על פי הכותרות וגל הפרסומים האדיר, ששטף את כלי התקשורת ביממה האחרונה, אפשר לקבוע במידת מה של ודאות כי נפל דבר בתולדות האנושות, או לכל הפחות בתולדות האנושות המצוירת: אחרי שנים של ויכוחים סוערים, שמועות וספקולציות, חברת "ניקלודיאון" הודיעה רשמית כי אחד מכוכביה הגדולים ביותר בובספוג מכנסמרובע, הוא חבר בקהילה הלהט"בית.
אתם שמעתם את אנחת הרווחה ופליטת המוצצים הבינלאומית של כל אותם פעוטות שכעת סוף סוף יכולים לישון טוב בלילה? שהרי עד כה הילדים התקשו בשנתם בגלל שאלת העומק העצומה בנוגע לנטייתו המינית של הספוג המצויר. כעת, כל בן שנתיים או שלוש שחווה על בשרו נטייה מינית כזו או אחרת יכול להירגע, יש לו דמות להזדהות איתה, וגאולה באה לעולם, בכל צבעי הקשת.
צחוק בצד (על אף שכל התוכנית הנידונה מתרכזת בנונסנס טהור וכיפי וברוב המקרים נטול משמעות), עד כמה שידוע לי, ילדים בגיל הזה לא מתעסקים עם שאלות מורכבות מדי בנוגע לזהות עצמית ומגדר. על כן, למה לחנך כבר מגיל זה על קשת הזהויות המיניות האנושית? למה להקדים תרופה לאפליה ולחנך את ילדינו כבר מרגע לידתם לאחד הנושאים הבוערים בחברה המערבית?
ילדים בגיל המוקדם הזה כלל לא מודעים לעולם המיניות המורכב של המבוגרים, הם אינם מפלים באופן טבעי בשום צורה, הם מקבלים את האחר כמות שהוא. פעוטות יקבלו שני הורים בין אם הם גברים, בין אם הם נשים ובין אם בם זוג הטרוסקסואלי. יתרה מזאת, אם פעוטות מבטאים סלידה או אפילו הבדלה בין נטיות מיניות, הרי שהם משקפים את סביבתם הקרובה וסביר להניח שאינם מבינים כלל על מה הם מדברים.
כשאנו דוחפים להם סוגיות מגדר אנחנו לא מחנכים או מעצימים אותם אלא להפך, אנחנו מכניסים לעולמם התמים את סוגיות העולם המורכב שלנו. אנחנו משליכים עליהם את המאבקים שלנו ובעצם מחללים את המרחב המוגן שלהם. מרוב תקינות פוליטית, מרוב זהירות שלא לפגוע באף אחד, דחפנו את הפתרונות לבעיות שלנו, למקום שהן עדיין לא קיימות בו.
האם תתיימרו להסביר לילד חוקים פיזיקליים כדי להסביר מהו צבע? סביר להניח שלא, כי עבורו, במקום לקבל תשובה הוא יחווה כאב ראש. הסבר כזה לא יובן על ידו ויתרה מזאת - יהרוס לו את המפגש הפשוט עם העולם שבחוץ. על אותו משקל, הניחו לבובספוג להיות חסר מיניות ומגדר, לפחות עד שהילדים ישאלו את השאלה החשובה הזאת בעצמם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו