המבקרים באקסטזה

 

עטיפת האלבום החדש של דיוויד בואי מזכירה מפגש עם אהובה רחוקה. מדובר למעשה בעטיפה המקורית של תקליט המופת שלו "Heroes" מ־1977, אך עם שני שינויים משמעותיים: שם האלבום המקורי נמחק, ועל פרצופו של בואי הודבק ריבוע לבן ועליו שם האלבום החדש - "The Next Day". מה מנסה לומר לנו הזמר החידתי? האם הוא מבקש למחוק את העבר או דווקא לשמר אותו בזיכרון?

"The Next Day" ייצא אמנם באופן רשמי רק בשבוע הבא, אך מאז שיחרר אותו בואי במפתיע להאזנה חינמית באתר אייטיונס בסוף השבוע (כשהוא מסתפק בהודעה קצרצרה בעמוד הפייסבוק שלו), המבקרים ומעריציו הרבים נמצאים פשוט באקסטזה. 

זה התחיל ב"Where Are We Now", השיר החדש ששיחרר בואי לפני חודשיים, אחרי שתיקה של עשר שנים (!) - מתנה למעריציו לרגל יום הולדתו ה־66. העובדה שהתנזר בשנים האחרונות כמעט לחלוטין מעשייה מוסיקלית ומיעט להופיע בפומבי הולידה חרושת שמועות על כך שהוא פרש ממוסיקה. אלא שבואי הוכיח בשיר המקסים ההוא שהוא עדיין בכושר נהדר, וניצל את ההזדמנות להודיע על אלבום חדש בהפקת שותפו הוותיק טוני ויסקונטי. 

"('The Stars (Are Out Tonight", הסינגל והקליפ השני שיצא בשבוע שעבר, עסק גם הוא בנוסטלגיה מזווית מקורית, והציג את בואי המבוגר פוגש את בואי הצעיר בגלגוליו השונים. ביום שישי, ללא התראה מוקדמת, שוחרר לו לפתע האלבום המלא - בלי הייפ ובלי צלצולים, אך עם הרבה קלאסה.

עכשיו, אחרי שהדבר האמיתי הגיח לאוויר העולם, אפשר כבר לקבוע שמדובר באלבום פנטסטי - סוחף, כן, מגוון ומענג. בואי חוזר ב־14 השירים החדשים לתחנות רבות ומגוונות בקריירה שלו, ומוכיח פעם נוספת כי הוא זיקית מוסיקלית שלא מפסיקה להמציא את עצמה מחדש. 

בביקורות הרבות שמיהרו להתפרסם עד כה זוכה האלבום לציון שנע בין "מושלם" ל"כמעט מושלם". "נדיר לפגוש באלבום קאמבק, שלא רק משיב לחיים את פיסגת יצירתו של אמן אלא גם עומד לצידה מבחינת איכות", נכתב בביקורת נלהבת טיפוסית ב"אינדיפנדנט" הבריטי. ואכן, המילים האלה נוגעות בסוד קסמו של "The Next Day". בואי חוזר בו אחורה לתקופת שנות ה־70 שלו בצורה מבריקה ומתוחכמת, בלי ליפול לנוסטלגיה דביקה, ועל הדרך גם מספק לנו את אחד האלבומים היפים והחשובים שיצאו זה זמן רב. או בקיצור, הגאון עשה זאת שוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו