי צורה מיוחדת בשנות המחישים והשישים, הצורה היא ההשראה לכינוי שזכו לו מתקני הקירור של בז"ן.
הלֶבֶּנייה היא אחותו הגדולה של הלֶבֶּן, שגם הוא נמכר בצנצנות זכוכית. לֶבֶּן הוא מותג מבלבל מבחינה לשונית. הוא שייך לכאורה למשקל הסגוליים, כמו ילד, מלך ומאות מילים נוספות. אלא שהשם צריך היה להיות לֶבֶן, בב' רפה. מדוע לֶבֶּן (ומכאן לֶבֶּנייה)? בזכות הערבית, שבה נקרא המשקה לַבַּן, כלומר, לבן, מזכיר את בת הדודה, הגבינה הפופולרית לַבַּנֶה.
הלֶבֶּן עבר שדרוגים ושינויי מיתוג, אבל זכה גם למוניטין שליליים. הביטוי שעוד לא נעלם 'חרא בלבן', כלומר, עניין גרוע ביותר, הוא מעין תרגום של הביטוי ביידיש 'דרעק מיט לעבּער': חרא עם כבד. לעבּער הפך בעקבות דמיון הצליל ללֶבֶּן, הרעיון נשאר דומה.
לפני שבוע הלך לעולמו יהודה זיו, והוא בן 94. יהודה זיו זכאי לתואר הנכבד 'איש השמות של ארץ ישראל'. הוא היה שותף לאורך כל שנות המדינה לוועדות שקבעו את שמות היישובים, האתרים, ההרים והנחלים בארץ ישראל, והידע שלו בתחום זה היה עצום. נוסף לכך היה איש מצחיק וסוחף, חובב אנקדוטות ולא תמיד תקינוֹת פוליטית, בקטע טוב.
ב-2005 יצא בהוצאת צבעונים ספרו "רגע של מקום" בהוצאת צבעונים, ובו סיפורי שמותיהם של מאות יישובים ואתרים בארץ ישראל.
אין פרידה ראויה יותר מיהודה מאשר להביא מקבץ סיפורים מתוך האוצר הגדול.
• כמה וכמה יישובים נאבקו בשם שנתנו להם המוסדות והתעקשו על שם אחר. בדרך כלל הגיעו לפשרה מפא"יניקית: שם אחד רשמי, השני בסוגריים. ניר דוד, על שמו של נשיא ההסתדרות הציונית דוד וולפסון, בסוגריים: תל עמל. גל-עד לזכר חברים שנותרו מאחור ונספו בשואה, אבן יצחק על שם יצחק הוכברג, בסוגריים.
• ארבעה יישובים מכילים את השם שלושה, כולם על שם נופלים. גבעת השלושה על שם שלושה פועלים שעונו עד מוות על ידי הטורקים, משמר השלושה על שם שלושה בני יבנאל שנפלו בתרצ"ט, גן השלושה – הסחנה – על שם שלושה מתיישבים בעמק בית שאן, ועין שלושה על שם שלושה מן המייסדים שנפלו במלחמה השחרור.
• לא מעט יישובים נקראים במילים עבריות המסתירות ראשי תיבות. אבן יהודה על שם אליעזר בן יהודה, אפעל על פי 'אגודת פועלים עבריים לאומיים', תרגום של שם אגודת המייסדים ביידיש. ברקאי הוא כוכב השחר, אבל השם הוא ראשי תיבות: בני עבודה, רומניה, קיבוץ, ארץ ישראל.
• הזירה הלשונית: אויבי האנושות החדשים
• סוף קורונה: הזירה הלשונית חוזרת לשגרה
• הזירה הלשונית: קורונה זה ויראלי
• קיבוץ דורות נקרא על שם דוב, רבקה ותרצה גולומב שנספו בתאונת דרכים. ליישוב זרעית הוצמדו ראשי התיבות של התורם: זכר רוזנוואלד עמנו יהיה תמיד. קיבוץ יפתח הוא ראשי תיבות של 'יגאל פייקוביץ (אלון) תל-חי.
• רחבעם זאבי הציע לקרוא לימית שבסיני חסמב"ה, שנראה לו שם מושך יותר, וגם ראשי תיבות: 'חזון סיני מאת בנימין הרצל'. כשקמה מבוא ביתר רצו לקרוא לה בעקבות ז'בוטינסקי חד נס, אבל בן גוריון התנגד. שנים רבות לאחר מכן הקימו מפוני ימית יישוב בשם זה בתענכים, ראשי תיבות: חרובית, דקלה ונאות סיני.
• שמות של יישובים רבים נקראו על שם יישוב ערבי, שבחלק מהמקרים נשען על שם עברי קדום. כזהו השם כברי, בעקבות היישוב הקדום כבריתא. 'כבריתא חילאתא' הוא תרגום לארמית של הביטוי 'נופת צופים' בתהלים. באר טוביה היא עברות של השם הערבי ביר א-תַעַבִּיֶה, שפירושו באר היגיעה. באר אורה היא היפוך השם הערבי ביר חִנְדִס – באר צלמוות.
• מנרה הוא שם הערבי של ההר הסמוך, מנארה, שפירושו צריח. השם הרשמי שנקבע היה רָמים, והחברים לא אהבו אותו. כשהוקמה רמות נפתלי סיפרו על חבורת רווקים שצעדה לכיוון. כשנשאלו מי אתם אמרו: אנחנו מרמים. ולאן אתם הולכים? לרמות.
• השם איילת השחר עבר גלגול תלת לשוני. כשנרכשה החווה הגלילית היא נקראה על שם האיכר מורגנשטרן איש ראש פינה, בערבית: נַגְ'מַת אַ צֻבַּח, השם הערבי נקבע כשמה. כשהוקם סמוך לה קיבוץ הוא תורגם לעברית: איילת השחר.
• המושב זנוח שליד בן שמן זכה לשם בעקבות יישוב מקראי, ובהשפעת השם הערבי ח'רבת זנוּע. בני הדור השני ביישוב התלוננו על השם: גם שלחו אותנו למקום זנוח, וגם קוראים לנו זנוח, וביקשו לקרוא למושב גני שרון, על שם בן המושב שרון אדרי שנרצח בידי מחבלים. השם לא אושר, ומאז היישוב נקרא בפי חבריו 'זה נוח'.
• כמה יישובים נקראים על שם נביאי תרי עשר, אבל הקישור הזה מטעה. המושב זכריה נקרא במקורו הערבי על שם זַכַּרִיַה, אבי יוחנן המטביל במסורת הנוצרים. קריית מלאכי זכתה לשמה כיוון שהיא הוקמה בתרומה של יהודי לוס אנג'לס. נחל עובדיה נקרא על שם עובדיהו שהחביא נביאים במערות בכרמל מפני איזבל. נחל חבקוק נקרא כך על פי הדמיון ליישובים באזור: גבעת ביד חַבַּקְבּוּק, הכפר יאקוּק, וקיבוץ חוקוק שמקור שמו בספר יהושע.
• תל אביב נתפסה על ידי נחום סוקולוב כשילוב העתיק (תל) והחדש (אביב), ולכן קרא כך לגירסה העברית לספרו של הרצל 'אלטנוילד'. השם מופיע בנבואות יחזקאל, אלא שהיישוב המקורי הוא תִיל אַבּוּבִּי, שפירושו תל חורבות שומם לאחר המבול.
אבי כתר מתייחס לביטוי הידוע "פני הדור כפני הכלב". מקור הביטוי הוא במשנה, במסכת סוטה: "בן מנַוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב". מה מקור ההשוואה לכלב, שהוא דווקא חיה אהובה? אחד הפירושים מדבר על כך שמדובר במנהיגי הדור. כאשר המנהיג אינו מוביל, הוא נוהג ככלב ההולך לפני בעליו, אבל מביט לאחור כדי לראות לאן הדור (הציבור) מוביל אותו. אבי כותב כי מי שהשתמש בביטוי בעבר הוא רובי ריבלין, כאשר היה יו"ר הכנסת, דצמבר 2010: "היה לי כלב אהוב, סטפן, שעשה אוונטות כשהגיע לצומת בה שביל אחד מוביל ימינה, ואחר שמאלה. המנהיגים מפנים את ראשם אחורה, כדי לראות מה העם רוצה. אם דעת הקהל רוצה באותו יום שלום, אנחנו אומרים שלום. אם דעת הקהל רוצה שנהיה תקיפים כלפי ערבים, אנחנו באותו יום תקיפים כלפי ערבים. אם הם רוצים שאנחנו נהיה דמוקרטים, אנחנו דמוקרטים". הדברים נאמרו בתקופה שבה התעמת ריבלין עם נתניהו.
הפרשנות של ריבלין אינה חדשה. היא מופיעה בפי דרשנים מוקדמים לו, אבל לא נראה שזו כוונת המשנה. הפשט מדבר במפורש על הידרדרות מוסרית, ואינו עוסק במנהיגות אלא בדור כולו. יש להוסיף לכך שבמקורות הכלב אינו זוכה לאהבה רבה, כנראה מפני שעדיין לא היה חיית מחמד. חננאל מאק רואה בביטוי קינה מתמשכת על ירידת הדורות, וביטוי לתקווה שכל זה מבשר את ימות המשיח המתקרבים. הוא מוסיף שעל פי סגנונה משנה זו מאוחרת, מן המאה הרביעית. באחרונה, מוסיף מאק, שמעתי מכמה אנשים את הרעיון שהביטוי המדובר מתייחס לימינו ממש. בדרך כלל הכלב חובש מסכה לריסון, אבל כיום בימי הקורונה בני אדם חובשים את מסכות הכלב. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
