65. זהו מספר האנשים שנפטרו מתחילת השנה כשהם לבדם בדירתם, ובמשך ימים עד שבועות איש לא ידע שאינם בין החיים. אם בוחנים את המספרים בשנים האחרונות, הנתונים אינם מבשרים טובות: במהלך שנת 2019 נפטרו לא פחות מ־132 איש ואישה בנסיבות קשות אלו, וב־2018 - 104 איש ואישה. בכל המקרים מדובר באנשים עריריים - דבר שגרם למותם "לחמוק מתחת לרדאר". בשל פרק הזמן שעבר מיום פטירתם, אנשי זק"א שהגיעו לדירותיהם נתקלו במראות קשים מנשוא. מה שמשותף לכל המקרים הוא מצב המוגדר כ"איבוד צלם אנוש".
מדובר בנושא שרובנו מעדיפים להדחיק ולא לתת עליו את הדעת, שכן הנפש אינה סובלת מחשבה על מוות בנסיבות קשות אלו. ובכל זאת, נראה שתקופת הקורונה מאלצת אותנו להתמודד חזיתית מול תופעת העריריות בישראל, שכן אם בעבר היינו נתקלים באותם עריריים במסדרון הבניין או על ספסל ברחוב, ומחייכים לעברם בנימוס, בתקופת הסגר גם אינטראקציות אלו התמעטו משמעותית.
נגיף ושמו בדידות
נתוני זק"א מארבע השנים האחרונות חושפים כי תופעת האנשים העריריים שמתים לבד בבתיהם היא רחבת היקף ואין להקל בה ראש: כ־111 גברים ונשים עריריים בממוצע נפטרים מדי שנה בבתיהם מבלי שאיש יידע על כך, ומותם מתגלה רק בדיעבד. יתרה מזאת, באופן אירוני, למרות התפתחותם של אמצעי טכנולוגיה ותקשורת בין אישית, התופעה רק הולכת ומחמירה; בעוד שבשנת 2017 נפטרו 98 אנשים בביתם, בשנת 2018 המס' כבר עמד על 104 איש, וב-2019 כבר מדובר על 132 מקרי תמותה.
התופעה התעצמה במיוחד בתקופת הקורונה. נתוני זק"א מצביעים על עלייה דרמטית של כ־47% בתמותת אנשים עריריים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - מ־44 ל־65 מקרים. רק בשבועיים האחרונים נפטרו לא פחות מ־25 אנשים בבתיהם, ואותרו כעבור פרק זמן במצב של איבוד צלם אנוש.
"יש קשר הדוק בין העלייה בתמותת אנשים עריריים לבין הקורונה", אומר ל"ישראל היום" מוטי בוקצין, דובר זק"א. "בתקופה שכולנו היינו בסגר, אם השכנים לא ראו את אותו אדם ערירי יוצא מהבית, זה לא נחשב חריג. הרי גם השכנים עצמם לא יצאו מהבית".
"במהלך 'מעצר הבית' שנכפה על הקשישים, לא הובא בחשבון שהבדידות הנוראית השפיעה עליהם בצורה בלתי הפיכה, ודרדרה אותם נפשית ופיזית", אומרת יעל מני, מנהלת מרכז קהילתי מיטשל בת"א מטעם עמותת "רעות". לדבריה, "הם מצאו עצמם לבד על הספה מול חדשות מאיימות, וליבם כמה לקשר ולמגע אנושי. כשהנפש כואבת, הגוף 'מצטרף לחגיגה'".
בוקצין העיד על מקרה אירוני שהתרחש לפני כשבוע, כאשר גופת קשיש בן 80 התגלתה בדירתו בשרון, ומחוץ לדלתו מונחות חבילות מזון. מתנדב זק"א, יניב לוי, סיפר בדמעות על המקרה: "התביישתי בשביל כולנו. על ידית הכניסה היתה תלויה מנת פלאפל, אבל אף אחד לא טרח לבדוק מה קורה איתו. זו תעודת עניות לנו כחברה".
המיתוס ושברו: לא קשישים בלבד
בישראל 2020 ישנה מגיפה נוספת, פחות מוכרת - הבדידות. למרות הנטייה לייחס אותה לקשישים, היא אינה תחומה לגיל הזהב בלבד. "אני מעריך שכ־35% עד 40% מבין האנשים העריריים שמתים לבדם בבתיהם - הם מתחת לגיל 60", אומר בוקצין. "יש לא מעט מקרים של בני 50-60 שגרים לבד. לרוב הם לא בריאים. לפעמים הם מסוכסכים עם המשפחה, לעיתים מדובר ברווקים ורווקות".
למרבה הטראגיות, לא בכל המקרים מדובר ב"מוות מהיר". לצד אלו שעלולים לאבד את חייהם בשל אירוע לבבי או שבץ, יש מקרים של אנשים שהחליקו באמבטיה, למשל, ולא היתה להם עזרה עד שלבסוף מתו.
מפנייתנו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי יש שני נתונים חשובים שלא נעשה לגביהם פילוח: מספר הקשישים שמוגדרים כעריריים או חסרי קרובי משפחה, ומספר האנשים העריריים בכלל בישראל. האם יתכן ששורש הבעיה הוא במיפוי ראשוני ואיתורם של אותם אנשים שנמצאים לבד ועלולים להיקלע למצוקה?
כך או כך, קשה שלא לחוש בחוסר האונים של אנשי זק"א לגבי הנושא הכאוב: "התחושה היא שתאונות דרכים והתאבדויות פחות ניתן למנוע", אומר בוקצין - "אבל כאן מדובר במוות מיותר!"
"נשלח מתנדבים לביתם"
ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "השר איציק שמולי רואה בטיפול בבדידות משימה מרכזית, והנחה לגבש תוכנית מפורטת. קיימות כיום תוכניות שנותנות מענה לבדידות אזרחים ותיקים, בהן 165 מרכזי יום, 350 מועדוני מופת ו־40 מועדונים מועשרים, בתים חמים ומועדונים חברתיים. כמו כן, מופעלת תוכנית טיפול משולב המסייעת באיתור אזרחים ותיקים עריריים, שבמסגרתה מלוות אחות ועובדת סוציאלית את האזרח הוותיק במשך שלושה חודשים עד חצי שנה, ולפני כחודש חולקו ל-20 אלף אזרחים ותיקים עריריים לחצני מצוקה וחיישני נפילה בפרויקט משותף עם 'יד שרה'".
מהמשרד לשוויון חברתי נמסר: "עם כניסתה לתפקיד, הודיעה השרה מירב כהן שנושא המאבק בבדידות של אזרחים ותיקים יהיה במוקד הפעילות. נשתף פעולה עם משרדי הממשלה ליצור תוכנית לאומית למלחמה בבדידות, שתכלול מיפוי של אוכלוסיית המבוגרים, תמיכה נפשית 24 שעות ביממה והפעלת מתנדבים לביקורי בית. כמו כן המשרד פועל כיום במספר מישורים, בהם הפעלת מוקד *8840 לטיפול בפניות אזרחים ותיקים, תכנית 'ותיקים בתנועה', 'כאן גרים' תוכנית שירות לאומי 'והדרת' ועוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו