דיפלומטים אירופאים מעריכים: "התגובה להחלת הריבונות ביו"ש תהיה קלה יחסית"

"אם ישראל תוציא לפועל את מהלך הריבונות, צעדי הענישה של האיחוד האירופי יהיו בעלי משקל כלכלי נמוך", כך העריכו דיפלומטים אירופאים בדיונים פנימיים שקיימו לאחרונה, לקראת תאריך היעד של החלת הריבונות, 1 ביולי. בשל רגישות הנושא, הדיפלומטים ביקשו לא לציין את זהותם.

להערכת הדיפלומטים האירופאים, כללי העבודה הפנימיים של מוסדות האיחוד האירופי, היחסים ההיסטוריים שבין ישראל לבין גרמניה וחברות אחרות וכן האינטרס האירופי בקשרים טובים עם ישראל יבלמו בסופו של דבר את היוזמות לענישה קשה.

הגורמים האירופיים ציינו כי שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, מוביל קו ביקורתי מאוד כלפי ישראל. בכינוס שרי החוץ של האיחוד, לפני כשלושה שבועות, ניסה בורל לפרסם אזהרה משותפת לישראל, מטעם כלל המדינות, לבל תרחיב את ריבונותה לבקעת הירדן וההתיישבות ביו"ש. אלא שהונגריה, צ'כיה ואוסטריה בלמו את כוונתו - והשר האירופאי נאלץ לפרסם את האזהרה בשם עצמו בלבד. אולם הקו העצמאי שאימץ עורר ביקורת בקרב חברות האיחוד ואף של נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, משום שבורל הפר את כללי העבודה הפנימיים, המחייבים הסכמה מלאה.

ההערכה היא שאותן ידידות של ישראל יבלמו גם בהמשך יוזמות של שבדיה, אירלנד, לוקסמבורג ומדינות עוינות נוספות להטיל על ישראל סנקציות כלכליות. "כל החלטה משמעותית בנוגע למדיניות החוץ האירופית מחייבת הסכמה של כלל 27 המדינות החברות", אמר אחד הדיפלומטים, "בשל חילוקי הדעות הקשים, שגרירי האיחוד בישראל אפילו לא מסוגלים להסכים על הנעשה כאן. אם על עובדות לא מסכימים, על אחת כמה וכמה שלא תהיה הסכמה על סנקציות".

בנוסף, הדיפלומטים ציינו כי גרמניה - שהיא המדינה החזקה באיחוד האירופי ומשמשת בתקופה זו כנשיאה התורנית של האיחוד - לא תיתן את ידה למהלכים נוקשים נגד ישראל על רקע ההיסטוריה. "לא מתקבל על הדעת שגרמניה תחזיר את השגרירה מתל אביב, או שתסכים לכל סוג של חרם כלכלי על תוצרת ישראלית. תרחיש כזה או דומה לו, פשוט לא ייתכן", הבהיר דיפלומט נוסף.

הדיפלומטים העריכו שהאיחוד לא יבטל את השתתפות ישראל בתוכנית המחקר "אופק 2027" (Horizon 2027), משום שיכולות המחקר והפיתוח בארץ טובות מכדי שניתן יהיה לוותר עליהן. הם ציינו כי אף שבמשרד החוץ האירופי יש גורמים רבים שמעוניינים להעניש באופן קשה את ישראל, הרי ששחקנים בכירים אחרים במוסדות האיחוד ישתמשו בכלים העומדים לרשותם כדי לסכל זאת.

"השיח האירופי - צבוע"

בשורה התחתונה, העריכו הדיפלומטים, התגובה האירופית תהיה בעיקרה סמלית ומילולית, כאשר הצעדים המעשיים יהיו בעלי משקל נמוך. לגישתם, תהיה הצהרה מילולית קשה מאוד מטעם האיחוד, שבמסגרתה ישראל תואשם בהפרת החוק הבינלאומי. ייתכן יישום דקדקני של מדיניות סימון המוצרים מיהודה ושומרון שכיום נאכפת באופן חלקי. אפשרות נוספת היא החלטה על אי שדרוג היחסים עם ישראל - צעד שמוקפא כבר עשרות שנים. כמו כן סביר שתהיה הכרה חד־צדדית של רבות מחברות האיחוד במדינה פלשתינית.

הדיפלומטים תקפו בחריפות את ההתנהלות הפנימית באיחוד, בפרט בנוגע לישראל. "בכל פעם שמגיעים לעסוק בישראל - אתה רואה שהראשים ננעלים. הדיון הופך לדוגמטי ואי אפשר לומר שום דבר הגיוני. אנשים תקועים בתפיסות עבר, ואצל חלקם אפשר לראות את העצבנות בפנים ובידיים. בשיח האירופי יש הרבה צביעות", אמרו הדיפלומטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו