נציגי הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה העריכו היום (שלישי) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, כי עד סוף 2020 יעלו לארץ כ-50 אלף יהודים, כמעט פי שניים מבכל שנה קודמת.
יו"ר הוועדה דוד ביטן (הליכוד) העריך כי בהמשך תירשם עלייה במספר העולים, וחייב את הסוכנות להציג תוכנית היערכות לקליטתם, כולל פתיחת מרכזי קליטה נוספים.
ביטן דרש מאגף התקציבים באוצר הגדלת התקציב למשרד הקליטה, והדגיש את החובה להעניק הטבות והקלות למהנדסים החסרים כיום בארץ. היו"ר ביטן ציין כי יזמן ישיבה דחופה של הוועדה עם מנהל רשות האוכלוסין כדי לפתור סחבת בירוקרטית של אזרחים ישראלים החוזרים לארץ.
לצד זאת, ביטן הביע תרעומת על כך שברשות האוכלוסין הושהה הטיפול באשרות כניסה לישראל עד 1 ביולי - הנחיה שבוטלה רק אתמול, ערב הדיון בוועדה. ביטן העריך כי הגידול בעלייה יורגש במיוחד מצרפת, זאת בשל איכות מערכת הבריאות בארץ והאנטישמיות הגואה. בנוסף, הוא הבטיח לפעול להעדפת עולים בקבלת משרות במגזר הציבורי ובמשרדי הממשלה.
לדברי ד"ר אילה אליהו, חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת, משבר הקורונה גרם לעלייה חדה בהתעניינות בעלייה לארץ בין פי שניים לפי שמונה.
המשבר גרם לשיבושים חמורים בתנועה בין המדינות, וממילא השפיע על העלייה בפועל לארץ, אך הביא במקביל לקפיצה חדה בהתעניינות בעלייה. במדינות צפון אמריקה ומערב אירופה היה גידול משמעותי בהגשת בקשות לעלייה בתקופת הקורונה בהשוואה לאותה התקופה בשנה הקודמת, ואילו במדינות חבר המדינות, מזרח אירופה, אסיה, אפריקה ואוקיאניה חלה ירידה בכמות הבקשות לעלייה.
מספר העולים לישראל בפועל בתקופת משבר הקורונה (מרץ-מאי 2020) היה 2,693, נתון הנמוך ב-70% מאותה תקופה בשנה הקודמת. אולם, מספר העולים בחודש מאי 2020, עם הסרת חלק מהמגבלות בעקבות משבר הקורונה, היה 957 - גידול של 260% מאפריל 2020.
שי פלבר, מנהל היחידה לעלייה בסוכנות, דיווח גם הוא על עלייה של פי שלושה בהגשת בקשות מצרפת לעלות לישראל, הדגיש את הקריסה הכלכלית של קהילות רבות, ביניהן גם קהילות מבוססות, וציין את גל האנטישמיות לצד ההערכה בעולם על הטיפול הישראלי הראוי במשבר הקורונה. בתקופת המשבר הוקפא מתן האשרות לעלייה במדינות חבר העמים, ולכן נרשמה ירידה משמעותית במספר הבקשות ממדינות אלו.
עוד בנושא:
• המאבק בקורונה: גיוס תרומות למען יהודי איטליה
• "אחת מכל חמש משפחות יהודיות מבקשות סיוע"
• העם היהודי והקורונה - פרויקט מיוחד
• שיא של כל הזמנים בתקריות האנטישמיות בארה"ב בשנת 2019
לפי נטע בריסקין-פלג, ראש ארגון "נתיב" האחראי על בירור זכאות עלייה במדינות חבר העמים, 43 אלף פניות נרשמו ל"נתיב" בשנה שעברה, וכעת יש צפי ל-60 אלף פניות, כשבממוצע כ-65% מהן מאושרות כזכאי-חוק-השבות. היא הזהירה כי "כוח האדם שלנו לא יספיק להצפה כזו. כבר לפני המשבר, ההמתנה לעלייה בפועל נמשכת כחמישה חודשים". מנגד, נציג האוצר אייל מדן לא ידע לספר על הגדלת תקציב מיועדת לקליטת גל העולים.
בישיבת הוועדה הובא גם סיפורה של עולה מלוס אנג'לס, שהגיעה בשיא המשבר וסיפרה על חריגה של עשרה ימים בלבד מתקופת הזכאות להיחשב כתושבת-חוזרת, מה שמונע ממנה זכאות לביטוח בריאות. דגנית סנקר, מנהלת אגף עידוד העלייה במשרד העלייה והקליטה, השיבה כי במהרה תקבל אותה פונה מענה לבעיותיה, והצטרפה אף היא להערכה על גל עלייה גדול במיוחד הצפוי, שיגיע להערכתה ל-50-45 אלף אישה ואיש עד סוף 2020. לדבריה, הקונסוליות כבר נפתחו ויש מענה גם במייל.
ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) הזהיר כי התחרות על מקומות העבודה תהיה חריפה יותר אחרי המשבר, ועל משרד הקליטה להיערך בהתאם. לדברי ח"כ אופיר סופר (ימינה), "עכשיו זהו ה'מאני טיים' של עולים רבים, והצעד של עצירת קבלת בקשות עלייה חדשות בזמן הקורונה איננו מובן".
רונן פוקסמן, נציג ארגון "נפש בנפש", סיפר על עלייה חדה, כ-400-200% בהתעניינות לעלייה בארה"ב ובבריטניה, התעניינות הכוללת מילוי כל הטפסים והמסמכים הנדרשים, וגידול נוסף מאז המהומות בארה"ב. פוקסמן ציין מקצועות רבים הנפוצים בארה"ב שטרם הוכרו בישראל, מה שלדבריו מונע מאנשי מקצוע אלה לעלות לארץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו