מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) מגלה כי בהשוואה למדינות אחרות המשתייכות ל־OECD, ישראל נמצאת במקום ה־14 מתוך 15 מדינות במספר חברי הפרלמנט שלהן ביחס לגודל האוכלוסייה.
לפי המסמך שמתפרסם לראשונה, בישראל יש ח"כ אחד על כל 72 אלף תושבים ולכן "המשמעות היא שבישראל יש באופן יחסי מעט חברי פרלמנט ביחס לגודל האוכלוסייה".
לשם השוואה, בפינלנד יש חבר פרלמנט אחד לכל 27 אלף תושבים, לשבדיה חבר פרלמנט לכל 28 אלף, ולנורבגיה חבר פרלמנט לכל 31 אלף איש. רק בבלגיה היחס בין מספר חברי הפרלמנט לגודל האוכלוסייה הוא קטן מישראל (כ־77 אלף תושבים לכל חבר פרלמנט).
עורכות המחקר, אורלי אלמגור ודינה צדוק, ציינו כי "בפרלמנט שבו חלק מהחברים מכהנים בתפקידים מיניסטריאליים כמו בישראל, עשוי להיווצר מחסור בחברי פרלמנט בעיקר מהקואליציה המבצעים עבודה פרלמנטרית, למשל, מילוי תפקידים שונים בוועדות הפרלמנט. במצב כזה הפרלמנט עשוי להיתקל בקושי לבצע משימותיו ובפרט המשימה של פיקוח על הממשלה".
כן מצאו עורכי המחקר כי "בלא מעט מדינות חל שינוי בגודל הפרלמנט שלהן לאורך שנות קיומן. חלקן הגדילו אותו ואילו אחרות דווקא הקטינו אותו (גם כאשר האוכלוסייה שבהן גדלה באותן שנים)".
כמו כן נמצא כי ככל שיש בפרלמנט יותר מפלגות, יש להן אינטרס לפעול לשינוי גודל הפרלמנט כדי למנוע את נפילתן מתחת לאחוז החסימה". כך, למשל, בניו זילנד הוגדל מספר חברי הפרלמנט בהדרגתיות מ־80 ל־120. המחקר מציין כי "לצד הגדלת הפרלמנט יש הסדרים נוספים שיכולים להביא להגדלת מספר חברי הפרלמנט האפקטיביים כמו התפטרות מהפרלמנט של מי שמונו לשרים (מה שנכונה 'החוק הנורבגי')".
ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), שהמחקר הוכן לבקשתו, אמר כי "החוק הנורבגי מעצים את פעולתה של הכנסת הן בפעולותיה כרשות המחוקקת והן בשבתה כרשות המפקחת על הממשלה ועל גופי הביצוע. בבדיקה שערכתי להשוואה בין עלויות נבחרי הציבור (שרים, סגנים וחברי פרלמנט יחד) במדינות אלו, בהנחה שהעלויות הן באותו סדר גודל בחלוקה לשרים, ח"כים וכו', מצאתי כי ישראל נמצאת מתחת לממוצע, גם בממשלת האחדות הנוכחית הצפויה לכלול בהתאם לחוק עוד כ־12 ח"כים חדשים".
ואכן סוגיה זו לא צפויה להישאר בתחום המחקרי בלבד. סיעת כחול לבן תעלה היום לאישור מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת "החוק הנורבגי" שיאפשר לכ־12 שרים וסגני שרים להתפטר מהכנסת על מנת לאפשר לבאים אחריהם ברשימה להיכנס לכנסת.
הצורך בחקיקת החוק חיוני בעיקר לסיעת כחול לבן משום ש־12 מתוך 15 הח"כים שלה צורפו כשרים לממשלה ולכן נותרו רק 3 ח"כים שייצגו את הסיעה בכנסת. לפי הערכות, עלותו של החוק כ־1.5 מיליון שקלים לכל ח"כ (משכורת, לשכה, עוזרים וכדומה).
במסגרת החוק הנורבגי ייכנסו חמשת המועמדים הבאים ברשימת כחול לבן לכנסת: יוראי להב־הרצנו שיצטרף ליש עתיד, ומיכל קוטלר־וונש, עינב קאבלה, תהלה פרידמן והילה שי־וזאן - שצפויות להצטרף לכחול לבן. מקרב שרי הליכוד יתפטרו שני שרים ובמקומם ייכנסו לכנסת אריאל קלנר ואוסנת מארק. מש"ס יתפטרו מהכנסת שלושה שרים או סגני שרים ובמקומם יצטרפו לכנסת אוריאל בוסו, ברוך גזהיי ויוסי טייב. ביהדות התורה ייכנסו לכנסת במסגרת החוק הנורבגי ח"כ אחד או שניים חדשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו