מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (שלישי) את המלצת הוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון ולוועדת הפנים להאריך את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל. ההחלטה התקבלה ברוב של 41 נציגי קואליציה מול 13 מתנגדים מהאופוזיציה.
החוק קובע איסורים והגבלות על מתן אזרחות, רישיונות ישיבה והיתרי שהייה במקרים של איחוד משפחות של אזרחים או תושבים ישראלים עם תושבים מיו"ש וממספר מדינות ערביות.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון החדש ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), הציע לממשלה לשקול גם את עקרונות היסוד המעוגנים בחוק הלאום כדי לאסור על פלשתינים להתאחד עם בני משפחתם המחזיקים באזרחות ישראלית. לדבריו לצד הטיעון הביטחוני יש לשקול כעת גם את עקרונות היסוד המעוגנים בחוק הלאום .
האוזר הדגיש כי "חקיקת חוק יסוד הלאום שינתה את המציאות החוקתית בישראל. אל מול זכויות הנגזרות מהקבוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עומדות גם זכויות ועקרונות יסוד המעוגנים בחוק יסוד הלאום. ישראל מצויה מאז הקמתה, בסכסוך אתני מול העם הפלשתיני. ישראל נדרשת, ותידרש בעתיד, לאזרח במצטבר עשרות אלפי אנשים בעלי זיקה בסיסית עוינת למדינה, ובפרט לרעיון המעוגן בחוקתה כמדינה הלאום של העם היהודי.
דרישה זו, חותרת במודע כנגד עקרון יסוד נוסף של החוקה הישראלית כפי שעוגן לאחרונה בחוק יסוד הלאום." לדבריו "במצב דברים זה לא רק שישראל רשאית לחוקק חוק שימנע כניסתם של נתיני ישות עוינת הנמצאים עימה בסכסוך דמים לתחומה – זו אף חובתה".
כזכור, החוק נחקק לראשונה בשנת 2003 בימי האינתיפאדה השנייה, ונקבעו בו הוראות המגבילות את שר הפנים במתן אזרחות ורישיונות לישיבה בישראל במקרים של איחוד משפחות, וכן מגבלות על מתן היתרי שהייה בישראל במקרים של איחוד משפחות והיתרים הניתנים בסמכות המפקד הצבאי.
זאת נוכח עמדת גורמי הביטחון, לפיה בעשרות פיגועי התאבדות שהתרחשו באותם ימים, הסתמנה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים שהם במקור תושבי איו"ש ועזה, הנושאים, בעקבות הליכי איחוד משפחות, תעודות זהות ישראליות המאפשרות להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל. בחוק נקבע מנגנון המאפשר את הארכת תוקפו של החוק בצו של הממשלה, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו